למה כשנולד.ת תינוק.ת אומרים ש"נולד.ה *להם* תינוק.ת" בלשון זכר? הרי, הגבר לא עשה שום דבר חוץ מלגמור פעם אחת.

זה לא עניין של מי סחב את ההריון, זה עניין של מי ההורה או ההורים המצפים לילד הזה.
אם זאת הייתה אישה שלא בזוגיות והיא בהריון אז נולד לה ילד. אם זה זוג שמצפה לילד הזה אז לשניהם נולד הילד, שניהם הולכים להיות הורים.

אבל התינוק הוא לא רק של האמא

זה שהאישה עברה את ההריון לא הופך אותה לבעלים היחידים של התינוק.
גם האבא הוא ההורה שלו, ולכן זה תינוק של שניהם.

שואל השאלה:
ממש לא אמרתי שהאישה היא הבעלים היחידים של התינוק.ת.
לא עניתם לי השאלה - למה אנחנו משתמשות בלשון זכר בסיטואציה כזו?

כי הוא והיא זה הופך להם מספיק שיש זכר(בן) אחד בין המון נקבות(בנות) וזה יהיה הם ולא הן
ולתשומת לבך אם הוא לא היה גומר גם לא היה הריון= תינוק

שואל השאלה:
את לא חושבת שהעובדה שברגע שיש לפחות זכר אחד אנחנו אוטומטית נשתמש ב"הם" ולא "הן" היא מפלה וביזארית?

זה כמו שאומרים אנשים ולא נשים... על אותו עיקרון ולא לא כזה אכפת לי
זה כמו שנשתמש בנקבה שיש זכר זה לא יהיה מפלה? תמיד יהיה מה לומר...

שואל השאלה:
את לא יורדת לסוף דעתי.
שפה היא הדרך שבעזרתה אנחנו תופסים את העולם. את חושבת שזה מקרי שצורת הזכר בעברית היא גם הצורה הניטרלית, הצורה שנוקטים כשמין הדבר אינו ידוע/רלוונטי? זה ממש לא מקרי...

אם הכוונה שלך היא שאנחנו צריכים להשתמש בלשון נקבה ולא לשון זכר ברבים, אז זה כבר בגלל שאנחנו פועלים על פי כללי הדקדוק של השפה העברית, ומן הראוי שניישם אותם בדיבור.
זה ממש לא קשור לסיטואציה עצמה, כי הכלל לא תלוי בה. לכן הדוגמה שלך לא רלוונטית.

דרך אגב, שפה היא לא הדרך שבעזרתה אנחנו תופסים את העולם. שפה היא הדרך שבעזרתה אנחנו מתארים את איך שאנחנו תופסים את העולם. המחשבות העיקריות ביותר שלנו אינן מבוססות על מה שאנחנו מחשיבים כתקשורת עם העולם החיצון. הן בנויות משפת ליבה שהמוח משתמש בה. השפה רק מאפשרת לנו לבטא את המחשבה כמשהו שנוכל ליצור דרכו קשר ישיר.

אז מה רצית שיגידו, להן?
ככה זה בעברית, ככה עובדת השפה
הגבר כן מעורב בזה, אוליי לא כמו האישה אבל בלעדיו לא היה תינוק

תבדקי בגוגל ככה בעבר עבדה הסיבה ואין סיבה לשנות את זה. ככה עובדת העברית כשזכר זה ברירת המחדל. גם אם הייתי נקבה לא הייתי נעלב כי אין למה