היה לנו שיעור על השואה וראינו את הסטורי של אווה ואחר כך דיברנו ואמרתי שזה גורם יותר להעריך רגעים והתחלתי לבכות המשך בפ..

מול כולם ואז סגרתי את המצלמה והמיקרופון והתחלתי לבכות עוד יותר כי נזכרתי בזוואות שראיתי
סרטונים ותמונות אמיתיים מהשואה של ערמות של גופות
וגם כל שנה אני רואה סרטים על השואה וגם יש איזה סרט אחד שאני רואה כל שנה.
ואני פשוט כלכך מזועזעת.
ויש ילדים מהכיתה שלי שאדישים לזה.

מה אתם חושבים על זה?
מה אתם חושבים על מכחישי שואה?
האם אני רגישה מידי? או שזה לגיטימי?

דרך אגב שני הסבים רבים שלי נלחמו נגד היטלר (בצבא האדום)
והמשפחה כולה של אחד מהם נהרגה בזמן המלחמה.