9 תשובות
יש איזה אתר, נדמה לי שביד ושם או אם לא זה תחפשי. בקיצור יש אתר שיש בוסרטונים של ניצולי שואה שמספרים על כל החוויה מהנקודת מבט שלהם ועל מה שעברו, אם אמצא את האתר אשלח לך קישור:)
סבתא שלי זכרונה לברכה הייתה ניצולת שואה.
לפניי שש שנים בערך הוצאנו ספר עם כל הקורות חיים שלה, ויש שם פרק אחד שלם על השואה, היא סיפרה לנו מלא סיפורים קצרים ומרתקים ובגלל ששאלת אז אני אשתף אותך :)
סבתא שלי לקראת סיום המלחמה הלכה עם אחותה ובת דודה שלה לאיזה שהוא מקום, (לא היו רכבות אז לקחו אותם ברגל, מי שהיה עוצר או נח לשנייה היו יורים בו והורגים אותו).
בדרך הם עברו ליד מלא בתים, והם התחננו שיביאו להם אוכל ומים.
סבתא שלי מספרת שהיא ביקשה מאחד האנשים שם קצת אוכל ובגלל שהיא הייתה קצת מלאה (סבתא שלי תמיד הייתה נראת ככה, גם בשואה ברעב היא לא הרזתה) בקיצור אז המישהו הזה אמר לה "את לא נראת כמו מישהי שעברה שואה". הוא לקח דלי שלם של מים ושפך אותו לידם.
סבתא סיימה את המלחמה רק עם אחותה, יום לפני סיום המלחמה בת דודה שלה נהרגה בגלל כדור שבטעות פגע בה.
כשנגמרה המלחמה סבתא שלי הייתה אדישה, היא לא שמחה והיא לא אמרה כלום. היא ראתה איך כולם רצים לבתים ואוכלים, לצערה היא גם נאלצה לראות את רובם מתים בגלל שהכניסו הרבה אוכל לגוף אחרי שבקושי ואכלו במשך כמה שנים.
זהו זה חלק קטן מהסיפורים של סבתא שלי, בסוף הספר שעשינו יש את כל השמות של הנכדים הנינים והילדים שלה, תהיו מוכנים לזה- מעל 200 ילדים!!
היא משאירה את הדף האחרון של הספר עם הכיתוב "אתם הנקמה שלי".
היטלר, הפסדת
לפניי שש שנים בערך הוצאנו ספר עם כל הקורות חיים שלה, ויש שם פרק אחד שלם על השואה, היא סיפרה לנו מלא סיפורים קצרים ומרתקים ובגלל ששאלת אז אני אשתף אותך :)
סבתא שלי לקראת סיום המלחמה הלכה עם אחותה ובת דודה שלה לאיזה שהוא מקום, (לא היו רכבות אז לקחו אותם ברגל, מי שהיה עוצר או נח לשנייה היו יורים בו והורגים אותו).
בדרך הם עברו ליד מלא בתים, והם התחננו שיביאו להם אוכל ומים.
סבתא שלי מספרת שהיא ביקשה מאחד האנשים שם קצת אוכל ובגלל שהיא הייתה קצת מלאה (סבתא שלי תמיד הייתה נראת ככה, גם בשואה ברעב היא לא הרזתה) בקיצור אז המישהו הזה אמר לה "את לא נראת כמו מישהי שעברה שואה". הוא לקח דלי שלם של מים ושפך אותו לידם.
סבתא סיימה את המלחמה רק עם אחותה, יום לפני סיום המלחמה בת דודה שלה נהרגה בגלל כדור שבטעות פגע בה.
כשנגמרה המלחמה סבתא שלי הייתה אדישה, היא לא שמחה והיא לא אמרה כלום. היא ראתה איך כולם רצים לבתים ואוכלים, לצערה היא גם נאלצה לראות את רובם מתים בגלל שהכניסו הרבה אוכל לגוף אחרי שבקושי ואכלו במשך כמה שנים.
זהו זה חלק קטן מהסיפורים של סבתא שלי, בסוף הספר שעשינו יש את כל השמות של הנכדים הנינים והילדים שלה, תהיו מוכנים לזה- מעל 200 ילדים!!
היא משאירה את הדף האחרון של הספר עם הכיתוב "אתם הנקמה שלי".
היטלר, הפסדת
מרינט, איך קוראים לספר? חייבת להגיד שהסיפור מדהים
הו סבתא שלי נפטרה לפני שנתיים, לספר קוראים שיינדי אבל אני כמעט בטוחה שהוציאו מספר של עותקים רק למשפחות, אני אברר את זה
אוקי תודה, ואני מצטערת ברגע ששמתי לב הורדתי את זה מהתגובה:)
הכל טוב.
את מעוניינת לדעת על אנה פרנק?
טוב אני לא בדיוק מכירה את הנרצח אבל חשוב לי שישמעו את הסיפור שלו דרך אגב הנרצח הוא קרוב רחוק משפחה שלי ה' יקום דמו
זהו סיפורו של ספר תפילה והנשמות בהן נגעו בזמן שנסע מעבר לגבולות אירופה החרבה במלחמה להתחלות חדשות בברזיל, ואז, עשרות שנים אחר כך, הביא לבסוף נחמה וסגירה לאח שכול בארצות הברית.
הספר הוא ספר קינות, ספר תפילה המכיל תפילות ליטורגיות לאמירה בתשעה באב - היום היהודי של צום ואבל על המקדשים ההרוסים. במקור הוא פורסם בשנת 1836 ברודלהיים, גרמניה. בעוד שכתובת יידיש מונה את הבעלים המקורי, בשנות השלושים של המאה העשרים היה ספר התפילה בבעלות היינץ אשווגה הצעיר, שלקח אותו עמו כאשר הוא ואחיו אלפרד נאלצו לברוח מעיר הולדתם מנהיים, גרמניה, כאשר הכיבוש הנאצי תפס.
מיד לאחר השחרור, ספר הקינות מצא את עצמו עומד למכירה בשוק בבריסל, בין השאר ספרים שננטשו על ידי בעליהם היהודים. זה הפך לאחד מכמה תארים יהודיים שהעניק לאביו סמואל רוזנברג בן העשר. רוזנברג הסתתר בכפר קוארגנון בזהותו המשוערת של פול אלן, ושרד את המלחמה בזכות חסדם של מוריס ולאה פיירארט (שזכתה ביד ושם כחסיד אומות העולם בשנת 1994). אביו קנה את הספרים כדי לחזק את הידע של שמואל על המנהגים והטקסים היהודיים לאחר שבילה זמן כה רב עם משפחה לא יהודית.
הספרים השפיעו מאוד על סמואל; הוא הוקיר אותם ושמר אותם אצלו כשהתחיל חיים חדשים בריו דה ז'ניירו, ברזיל בשנת 1950, שם למד רפואה והיה חבר מכובד בקהילה היהודית. שנה אחר שנה השתמש רוזנברג בספר קינות, קרא את השם שכתוב ותהה לגבי זהות הבעלים הקודם. "כשהתבגרתי, צלו של היינץ אשווגה הלך אחרי," הסביר רוזנברג. "בכל ערב תשעה באב הייתי קורא מתוך סידור התפילה שאבי קנה לי ושואל את עצמי: 'מה קרה לבעל הספר הזה?'"
בשנת 2005, לאחר שחזר משירותי תשעה באב, החליט רוזנברג לנסות לברר פרטים נוספים על היינץ אשווגה. בחיפוש במאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה ביד ושם, הוא מצא כי דף עדויות הוגש לאשווגה בשנת 1990 על ידי אחיו, אלפרד. מופתע ומאושר, החליט רוזנברג ליצור קשר עם אלפרד, המתגורר כיום בניו יורק. דרכו נודע סוף סוף רוזנברג מה עלה בגורלו של בעל סידור התפילה.
לאחר סיום המלחמה הצליח אלפרד לגלות את פרטי גורלו הטרגי של אחיו. היינץ נלקח לראשונה למחנה הריכוז מלין (מכלן), שנמצא בצריף לשעבר ליד הנהר בעיר הבלגית. ב- 4 באפריל 1944 הוא נשלח לתחבורה מספר 24 לאושוויץ. עם כניסת כוחות בעלות הברית, נפטר היינץ ב- 29 בינואר 1945 במחנה הריכוז מיטבאו במהלך צעדת מוות.
"לא הייתה לי ברירה אלא לשלוח לאלפרד את סידור התפילה, שהחזקתי ברשותי במשך 60 שנה," הסביר רוזנברג. "עשיתי זאת בגאווה ובסיפוק עמוק, אך גם התמלאתי בצער שגיליתי סופית את גורלו העצוב של היינץ אשווגה."
אלפרד אשווגה הגיש לאחרונה יד ושם תצלום של אחיו, שקיבל מניצול שואה אחר. התצלום צורף לדף העדות ומשלים את מאמציו של אלפרד לשמר את זכרו של היינץ אשווגה, שחייו נחתכו בגלל האכזריות הנאצית בגיל כה צעיר.
כשאלפרד אשווגה קיבל את הספר מרוזנברג, הוא התרגש עמוקות. "הייתי אובד עצות למילים," הוא נזכר. "הספר הוא האובייקט המוחשי היחיד שנותר לי שהיה שייך לאחי." בהודעת דוא"ל עמוסה רגשית לרוזנברג כתב אשווגה: "אני מוקיר את סידור התפילה של היינץ מעל כל שאר הרכוש שבבעלותי. תודה שוב מכל הלב. לא פעם אתה מוצא אנשים עם חסד כמו שלך
זהו סיפורו של ספר תפילה והנשמות בהן נגעו בזמן שנסע מעבר לגבולות אירופה החרבה במלחמה להתחלות חדשות בברזיל, ואז, עשרות שנים אחר כך, הביא לבסוף נחמה וסגירה לאח שכול בארצות הברית.
הספר הוא ספר קינות, ספר תפילה המכיל תפילות ליטורגיות לאמירה בתשעה באב - היום היהודי של צום ואבל על המקדשים ההרוסים. במקור הוא פורסם בשנת 1836 ברודלהיים, גרמניה. בעוד שכתובת יידיש מונה את הבעלים המקורי, בשנות השלושים של המאה העשרים היה ספר התפילה בבעלות היינץ אשווגה הצעיר, שלקח אותו עמו כאשר הוא ואחיו אלפרד נאלצו לברוח מעיר הולדתם מנהיים, גרמניה, כאשר הכיבוש הנאצי תפס.
מיד לאחר השחרור, ספר הקינות מצא את עצמו עומד למכירה בשוק בבריסל, בין השאר ספרים שננטשו על ידי בעליהם היהודים. זה הפך לאחד מכמה תארים יהודיים שהעניק לאביו סמואל רוזנברג בן העשר. רוזנברג הסתתר בכפר קוארגנון בזהותו המשוערת של פול אלן, ושרד את המלחמה בזכות חסדם של מוריס ולאה פיירארט (שזכתה ביד ושם כחסיד אומות העולם בשנת 1994). אביו קנה את הספרים כדי לחזק את הידע של שמואל על המנהגים והטקסים היהודיים לאחר שבילה זמן כה רב עם משפחה לא יהודית.
הספרים השפיעו מאוד על סמואל; הוא הוקיר אותם ושמר אותם אצלו כשהתחיל חיים חדשים בריו דה ז'ניירו, ברזיל בשנת 1950, שם למד רפואה והיה חבר מכובד בקהילה היהודית. שנה אחר שנה השתמש רוזנברג בספר קינות, קרא את השם שכתוב ותהה לגבי זהות הבעלים הקודם. "כשהתבגרתי, צלו של היינץ אשווגה הלך אחרי," הסביר רוזנברג. "בכל ערב תשעה באב הייתי קורא מתוך סידור התפילה שאבי קנה לי ושואל את עצמי: 'מה קרה לבעל הספר הזה?'"
בשנת 2005, לאחר שחזר משירותי תשעה באב, החליט רוזנברג לנסות לברר פרטים נוספים על היינץ אשווגה. בחיפוש במאגר המרכזי של שמות קורבנות השואה ביד ושם, הוא מצא כי דף עדויות הוגש לאשווגה בשנת 1990 על ידי אחיו, אלפרד. מופתע ומאושר, החליט רוזנברג ליצור קשר עם אלפרד, המתגורר כיום בניו יורק. דרכו נודע סוף סוף רוזנברג מה עלה בגורלו של בעל סידור התפילה.
לאחר סיום המלחמה הצליח אלפרד לגלות את פרטי גורלו הטרגי של אחיו. היינץ נלקח לראשונה למחנה הריכוז מלין (מכלן), שנמצא בצריף לשעבר ליד הנהר בעיר הבלגית. ב- 4 באפריל 1944 הוא נשלח לתחבורה מספר 24 לאושוויץ. עם כניסת כוחות בעלות הברית, נפטר היינץ ב- 29 בינואר 1945 במחנה הריכוז מיטבאו במהלך צעדת מוות.
"לא הייתה לי ברירה אלא לשלוח לאלפרד את סידור התפילה, שהחזקתי ברשותי במשך 60 שנה," הסביר רוזנברג. "עשיתי זאת בגאווה ובסיפוק עמוק, אך גם התמלאתי בצער שגיליתי סופית את גורלו העצוב של היינץ אשווגה."
אלפרד אשווגה הגיש לאחרונה יד ושם תצלום של אחיו, שקיבל מניצול שואה אחר. התצלום צורף לדף העדות ומשלים את מאמציו של אלפרד לשמר את זכרו של היינץ אשווגה, שחייו נחתכו בגלל האכזריות הנאצית בגיל כה צעיר.
כשאלפרד אשווגה קיבל את הספר מרוזנברג, הוא התרגש עמוקות. "הייתי אובד עצות למילים," הוא נזכר. "הספר הוא האובייקט המוחשי היחיד שנותר לי שהיה שייך לאחי." בהודעת דוא"ל עמוסה רגשית לרוזנברג כתב אשווגה: "אני מוקיר את סידור התפילה של היינץ מעל כל שאר הרכוש שבבעלותי. תודה שוב מכל הלב. לא פעם אתה מוצא אנשים עם חסד כמו שלך
תכתבי ביוטיוב, בכאן 'דוגו'.