תשובה אחת
שלום
אני מכיר לגבי ההתיישבות בדרום הר חברון. ההתיישבות בדרום הר חברון הייתה מן הארוכות בהסטוריה היהודית אנו יודעים שכבר בתק' המקראית החלה ההתיישבות וממשיכה חשיבותו של האזור עולה כאשר עם פרוץ מרד בר כוכבא יש עדויות שהאזור ממשיך להתקיים ולא רק זה אלא שהם משמרים מסורות שלא השתמרו במקומות אחרים כמו השימוש בגלוסקמאות. הסיבה-מתן שירות לכוחות הצבא הרומאיים (לוגיסטיקה), עם התנצרות האימפריה ממשיכה התקיימות של היישוב היהודי, עם עלית בית עבאס, והם לוחצים את האוכלוסיות הלא מוסלמיות, הם אוסרים על הקמת בתי כנסת חדשים. רואים מעבר לאיסלם במרחב הזו.
השאלה הגדולה מה קרה כאן, האם האוכלוסיה הערבית הם צאצאי היהודיים או הנוצרים שחיו כאן? או שהם עזבו את האזור והמוסלמים מתיישבים כאן. מכירים קהילה גדולה בצוהר-שקולטת הרבה יהודים גם בימי הביניים. אוכלוסיות גדולות יורדות למצריים, עיראק, אירופה, הארץ מדלדל עד שנעלם, והרצף היהודי מסתיים במאה ה9-10. כל בית כנסת הפך למסגד
אחד הדברים המעניינים הם קיומם של אוכלוסייה בדרום הר חברון שמשמרת מנהגים יהודיים.
נעשו מחקרים לגבי זה גם יצחק בן צבי היה אחד החוקרים בנושא. יצחק בן צבי מגיע ליטא, מזהה שם במשפחות אלחמיירי מנהגים מתאימים ליהדות שהם משמרים והם לא מבינים למה הם עושים אבל הם עושים. למשל-הדלקת נרות שבת, הם באופן מסורתי עושים כך, אלו מנהגים שהאוכלוסייה הערבית אומרת שהם ממקור יהודי. האזור קלט אוכלוסיות יהודיות בימי הביניים מאזור דרום ערד מאוד יכול להיות שהם צאצהם. באינתיפאדות הם היו מן הקיצוניים ביותר וזאת על מנת שירגישו שייכים לסביבה הפלסטינית. ניתן להבחין בשרידים יהודיים ארכיאולוגים ביטא, אשתמוע-בית כנסת מפואר. ענים, מעון, חורבת רימון. הטיפוס בית הכנסת הרוחבי שונה מבתי כנסת גליליים שמושפעים מארכיטקטורת כנסיות.
אני מכיר לגבי ההתיישבות בדרום הר חברון. ההתיישבות בדרום הר חברון הייתה מן הארוכות בהסטוריה היהודית אנו יודעים שכבר בתק' המקראית החלה ההתיישבות וממשיכה חשיבותו של האזור עולה כאשר עם פרוץ מרד בר כוכבא יש עדויות שהאזור ממשיך להתקיים ולא רק זה אלא שהם משמרים מסורות שלא השתמרו במקומות אחרים כמו השימוש בגלוסקמאות. הסיבה-מתן שירות לכוחות הצבא הרומאיים (לוגיסטיקה), עם התנצרות האימפריה ממשיכה התקיימות של היישוב היהודי, עם עלית בית עבאס, והם לוחצים את האוכלוסיות הלא מוסלמיות, הם אוסרים על הקמת בתי כנסת חדשים. רואים מעבר לאיסלם במרחב הזו.
השאלה הגדולה מה קרה כאן, האם האוכלוסיה הערבית הם צאצאי היהודיים או הנוצרים שחיו כאן? או שהם עזבו את האזור והמוסלמים מתיישבים כאן. מכירים קהילה גדולה בצוהר-שקולטת הרבה יהודים גם בימי הביניים. אוכלוסיות גדולות יורדות למצריים, עיראק, אירופה, הארץ מדלדל עד שנעלם, והרצף היהודי מסתיים במאה ה9-10. כל בית כנסת הפך למסגד
אחד הדברים המעניינים הם קיומם של אוכלוסייה בדרום הר חברון שמשמרת מנהגים יהודיים.
נעשו מחקרים לגבי זה גם יצחק בן צבי היה אחד החוקרים בנושא. יצחק בן צבי מגיע ליטא, מזהה שם במשפחות אלחמיירי מנהגים מתאימים ליהדות שהם משמרים והם לא מבינים למה הם עושים אבל הם עושים. למשל-הדלקת נרות שבת, הם באופן מסורתי עושים כך, אלו מנהגים שהאוכלוסייה הערבית אומרת שהם ממקור יהודי. האזור קלט אוכלוסיות יהודיות בימי הביניים מאזור דרום ערד מאוד יכול להיות שהם צאצהם. באינתיפאדות הם היו מן הקיצוניים ביותר וזאת על מנת שירגישו שייכים לסביבה הפלסטינית. ניתן להבחין בשרידים יהודיים ארכיאולוגים ביטא, אשתמוע-בית כנסת מפואר. ענים, מעון, חורבת רימון. הטיפוס בית הכנסת הרוחבי שונה מבתי כנסת גליליים שמושפעים מארכיטקטורת כנסיות.
מורה דרך מוסמך בישראל
באותו הנושא: