מדריכים בתנועות נוער, או אנשים שרוצים להיות מדריכים

לחלוטין מבינה אותך.
ואני יודעת שקשה.
השנה אני מדריכה שנה שניה(יעני רשגדית), ושנה שעברה היה לי קשה בצוות, וגם היה לנו מעט חניכים אבל נתתי לכול חניך את הצומי שהוא ביקש.
ובסוף שנה 2 חניכות אחת שהיתה שלי והשניה לא באו אלי ועשו לי משחק קטן , וכתבו לי "את המדריכה הכי טובה בעולם" ובזה הבנתי שעשיתי את שלי השנה.
הטיפים שאני יכולה לתת לך :
*תהיה שם בשבילם שהם צריכים אותך , תזכירי אותם גם לא בתוך המסגרת של התנועה.
*תקשיבי לבלבולי שכל שלהם ותביני אותם
*גם אם יש קשים או בעיות פרטיות או בצוות אל תראי להם את זה.
*זה לא משנה מה האופי שלך, אופי של ילדה שבסיכון ומעשנת או ילדה טובה , בבית טוב זה החלטה שלך איך את רוצה שחניכים שלך יראו אותך
*אל תבואי בגישה של אי אפשר, לא יכולה, ריחום עצמי, כי ברגע שתנסי ותביני שכנראה שאפשר , שוטי על זה , זה קטן אלייך ויש לך מוטבציה אז אל תפחדי, בהתחלה זה טיפה מוזר וקשה אבל עם הזמן ההורים והחניכים מתרגלים אלייך
*אל תמיד תעשי להם פעולות עם מסר ותחליטי לפני שככה הפעולה תראה, כי הכל יכול להשתנות והם לא יהו במצב רוח, ולא מתאים להם אז תשני את הפעולה למה שמתאים להם. (ברור שאפשר עם מסר אבל שיהיה זמן משחק ודיבור ומה נשמע וכדו)

מקווה שעזרתי:)
ואם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לפרטי

היי:)
אני מרכזת הדרכה בשבט שלי, השאלה הזאת ממש ריגשה אותי כי אני הרגשתי בדיוק ככה בכיתה ט' שלי ואני יכולה להזדהות איתך בקלות.
ובנוסף מתוך הניסיון שצברתי בהדרכה יש לי המון המון על מה לדבר איתך!
יכולה לכתוב לי בפרטי?