10 תשובות
היי אהובה,
תשלחי לי הודעה בפרטי❤
תשלחי לי הודעה בפרטי❤
שואל השאלה:
אני צריכה 5 פרחים זה לא נותן אני חדשה כאן
אני צריכה 5 פרחים זה לא נותן אני חדשה כאן
אנונימית
יש דבר כזה חינוך בייתי
ואל תדאגי את לאט לאט תתרגלי,ויש לך יום בשבוע שבו את יכולה להירגע,שבת
ואל תדאגי את לאט לאט תתרגלי,ויש לך יום בשבוע שבו את יכולה להירגע,שבת
תעני על כמה שיותר שאלות עכשיו כדאי שתצליחי להשיג פרחים
כן, יש כזה דבר חינוך ביתי. אם יש לך חרדות, תבקשי מאמא שלך לדבר עם היועצת ויפנו אותך לפסיכולוגית, שהיא תדבר עם הקב"ס (קצין ביקור סדיר) שיתן לך אישור למורה שמגיע אלייך לבית,
אם יש לך שאלות את מוזמנת לשלוח לי בפרטי (אני עברתי את התהליך הזה)
אם יש לך שאלות את מוזמנת לשלוח לי בפרטי (אני עברתי את התהליך הזה)
שואל השאלה:
תודה רבה רבה אני אדבר איתך על זה יעזור לי ממש!! פשוט חייבת עוד פרח כי אני חדשה כאן וצריך 5 פרחים כדי לשלוח הודעות..
תודה רבה רבה אני אדבר איתך על זה יעזור לי ממש!! פשוט חייבת עוד פרח כי אני חדשה כאן וצריך 5 פרחים כדי לשלוח הודעות..
אנונימית
חח בהצלחה וברוכה הבאה ;)
יפה שלי אני מבינה אותך כל כך!!
באמת שכל התקופה המוזרה הזאת של הקורונה , והסגרים עשתה למלא אנשים ובעיקר ילדים ובני נוער חרדות וחששות.
שכל הזמן אנחנו לבד , לא רואים אנשים , לא מתקשרים , נמצאים עם עצמנו - זה משפיע מאוד מכל הבחינות.
אני יודעת שזה ממש קשה מוזר פתאום לחזור לבית ספר , זה שינוי.
אבל צריך לזכור שלפני הקורונה את גם הלכת לבית ספר , לא היית כל הזמן לבד - והכל היה טוב , נכון? (בטוח שפה ושם יש חששות ופחדים, אבל לא במצב כזה...)
אני ממליצה לך קודם כל לא לפחד , לא לוותר לעצמך - כי את יודעת שאת יכולה ושאת מסוגלת לעשות כל מה שאת רוצה!! את חזקה , את אלופה , את תותחית , ואני מאמינה בך!! וכולם!!
תלכי לבית ספר וכן , בימים הראשונים , בשבועות הראשונים , זה יהיה מסובך ותרגישי קצת מוזר להתרגל לשינוי הזה פתאום.
אבל עדיין , את תראי שלאט לאט לאט הכלל יסתדרר , ויחזור להיות כמו שהוא היה (אולי נהייה עם מסיכות עדיין , אבל בסדר :)
כי את יכולה לעשות כל מה שאת רוצה , והפחד לא ינצח אותך בחיים.
תזכרי - לשמור בבטן זה אף פעם לא טוב , וזה רק מזיק.. אז עדיף לך לשתף חברים ומשפחה, לכתוב יומן... זה תמיד עוזר.
אז אהובה שלי , מקווה שהצלחתי קצת לעזור לך , להכניס לפרופורציות , להרגיע אותך טיפה..
באמת תמיד תהיי שמחה , ועם חיוך על הפנים! ואל תתני לשום דבר להוריד אותך.
אוהבתת - בהצלחהה❤
**כמובן שעדיף לדבר עם פסיכולוגית , ועם ההורים שלך ולהחליט ביניכם.. וכל החלטה שתקבלי זה יהיה בסדר
באמת שכל התקופה המוזרה הזאת של הקורונה , והסגרים עשתה למלא אנשים ובעיקר ילדים ובני נוער חרדות וחששות.
שכל הזמן אנחנו לבד , לא רואים אנשים , לא מתקשרים , נמצאים עם עצמנו - זה משפיע מאוד מכל הבחינות.
אני יודעת שזה ממש קשה מוזר פתאום לחזור לבית ספר , זה שינוי.
אבל צריך לזכור שלפני הקורונה את גם הלכת לבית ספר , לא היית כל הזמן לבד - והכל היה טוב , נכון? (בטוח שפה ושם יש חששות ופחדים, אבל לא במצב כזה...)
אני ממליצה לך קודם כל לא לפחד , לא לוותר לעצמך - כי את יודעת שאת יכולה ושאת מסוגלת לעשות כל מה שאת רוצה!! את חזקה , את אלופה , את תותחית , ואני מאמינה בך!! וכולם!!
תלכי לבית ספר וכן , בימים הראשונים , בשבועות הראשונים , זה יהיה מסובך ותרגישי קצת מוזר להתרגל לשינוי הזה פתאום.
אבל עדיין , את תראי שלאט לאט לאט הכלל יסתדרר , ויחזור להיות כמו שהוא היה (אולי נהייה עם מסיכות עדיין , אבל בסדר :)
כי את יכולה לעשות כל מה שאת רוצה , והפחד לא ינצח אותך בחיים.
תזכרי - לשמור בבטן זה אף פעם לא טוב , וזה רק מזיק.. אז עדיף לך לשתף חברים ומשפחה, לכתוב יומן... זה תמיד עוזר.
אז אהובה שלי , מקווה שהצלחתי קצת לעזור לך , להכניס לפרופורציות , להרגיע אותך טיפה..
באמת תמיד תהיי שמחה , ועם חיוך על הפנים! ואל תתני לשום דבר להוריד אותך.
אוהבתת - בהצלחהה❤
**כמובן שעדיף לדבר עם פסיכולוגית , ועם ההורים שלך ולהחליט ביניכם.. וכל החלטה שתקבלי זה יהיה בסדר
שואל השאלה:
וואו תודה רבה באמת!! אוהבת !
וואו תודה רבה באמת!! אוהבת !
אנונימית
היי לך,
נדמה שלפעמים חרדה מכבידה ומעיקה עליך עד שאת מרגישה שהיא משתלטת עליך ומשתקת אותך. זה יכול להיות מאוד מבלבל להתמודד עם מה ששיתפת ואולי אפילו לעורר תחושת חוסר אונים. יכולה רק לדמיין כמה מפחיד ומאיים זה יכול להרגיש להיאלץ להיאבק מול האתגר החדש והלא רצוי הזה.
מצד שני, לא מובן מאליו שכתבת את הפוסט הזה ושיתפת בקושי שלך. זה יכול להעיד על המון כוח שיש בך להתגבר על האתגרים שנמצאים מולך.
מתארת לעצמי שלא פשוט להתמודד עם התחושות המפחידות האלו לבד. האם יש מישהו מבוגר שאת יכולה לשתף ברגשות האלו? אולי מורה? הורה? קרוב משפחה? לפעמים לדבר יכול להקל טיפה...
יקרה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אם את מרגישה שאת זקוקה לאוזן קשבת, מישהו שיהיה שם כדי לתמוך, להקשיב ולנסות לסייע, את מוזמנת לפנות לצ'ט האנונימי שלנו. נקשיב לכל מה שתבחרי לשתף. אנחנו פה בשבילך.
מתנדבת בעמותת סה"ר
נדמה שלפעמים חרדה מכבידה ומעיקה עליך עד שאת מרגישה שהיא משתלטת עליך ומשתקת אותך. זה יכול להיות מאוד מבלבל להתמודד עם מה ששיתפת ואולי אפילו לעורר תחושת חוסר אונים. יכולה רק לדמיין כמה מפחיד ומאיים זה יכול להרגיש להיאלץ להיאבק מול האתגר החדש והלא רצוי הזה.
מצד שני, לא מובן מאליו שכתבת את הפוסט הזה ושיתפת בקושי שלך. זה יכול להעיד על המון כוח שיש בך להתגבר על האתגרים שנמצאים מולך.
מתארת לעצמי שלא פשוט להתמודד עם התחושות המפחידות האלו לבד. האם יש מישהו מבוגר שאת יכולה לשתף ברגשות האלו? אולי מורה? הורה? קרוב משפחה? לפעמים לדבר יכול להקל טיפה...
יקרה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אם את מרגישה שאת זקוקה לאוזן קשבת, מישהו שיהיה שם כדי לתמוך, להקשיב ולנסות לסייע, את מוזמנת לפנות לצ'ט האנונימי שלנו. נקשיב לכל מה שתבחרי לשתף. אנחנו פה בשבילך.
מתנדבת בעמותת סה"ר