13 תשובות
12 נראה לי
עד שליש היום
בדיעבד עד חצות
בדיעבד עד חצות
שליש זה בערך 11
תלוי חורף או קיץ
תלוי חורף או קיץ
שואל השאלה:
נגיד עכשיו אוכל מה להתפלל?
נגיד עכשיו אוכל מה להתפלל?
כן עכשיו אפשר עדיין
@אפי בפי
בדיעבד עד חצות
עד שקיעה זה מנחה
בדיעבד עד חצות
עד שקיעה זה מנחה
בסדר
איך שאת רוצה
איך שאת רוצה
אעשה פה סדר לפי מה שכתוב בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן פט).
"זמן תפלת השחר מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא.
הגה: ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית (בית יוסף בשם הרשב"א פרק תפלת השחר). ועיין לקמן ריש סימן ק"ח" (אורח חיים, סימן פט, סעיף א).
אז קודם כל, זה רמ"א מפורש שאסור להתפלל שחרית אחרי חצות היום.
עוד משהו שהרבה טועים בו: חצות זה לאו דווקא 12:00, כי מדובר בשעות זמניות וזה משתנה מיום ליום (לא דווקא מיום ליום) בהתאם לזריחה והשקיעה. מחשבים את השעה הזמנית לפי דקות, ועל פי קובעים. בשביל יש יש בלוחות שנה התורניים את זמני היום. צריך להתסכל לפי איזורים, כי זה משתנה לפי איזורים. את זמני היום ניתן לבדוק גם בגוגל (מי שאין לו לשוח שנה תורני).
ועוד משהו שאני יודע: ספרדים לא מברכים ברכות של קריאת שמע בשם ומלכות אחרי שעה ריבעית, אאל ללא שם ומלכות ("ברוך יוצר אור"). עוד הלכה לספרדים: רק מי שהיה אנוס ואל התפלל עד סוף זמן זה - יתפלל שחרית גם אחרי שבעה רביעית (רק עד חצות), אבל מי שלא התפלל במזיד - לא יתפלךל שחרית אחרי שעה רביעית, אלא יתלל תשלומין במנחה.
עוד משהו במקרה של אונס בלבד (לכו"ע): מי שנאנס ולא התפלל עד חצות - מתפלל מנחה פעמיים: את הראשונה לשם מנחה, ואת השנייה - לשם תשלומין של שחרית (כי תמיד צריך להקדים את התפלה שמתפללים עכשיו לתפילה שרוצה להשלים, ואם עשה הפוך - לא יצא ידי חובתו, וצריך להתפלל עוד פעם). אם לא התפלל שחרית עד חצות במזיד - לא יתפלל תשלומין, אלא רק מנחה, כי יש תפילת תשלומים רק למי שהיה אנוס, ולא למי שלא התפלל במזיד. כובמון שבשיבל להתפלל מנחה - אפשר להתחיל אותה רק חצי שעה אחרי חצות.
"זמן תפלת השחר מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא.
הגה: ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית (בית יוסף בשם הרשב"א פרק תפלת השחר). ועיין לקמן ריש סימן ק"ח" (אורח חיים, סימן פט, סעיף א).
אז קודם כל, זה רמ"א מפורש שאסור להתפלל שחרית אחרי חצות היום.
עוד משהו שהרבה טועים בו: חצות זה לאו דווקא 12:00, כי מדובר בשעות זמניות וזה משתנה מיום ליום (לא דווקא מיום ליום) בהתאם לזריחה והשקיעה. מחשבים את השעה הזמנית לפי דקות, ועל פי קובעים. בשביל יש יש בלוחות שנה התורניים את זמני היום. צריך להתסכל לפי איזורים, כי זה משתנה לפי איזורים. את זמני היום ניתן לבדוק גם בגוגל (מי שאין לו לשוח שנה תורני).
ועוד משהו שאני יודע: ספרדים לא מברכים ברכות של קריאת שמע בשם ומלכות אחרי שעה ריבעית, אאל ללא שם ומלכות ("ברוך יוצר אור"). עוד הלכה לספרדים: רק מי שהיה אנוס ואל התפלל עד סוף זמן זה - יתפלל שחרית גם אחרי שבעה רביעית (רק עד חצות), אבל מי שלא התפלל במזיד - לא יתפלךל שחרית אחרי שעה רביעית, אלא יתלל תשלומין במנחה.
עוד משהו במקרה של אונס בלבד (לכו"ע): מי שנאנס ולא התפלל עד חצות - מתפלל מנחה פעמיים: את הראשונה לשם מנחה, ואת השנייה - לשם תשלומין של שחרית (כי תמיד צריך להקדים את התפלה שמתפללים עכשיו לתפילה שרוצה להשלים, ואם עשה הפוך - לא יצא ידי חובתו, וצריך להתפלל עוד פעם). אם לא התפלל שחרית עד חצות במזיד - לא יתפלל תשלומין, אלא רק מנחה, כי יש תפילת תשלומים רק למי שהיה אנוס, ולא למי שלא התפלל במזיד. כובמון שבשיבל להתפלל מנחה - אפשר להתחיל אותה רק חצי שעה אחרי חצות.
^ גם לאשכזנים אסור להתפלל שחרית אחרי חצות. ראית את רמ"א? "עבר זמנו - בטל קרבנו". מי שהיה אנוס - יש לו תשלומין. זה הכל. מי שלא היה אנוס - רק מנחה.
שואל השאלה:
תודה
תודה
^ תדייק: תשלומין - זה רק למי שהיה אנוס (לא למי שלא), וחמנחה לא שיר בחות, אאל חצי שעה אחרי חצות (כבמואר בשנה ברורה ובביאור הלכה בסימן פט).
^ אבך אסור להתפלל במצב כזה , לא? זה ברכות לבטלה, לא?
אתה יכול להביא מקורות?
אתה יכול להביא מקורות?
^^ שחרית? ומה קשור רב גדול? רב מבין יכול לדעת יותר דעות, אבל יש דעות שלא נפסקו להלכה (כמו שהבאתי משולחן ערוך, הרמ"א ומשנה ברורה). במקרה שלנו אני לא חושב שאפילו יש דעה כזאת,
וגם רב שמבין לא יכול לפסוק לך משהו שזה ברור שאמרו להיות אסור (כמו לדוגמא להדליק גפרור בשבת). זה לא שהרבנים פוסקים מה שבא להם. הם נשענים על המקורות שקדמו להם, בעיקר על אלה שנפסקו כהלכה למעשה.
וגם רב שמבין לא יכול לפסוק לך משהו שזה ברור שאמרו להיות אסור (כמו לדוגמא להדליק גפרור בשבת). זה לא שהרבנים פוסקים מה שבא להם. הם נשענים על המקורות שקדמו להם, בעיקר על אלה שנפסקו כהלכה למעשה.