אתם מרגישים שאתם מנצלים את גיל הנעורים?

נגיד בסרטים/סדרות לכל הנערים יש כל כך הרבה הרפתקאות בחיים- הם חווים כל כך הרבה חוויות שאני פשוט מקאנה.
עכשיו גם התקופה וגם המחלה, אין לאן לצאת, אין עם מי לדבר כל היום רק בטלפון , זה כל כך שונה מהסרטים .
לפעמים אני ממש מבואסת מזה , כי באלי גם לחוות הרבה דברים.. והשנים עוברים כל כך מהר, לפני שנייה הייתה בת שלוש עשרה ועוד חודש אני בת 16- ועוד לא חוויתי שום דבר מיוחד..
גם אם אני מנסה להפוך את החיים שלי למעניינים- לעשות ספורט, לנסות ללמוד , זה משעמם..
כל כך מפחיד אותי לעבור את כל תקופת הנעורים ולא לנצל אותה, כי זאת התקופה שהכי אמור להיות לך כיף בה. אין לך אחריות לכלום, אתה יכול לעשות מה שבאלך, ואני ליטרלי לא עושה כלום
רציתי לדעת אם רק אני מרגישה ככה?