3 תשובות
-הנתונים מראים כי ישנה ירידה במוטיבציה של צעירים להתגייס לקרבי, ובפועל צה"ל נדרש לגייס יותר לוחמים בכל מחזור גיוס בגלל היעדר רצון להתגייס לקרבי. טל לב רם, הפרשן והכתב הצבאי של מעריב, מסביר: "ב2018 מתוך כלל המועמדים לגיוס הגיעו לבקו"ם 70.6% מהגברים - לעומת 80% שהתגייסו בתחילת שנות האלפיים. בקרב הנשים היהודיות נתוני הגיוס באותה שנה עומדים על 56.5%. עוד ב־2018: 4,500 פטורים על רקע נפשי ניתנו אז לגברים (עלייה של 30% לעומת 2017). גם בנתוני המוטיבציה לשירות קרבי בצה"ל חלה ירידה ניכרת ומדאיגה: מתוך כלל בעלי הפרופיל הקרבי, רק 66% מהצעירים לפני גיוס הביעו בסקר העדיפויות של צה"ל מוטיבציה לשירות קרבי, לעומת כ־80% לפני פחות מעשור. המשמעות של הנתון הזה חשובה מהמספרים: צה"ל זקוק ליותר מ־66% מהמתגייסים עבור היחידות הקרביות. גם לקיצור השירות השפעה גדולה על מצבת כוח האדם. במרץ 2018 השתחרר המחזור הראשון ששירת 32 חודשים ולא שלוש שנים. השחרור המוקדם הביא לכך שנכון לעכשיו יש מחסור גדול בכוח אדם בצה"ל, בעיקר בגדודים הלוחמים". חשוב להבין כי אם הנתונים הללו ימשיכו לרדת המחסור החיילים קרביים יבוא לידי ביטוי בפגיעה ממשית ביכולת של המדינה לשמור ולהגן על עצמה. על כן, חשוב לאפשר ואף לעודד נשים מלהצטרף לשירות הקרבי.

-מדיניות של גיוס ושילוב מלא של נשים במערכי לחימה, יציב אותנו בחזית מבחינת המפה הדיפלומטית. ישראל תצטייר כמדינה ליברלית ומודרנית, מה שיכול לשמש כטיעון נגד טענות השווא בדיון הבינלאומי כנגד ישראל כמדינה שאינה שוויונית שפוגעת במיעוטים שבה. ובמקביל אף נעביר מסר של אחדות וכוח אל מול האויב באשר הוא. כי כוחנו באחדותנו, והעובדה שיש שיש הרבה לוחמים ולוחמות שמתגייסים מציב את מדינת ישראל באור חיובי.
שואל השאלה:
את יכולה לשלוח את האתר שהשתמשת בו למקור?
אנונימית
מה שכתוב היה חלק מחיבור שלי בעבודה בעברית אבל בעיקרון לקחתי מתוך נתונים שצהל הוציא בשנים האחרונות ועל גיוס נשים לקרבי