בבקשה תכנסו, זה אולי יהיה טיפה ארוך אבל קשה לי, ואני לא יודעת מה לעשות

אני ילדה בת 15. סהכ 15.
לפני שנה הצלתי ארנבון מהתעללות, ואימצתי אותו (מרצון). בעקבות מה שהוא עבר, הפכתי להיות צמחונית (כי חשבתי על החיות בתעשיות שעוברות אותן התעללויות).
אחרי חודשיים בערך, היה מקרה קשה ליד העיר שלי של ארנבונת שנפצעה מתקיפת חתול לאחר שנזרקה מהבית, נסעתי לשם, והבאתי אותה לוטרינר. אחרכ היא הגיעה לעמותה שמטפלת בה עד היום בשיקום.
אחרכ נכנסתי ממש לקטע של הצלת ארנבונים (למי שלא יודע, המצב של הארנבונים בארץ מ ח ר י ד).
כל החודשים שלאחר מכן הצלתי כ30 ארנבונים, היה אחד שלא הצלחתי, וזה שבר אותי ברמה שאני עדיין בוכה כל לילה.
הקטע בשאלה, שהדבר הזה ככ קשה לי, קשה לי נפשית לשמוע את הסיפורים שקורים, אני ככ אוהבת לעזור לחיות, אבל זה מרסק אותי נפשית. מה אני יכולה לעשות? אני לא רוצה לעזוב את זה ):