תסמיני הדיכאון? - אם אני לא רוצה אורחים בבית, ולא לבשל לנקות, לא לעבוד בחוץ ולא לצאת בכלל מהמיטה, זה תסמינים של דכאון קל?

שואל השאלה:
אני כועסת על כל העולם ולא רוצה אף אחד לידי חסרת אנרגיות לעשות דברים שאהבתי פעם לעשות, שונאת גם את עצמי

אנונימית יקרה- גם זה קורה לי לפעמים. אבל תמיד החלקתי את זה וחייתי עם זה (בסבל רב יש לומר). אבל כשזה קרה לי "בגדול"- קמתי בקושי מהמיטה והלכתי לטפל בעצמי. כי לא ייתכן שהילדים שלי-רכים בשנים- יסבלו בגללי. אני לא הייתי יכולה לבשל להם בכלל, אני שכבתי רוב הזמן במיטה והם היו חוזרים מביה"ס ואוכלים קורנפלקס עם חלב לארוחת הצהריים שלהם. זה מזעזע אותי היום כשאני נזכרת בזה..

א. שאלי את עצמך מה גורם לך לעצבות הזאת ונסי לטפל בבעיה המרכזית.
ב. שלא תעזי לא לטפל. למה כשאדם מרגיש לא טוב, הוא לוקח כדורים ומטפל בגוף שלו, אבל כשהנפש חולה אז אסור לטפל בה באמצעות כדורים? למה? בגלל שזה "נראה לא טוב"?

שימי פס על כולם ותתחילי לעזור לעצמך כי אם לא את- אף אחד לא יוכל לעשות את זה..
אף אחד (כולל בעלך) לא חייב לדעת שאת נוטלת כדורים. זה כל כך עוזר! פתאום מרגישים שכיף להתעורר בבוקר, פתאום הכל נראה שמח, פתאום טוב לך ואת מעריכה כל דבר..

את לא חייבת ללכת לפסיכיאטר. רופאת משפחה תספיק. לי הרופאה נתנה 'ציפרלקס'. מה שטוב בתרופה הזו, להבדיל מתרופות פסיכיאטריות אחרות, שהיא מטפלת בחוסר ההורמון במוח שאחראי על השמחה ולא סתם כדור שמעביר את הצער והכאב לכמה שעות שהוא מצוי בגוף ואחרי שהוא מתפוגג בדם- הכאב חוזר. לא ולא!
היתרון השני שהוא לא ממכר וזה נדיר בתרופות פסיכיאטריות (ולכן הוא קצת יותר יקר מכולם).

הציפרלקס הציל את החיים שלי ויותר מכך אספר לך- אפילו כאן בסטיפס יש את ההודעה הישנה שלי מלפני שנתיים שכתבתי שאני אמא ל-3 ולא טוב לי בחיים ואני רוצה להתאבד. ממש חשבתי לעשות זאת! ובזכות מילים חמות ודאגה ואמפתיה שקיבלתי מאנשים טובים ויקרים כאן- קמתי ועשיתי מעשה וטיפלתי בעצמי.
והיום אני ממש חזק בעשייה תודה לאל יתברך. ממש כיף לי לקום בבוקר, לטפל בילדים, לסדר, לנקות, לבשל, להזמין אורחים, להכין לימי הולדת דברים טעימים ועוד...

אחותי- אם אין אני לי - מי לי? את זה תשנני לעצמך טוב טוב ותרגישי טוב.

הייתי מוכנה לדבר איתך אפילו, אבל הבעיה שאני לא רוצה שידעו מי אני ולכן אשנה את שמי גם לאנונימית. מקווה שיהיה לך טוב ותהיי מאושרת בקרוב.
לך
תזכרי שחלילה את יכולה להגיע למצב בו תימאסי על בעלך והמצב שלך שאת כך בדיכאון זה יכול לגרום לו למאוס בך ו/או לפתוח עיניים בחוץ.. ומשם הדרך לריסוק טוטאלי של מצבך הנפשי תהיה קצרה מאוד חס וחלילה.

כל טוב!
קרן (שם אמיתי)

לכותבת התגובה מעליי- בדקתי קצת כאן באתר. האם זאת ההודעה שלך?

אכן. ניסים קורים בחיים לפעמים. חזקו ואמצו שתיכן.

תוכלי לקרוא בכתבה שצירפתי על התסמינים של הדכאון וכיצד ניתן לטפל בזה צורה טבעית