אין לי כוחות נפשיים לכלום מה לעשות?

לנשום עמוק ולשכוח את הכל

לשכב על הספה רגל על רגל ולהנות מהמזג אוויר.
הוא אחלה היןם

תנשום, תירגע, תשים מוזיקה ואל תתייחס לאף אחד בעולם, שום דבר ואף אחד לא קיים, רק אתה והמוזיקה, זה ירגיע אותך ואז אולי יהיו לך כוחות ללכת לבית ספר או בכללי לעשות משהו, אם אתה רוצה לפרוק אתה תמיד מוזמן לפרטי

פשוט לעשות את הדברים האלה בלי לחשוב,אתה צריך לקום?פשוט תקום בחי לחשוב

תאמין לי שבסוף תעבור את כל זה.
ויהיה בסדר..

אני מצטערת שאתה מרגיש ככה
תנסה לחשוב על דברים משמחים שיעשו לך טוב
ואתה תמיד מוזמן לדבר / לפרוק / כל דבר אחר בפרטי ❤
שיהיה יום טוב לכולנו:)

להתגבר ולדחוף קדימה.

מצתרפת לשאלה, אין לי מוטיבציה לכלום...

תשבי, תנוחי, תצאי לטיול קצר, תילכי לים, תכיני לעצמך משהו טעים לאכול, תציירי, תשמעי מוזיקה

תלכי לגינה אם חברה,תראי סדרה טובה

אני יודע שאני אומר לפרטי ולא עונים כי לא רוצים להראות מי הבן אדם שבדיכאון אבל תפנה אלי בפרטי הייתי חולה ד****ן(אני לא אוהב לכתוב את זה אז עשיתי כוכביות) שנתיים והייתי במצב דומה אז אני אוכל לעזור לך מאוד

שואל השאלה:
19

^אחי גיל19 זה גיל עמוס תנסה להוריד מימך כמה דברים ואת כל עינייני העבודה וכספים ודאגה לעתיד

שואל השאלה:
האמת שאני לא עושה כמעט כלום

^אז יש משהו שהיית רוצה לעשות ולא עשית?

שואל השאלה:
לא...

^אז אחי תחשוב על משהו שאתה רוצה לעשות כי אז אין משמעות למה שאתה עושה אתה סתם אוכל שותה ונח קיצר אתה רק שורד וזה קשה לשרוד בעולם אז אתה צריך למצוא סיבה למה לשרוד כדי שיהיה שווה את זה. כמו שאמרתי אני מבין בנושא חליתי שנתיים בדיכאון

שואל השאלה:
מה למשל

בוא נתחיל לחשוב. איזה דברים אתה אוהב לעשות? יש תחביבים?

שואל השאלה:
אני אוהב לנגן לשיר ולצייר

^תצייר ותמכור ציורים. תנגן ברחובות. ותפתח את השירה שלך. התחביבים שלך יאפשרו לך לעסוק בעבודה שאתה אוהב אתה גם יכול לפתוח גלריה לאומנות שהכניסה אליה תיהיה בכסף אבל זה יקר לעשות את זה אז תתצתרך להשיג כסף כדי לעשות את זה בעזרת הדברים שרשמתי לך למעלה

שואל השאלה:
ניסיתי אבל חרדה חברתית...

^מה מפחיד אותך בלהיות ליד אנשים? מה יקרה? תנסה לחשוב על זה

שואל השאלה:
תקפו אותי מינית הרבה

^בטח קשה לדבר לך לדבר על זה. אבל בכל זאת היית רוצה לשתף יותר?

שואל השאלה:
מעדיף שלא

^בסדר. אז הכל זה עיניין של תקיפה מינית מכאן אתה חושב שנובע הכל?

שואל השאלה:
אולי

דארק קאט, עזוב אותו, אתה לא יכול לעזור לו.
הוא בבירור לא מתכון לעזור לעצמו.

שואל השאלה:
מה? מאיפה הגעת למסקנה הזאת?

^^ברור שהוא רוצה לעזור לעצמו אני לא אעזוב אותו תראה איך הוא משתף יפה ומפתח שיחה אין מצב אני זורק את זה לפח ואעזוב אותו. אחי אתה ילד קקי

מהשיח שלכם.

טוב אחי עזוב את הדביל הזה בוא נתעלם ונמשיך בשיחה

אני לא ילד, ואני לא קקי, אין משהו שאתה יכול לעשות.
אבל סבבה, תשרוף את הזמן שלך.

שואל השאלה:
טוב

אז יש דרכים שאתה חושב שתוכל להתמודד עם המחשבות שתקפו אותך?

שואל השאלה:
הלוואי שהייתי יודע, אני מרגיש כל כך חסר עונים מולן

^אז אלו קבוצה של בנות?

שואל השאלה:
התכוונתי מול המחשבות...

אה בסדר אז איך זה מרגיש? זה מרגיש לך כאילו הפחד של פעם תוקף גם היום?

שואל השאלה:
כן

אז אני אגיד לך מה תעשה. תדבר עם אמא או אבא. כל פעם שאתה מרגיש לא טוב תוכל לפנות אלי. אני אעזור לך. היית רוצה לשתף בעוד משהו?

שואל השאלה:
ההורים שלי מרגישים חסרי עונים בדיוק כמוני... ותודה לך על העזרה, אני עכשיו אשלח לך בפרטי

בסדר. תבטיח לי שכל פעם שיקרה משהו תדבר איתי אני תמיד אהיה זמין לעזור לך

שואל השאלה:
תודה!

קודם כל להירגע ולהבין שרוב הדברים אנחנו מסבכים לעצמנו וקיימים רק בראש שלנו, לקחת יום לעצמך שאתה רק נח נרגע ועושה דברים שאתה אוהב
ואחר כך להבין שאם לא תילחם בשביל עצמך אף אחד לא יעשה את זה אז כדאי לך כי זה ישתלם מאוד בעתיד

אל תוותר ואל תיתן לחרדה לנצח אותך, אני יודעת איך זה חרדה גם אני עם זה אבל תנסה להתגבר על זה לאט לאט

מצטערת לשמוע שעברו עליך כאלו חיים מורכבים, אתה יודע כמוני שהגיע הזמן לקבל עזרה מקצועית ולא בסטיפס. טראומה מחייבת שיקום מעמיק. ואתה גם מבין שאתה נמצא במצב שדורש הרבה תשומת לב מקצועית. לעולם אל תוותר על עצמך, ארורים יהיו אלו שפגעו בך. הגיע הזמן שתחזק את עצמך ותדע לעמוד בפני אנשים רעים בדרך אסרטיבית יותר.

תשיג חברה

לי דווקא היה דיכאון(לא מאותן סיבות) הלכתי לפסיכולוג וזה עזר רק לשבועיים משם התמודדתי חבד ולמדתי איך להתגבר אז פסיכולוג לא עוזר לכל אחד ואין דרך לשכוח מחשבות צריך למצוא דרך להתמודד איתן וזה מה שפסיכולוג יעשה אבל זה יהיה לתקופה ויכול להיות שהוא לא ילווה אותך כל החיים אז אתה צריך מישהו לדבר איתו(הגבתי כאן לתגובות שמעליי שמציעים לא ללכת לפסיכולוג אז רציתי להעביר את דעתי בנושא)

היי אנונימי,

אני קוראת את הפוסט שלך, ונשמע שאתה בתקופה לא קלה.
כמה זמן אתה מרגיש ככה?

לפעמים מה שיכול לעזור לנו, זה למצוא מישהו/י לדבר ולפרוק הכל..

שמי טל, מתנדבת בעלם דיגיטל אשר מלווה בני נוער וצעירים ברשתות החברתיות.
מזמינה אותך לשלוח לי הודעה פרטית, בה תוכל להישאר אנונימי, כאן באתר או באינסטגרם או בטיק טוק בפרופיל nayedet.digital או באימייל [email protected]

נמשיך לדבר, ננסה להבין קצת יותר ובעיקר ננסה לחשוב ביחד מה האפשרויות ומה הכי יתאים לך.
מחזקת אותך על השיתוף ועל הרצון לא לעבור את זה לבד,
טל

אנונימי יקר, שומעת את עומק הייאוש בדברים שלך. קראתי בתגובות שלך שעברת עד היום אירועים מכאיבים ומפחידים שנשמע שרודפים אותך, ואולי משתקים אותך כרגע... אולי אתה לא רואה תקווה לשינוי, כאילו שקעת באיזה בור שחור, שאתה לא יודע איך לצאת ממנו, מניחה שאין לך כרגע אמון באנשים שאתה לא מכיר, והדרך שלך לשמור על עצמך כרגע מפגיעות נוספות היא לסגור את עצמך בתוך החומות של עצמך, ויחד עם זאת החומות מגינות אבל גם סוגרות עליך וחונקות, ואתה מוצא את עצמך אולי במבוי סתום... כתבת שאתה אוהב לנגן לשיר ולצייר, נשמע שיש בך הרבה יצירתיות וחופש חנוקים, שמבקשים דרך לצאת ולבטא את עצמך. אני רוצה לחזק אותך על כך שאספת כוחות וכתבת כאן, כמו איזה דרך להושיט יד ולבקש עזרה. חשוב לי לומר לך שאתה לא חייב להמשיך להיות עם זה לבד. אני מתנדבת בעמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת], אנחנו נמצאים כאן כדי הלקשיב ולתמוך, בצ'אט אנונימי, במידת השיתוף שתרגיש לך נוח. יתכן שעצם השיתוף והפריקה עצמם ייצרו איזו הקלה ותנועה פנימית לכיוון חדש, אם תרצה, נוכל לבחון יחד אפשרויות נוספות להתמודדות.
אנחנו רוצים לעזור ואכפת לנו, מחכים לך
מתנדבת סה"ר