17 תשובות
לחץ ופחד בסיטואציות חברתיות, וגם לפני מפגשים חברתיים, לא אוהבים להיות מרכז העניינים. גם דברים כמו חרדה לפני שיחות טלפון וכו'
כן... וזאת התמודדות מאוד קשה המון דברים שאנחנו רוצים אנחנו פשוט לא מסוגלים אפילו עם החברים הכי טובים אפשר להיות בלחץ. וכל דבר קטן שקשור לחברה לסביבה למקומות וכו' זה מכניס אותנו לסוג של אטרף כזה של לחץ. אצל כל אחד בדרך כלל זה מטבטא שונה למשל אצלי אני לא מסוגלת לקרוא בקול קשה לי ללכת למפגשים חברתיים, קשה לי להיות בכיתה ללכת ברחוב אפילו בקניון ובשופינג או סתם לרדת למכולת זה פשוט לחץ הזוי כזה. אני לא סובלת להראות את עצמי שאני עושה משו אני חייבת לעשות מושלם אם לא חיי נהרסו (הרגשה כזאת) ועוד דברים.
להיות לבד מול הרבה אנשים זה מאוד מלחיץ, אתה בטוח שכולם מסתכלים עלייך וחושבים עלייך דברים מוזרים למרות שזה בכלל לא המציאות
אוי זה קשה באמת בתור אחת שמאובחנת זה מסובך וקשה להסביר בעיקר התקפי חרדה ודברים בסגנון
אנונימית
עונה לאנשים פה
אף פעם לא אובחנתי אבל אני הייתי ממש בלחץ כל פעם שהייתי בחוץ או ליד אנשים שאני לא מכירה, אבל שאני באמת חושבת על זה אנחנו נקודה אחת בין 8 ביליון,
שמונה. ביליון. לאף אחד לא באמת משנה מה אנחנו לובשים ואיך אנחנו נראים, ואם אתם סתם לא מרגישים כאילו אתם טובים מספיק תדעו שתמיד יש מישהו שמתמודד עם דברים יותר גרועים ונגיד נראה יותר גרוע, אי אפשר באמת להסביר את זה אבל אתם שווים איך שאתם :)
אף פעם לא אובחנתי אבל אני הייתי ממש בלחץ כל פעם שהייתי בחוץ או ליד אנשים שאני לא מכירה, אבל שאני באמת חושבת על זה אנחנו נקודה אחת בין 8 ביליון,
שמונה. ביליון. לאף אחד לא באמת משנה מה אנחנו לובשים ואיך אנחנו נראים, ואם אתם סתם לא מרגישים כאילו אתם טובים מספיק תדעו שתמיד יש מישהו שמתמודד עם דברים יותר גרועים ונגיד נראה יותר גרוע, אי אפשר באמת להסביר את זה אבל אתם שווים איך שאתם :)
לחץ ופחד..
לי למשל, יש בחילות נוראיות לפני.
אם אני צריך להעלות לאוטובוס, או לרדת להביא משהו מהמכולת , או ללכת ברחוב. זה התמודדות מאוד קשה .
אני רוב הפעמים פשוט מוריד את הראש שלי למטה.
זה קשה, כי אני צריך להתמודד גם עם הדברים הפיזיים( הבחילות שיש לי) וגם עם הדברים הנפשיים, שאני מרגיש שכל הזמן שופטים אותי, שמתסכלים עליי ומדברים עליי.
שיחות טלפון, מפגשים עם אנשים, לאכול ליד אנשים אחרים..
אין לי דרך לברוח מזה ...
זה אני נגד עצמי ונגד השדים שיש לי בראש, וכל הפחדים שלי
אין אף אחד שיכול לעזור לי...
וזה דבר מאוד קשה.
אין לי איך לברוח מזה...
לי למשל, יש בחילות נוראיות לפני.
אם אני צריך להעלות לאוטובוס, או לרדת להביא משהו מהמכולת , או ללכת ברחוב. זה התמודדות מאוד קשה .
אני רוב הפעמים פשוט מוריד את הראש שלי למטה.
זה קשה, כי אני צריך להתמודד גם עם הדברים הפיזיים( הבחילות שיש לי) וגם עם הדברים הנפשיים, שאני מרגיש שכל הזמן שופטים אותי, שמתסכלים עליי ומדברים עליי.
שיחות טלפון, מפגשים עם אנשים, לאכול ליד אנשים אחרים..
אין לי דרך לברוח מזה ...
זה אני נגד עצמי ונגד השדים שיש לי בראש, וכל הפחדים שלי
אין אף אחד שיכול לעזור לי...
וזה דבר מאוד קשה.
אין לי איך לברוח מזה...
אני לא מאובחנת אמנם... אבל אני אישית מרגישה שיש לי קצת חרדה חברתית,
בעיקר לחץ מסיטואציות חדשות בהם נפגשים עם אנשים חדשים, עבודה חדשה, ליצור שיחות, מחשבות של כל הזמן מה חושבים עליי על איך אני מתנהגת ומה אני עושה וזה משפיע מאוד פיזית.... אני למשל נהיית אדומה אוטומטית , זה מביך מאוד. ומחמיר את הסיטואציה . אבל אני עובדת על זה ואני מאמינה שיעבור בסופו של דבר. זה הרבה הרבה עבודה עצמית ואהבה עצמית. ואני מקווה שאני בדרך הנכונה :)
בעיקר לחץ מסיטואציות חדשות בהם נפגשים עם אנשים חדשים, עבודה חדשה, ליצור שיחות, מחשבות של כל הזמן מה חושבים עליי על איך אני מתנהגת ומה אני עושה וזה משפיע מאוד פיזית.... אני למשל נהיית אדומה אוטומטית , זה מביך מאוד. ומחמיר את הסיטואציה . אבל אני עובדת על זה ואני מאמינה שיעבור בסופו של דבר. זה הרבה הרבה עבודה עצמית ואהבה עצמית. ואני מקווה שאני בדרך הנכונה :)
אנונימית
פיד משפיטה
הרגשה שתמיש מסתכלים עלייך
מנסה למנוע סיטואציות מביכות
לא לרצות לדבר עם מישהו לבד כי תחשוב שאתה משעמם אותו
דחיה
לחץ בראיונות עבודה, לדבר מול קהל
שנאה עצמית
תמעד להסכים עם אנשמם
לי אישית אני תמיד חושבת שאני מסוגלת לדבר מול קהל ושאען לי בעיה
אבל ברגע האמת אני פשוט מתחילה לגמגם ולבכות
הרגשה שתמיש מסתכלים עלייך
מנסה למנוע סיטואציות מביכות
לא לרצות לדבר עם מישהו לבד כי תחשוב שאתה משעמם אותו
דחיה
לחץ בראיונות עבודה, לדבר מול קהל
שנאה עצמית
תמעד להסכים עם אנשמם
לי אישית אני תמיד חושבת שאני מסוגלת לדבר מול קהל ושאען לי בעיה
אבל ברגע האמת אני פשוט מתחילה לגמגם ולבכות
אנונימית
אין לי חרדה חברתית אבל אני יכולה להתחבר ממש לכל מה שכתבתם פה, לדעתי לכל אחד יש טיפה חרדה חברתית ברמה מסויימת.
יש לי חרדה חברתית מאובחנת ואני די סבבה עם זה, לא סוף העולם. היה עדיף בלי זה.
אנונימי
פחד מסיטואציות חברתיות.
לדבר עם אנשים, להיות במרכז, לעבור ליד אנשים, אפילו ללכת לשירותים או לאכול מול אנשים.
נמנעים ממפגשים חברתיים כמה שאפשר, מלדבר מול אנשים וכו..
לדבר עם אנשים, להיות במרכז, לעבור ליד אנשים, אפילו ללכת לשירותים או לאכול מול אנשים.
נמנעים ממפגשים חברתיים כמה שאפשר, מלדבר מול אנשים וכו..
אני בן 23 סובל מיזה מאז כיתה ח לרוב זה קורה בעקבות אירוע שלילי כלשהו שקרה לנו אצלי לדוגמה זה קרה כשה הקראתי בכיתה משהו והתבלבלתי והמורה צעקה עלי וצחקו עלי וזה מה שגרם לירידת הביטחון והימנעות ופחד בסיטואציות חברתיות.כשה אני במרכז העיניים מרגיש לחץ כבד אני מזיע מסמיק בפנים זה לא נעים ,אבל צריך לעבוד על זה זה הכל בראש ומי שעובד על זה בעיקר התפתחות אישית לומד לשנות דפוסים המצב אצלי טוב יותר ורק ימשיך.
אנונימי
אני לא מאובחנת אבל זה בדיוק הדברים שאני מרגישה
כנל גם יש לי חרדה חברתית וחרדות שלי משגעות אותי .
זאת באמת התמודדות קשה וזה בא מחוסר ביטחון עצמי ברוב הפעמים. יש ככ הרבה דברים שחווים בזה שאפילו קשה להסביר את זה במילים זאת הרגשה ככ לא כיפית ולא נעימה. ומקשה על המון דברים והמוח מתמלא במחשבות פחד ולחץ.
יש הרבה מאוד אנשים שמתמודדים עם זה אצל כל אחד שונה אבל אף אחד לא אוהבת את זה רוצים לשחרר ולהשתחרר אבל זה קשה מוות זה כאילו בללתי אפשרי.
"אנונימית"-אם את רוצה לדעת אם זה באמת זה אז כדאי לך להתאבחן כמובן זאת החלטה שלך. (:
יש הרבה מאוד אנשים שמתמודדים עם זה אצל כל אחד שונה אבל אף אחד לא אוהבת את זה רוצים לשחרר ולהשתחרר אבל זה קשה מוות זה כאילו בללתי אפשרי.
"אנונימית"-אם את רוצה לדעת אם זה באמת זה אז כדאי לך להתאבחן כמובן זאת החלטה שלך. (:
אני לא יודעת להסביר ותאר כי זה כל כך מסובך ומעיק
אבל בעיקרון זה פחד שישפטו אותך והתעסקות כל הזמן מה חושבים עליך
זה פחד מסיטואציות חברתיות
זה חרדות והתקפי חרדה בגללם
זה בא מ"טראומה" חוויה שלילית כלשהי בעבר שקרתה בסיטואציה חברתית וזה יכול אפילו להיות הכי קטן כמו ההורים צועקים עליך בציבור זה לא באמת משנה
זה סיוט זה להתמודד עם תסמינים פיזים ונפשיים במפגש עם אנשים
מה שאנשים כתבו כאן נכון גם לגבי
החרדה החברתית שלי ברמה ממש גבוה ונמאס לי ממנה אני רק רוצה להעלים אותה היא משגעת אוצי ומתישה אותי
אני סובלת המון ממנה
זה סיוט מתמשך שאין לי דרך לברוח ממנו
אבל בעיקרון זה פחד שישפטו אותך והתעסקות כל הזמן מה חושבים עליך
זה פחד מסיטואציות חברתיות
זה חרדות והתקפי חרדה בגללם
זה בא מ"טראומה" חוויה שלילית כלשהי בעבר שקרתה בסיטואציה חברתית וזה יכול אפילו להיות הכי קטן כמו ההורים צועקים עליך בציבור זה לא באמת משנה
זה סיוט זה להתמודד עם תסמינים פיזים ונפשיים במפגש עם אנשים
מה שאנשים כתבו כאן נכון גם לגבי
החרדה החברתית שלי ברמה ממש גבוה ונמאס לי ממנה אני רק רוצה להעלים אותה היא משגעת אוצי ומתישה אותי
אני סובלת המון ממנה
זה סיוט מתמשך שאין לי דרך לברוח ממנו
אולי יש דרך אחרת. אבל זה תהליך ארוך, גם אני בתהליך לא יודעת איך זה ישתנה בסוף