5 תשובות
תהיי מי שאת
אל תחשבי על מה שיכול או היה יכול לקרות תחשבי מה תעשי כדי להגיע למטרה שלך , אל תסתכלי על הקהל!!! (כמובן אם זה גורם לך לפחד במה)
להופיע הרבה, כל חזרה הופכת לקלה יותר (אני יודעת שבשבילי תמיד ההופעות הראשונות של כל תוכנית ממש קשות, אבל אני מכירה אנשים שבאופן כללי התרגלו יחסית להופיע. היה מאוד בולט שאחרי הסגרים הם הופיעו אחרי חצי שנה ופתאום שקשקו מהלחץ... כך שיש עניין אמיתי של להתרגל להופיע, שנהיה קל יותר.)
מעבר לכך, תמיד להגיע מוכנים- עליונית אם יהיה קר, מים, אוכל... כל מה שאת צריכה כדי לוודא שתרגישי טוב.
לקחת את ההכנות צעד קדימה יהיה להכיר את עצמך, לדעת מה קורה לך כשאת נלחצת ולהתכונן בהתאם. לי לדוגמה יש תמיד brain farts בהופעות הראשונות אז אני תמיד עם תווים גם אם אני לא צריכה אותם כי אני יודעת שאפשל בלעדיהם. אני מודעת לכך שבסיטואציה של הופעה אני נוטה לשכוח, ולכן אני נערכת בהתאם.
מעבר לכך, אפשר רק להתרכז במוזיקה ובאומנות ולנסות ליצור משהו מרגש
מעבר לכך, תמיד להגיע מוכנים- עליונית אם יהיה קר, מים, אוכל... כל מה שאת צריכה כדי לוודא שתרגישי טוב.
לקחת את ההכנות צעד קדימה יהיה להכיר את עצמך, לדעת מה קורה לך כשאת נלחצת ולהתכונן בהתאם. לי לדוגמה יש תמיד brain farts בהופעות הראשונות אז אני תמיד עם תווים גם אם אני לא צריכה אותם כי אני יודעת שאפשל בלעדיהם. אני מודעת לכך שבסיטואציה של הופעה אני נוטה לשכוח, ולכן אני נערכת בהתאם.
מעבר לכך, אפשר רק להתרכז במוזיקה ובאומנות ולנסות ליצור משהו מרגש
אני בדרך כלל שמה על עצמי כל מיני פריטים מוכרים ואהובים, שגורמים לי להרגיש כמוני. שרשרת נוסטלגית, צמיד, תיק צד... דברים שקיבלתי באירועים ומאנשים מסויימים שנחרטו לי בלב.
ותזכרי תמיד שהכל עובר. גם אם יקרה לך משהו מביך, יום אחד את וכל מי שיושב בקהל ישכח ממנו. והכי טוב יהיה אם תנצרי אותו כמעשה אמיץ שאת גאה בו, גם אם לא יצא טוב... 'פאדיחות' כאלה בונות את הביטחון.
באותו הנושא: