הקראש שלי והחבר הכי טוב שלי ברחו ממני בכוונה באמצע חגיגות העצמאות

*אני בן*
אין לי כל כך חברים, רק אחד או שניים שגם הם לא בקשר רציף איתי כמעט אף פעם.
הקראש שלי והחבר הכי טוב שלי הם החברים הכי טובים בעצמם, הקראש שלי יודע שאני מחבב אותו ואני יודע שהוא קצת אותי.
הם ברחו ממני אחרי שראו אותי, אני בודד עכשיו.. אני יושב לבד על המדרכה באיזה רחוב שומם, אין לי עם מי להיות וגם אין לי לאן ללכת כי אמא שלי לא מרשה לי לחזור הביתה ואני לא מתכוון ללכת מאחורי גבה ועוד ללא רשותה.
אני לא חושב שיש פואנטה סתם הייתי צריך להגיד למישהו.
הקראש שלי פשוט לא רוצה אותי לידו הוא הסיבה שהם בורחים ממני.. ידיד שלי וחבר שלהם אמר לי שהוא תכנן לברוח ממני מההתחלה.
אני רוצה לבכות.