היי, יש לי סיפור על "דמדומים" אשמח שתגידו מה דעתכם...

שואל השאלה:
פרק 1:
~ שגרת בוקר בבית הספר, 07:55 ~
אני מרימה את מבטי לשמיים וממצמצת מעט למראה השמש המאירה שהולכות ונעלמת מאחורי העננים הכהים בשמיים האפרפרים... נדמה כאילו גשם שוטף הולך להכות פה.
אבל לא ממש אכפת לי.. אני ממלא רוצה רק לחזור הביתה. לכרית הנעימה, לשמיכה החמימה ולספל השוקו הלוהט שרק ג'ון, אבא שלי, מסוגל להכין לי בקור שכזה..
ואז, מבלי ששמתי לב, אני מכוונת מבט ישיר לעינייו הבהירות והמהפנטות של הילד ההוא. זה שעומד שם וחודר את מבטו ישירות אליי, כאילו הייתי מעין בד שקוף.
הרגע הזה מעורר בי צמרמורת.. אני סוגרת את עייני בחוזקה ופוקחת אותן בתקווה שלא לראות את הנער ההוא שוב. אך לשווא.
תוך כדי סגירת המעיל שלי אני ממהרת בצעדים קטנים להיכנס לבית הספר, להוציא את הספרים מהלוקר וללכת לכיתה לשיעור ביולוגיה.

פרק 2:
לאחר שהוצאתי את הספרים מהלוקר נכנסתי לכיתה כולם קיבלו אותי יפה כי הייתי חדשה.
חיפשתי מקום לשבת בו בכיתה וזה היה ליד הילד ההוא...
כן אותו ילד ממקודם שהסתכל עלי במבט מוזר שכזה.. הייתי מסוקרנת לדעת עליו.

התיישבתי לידו והתחיל השיעור כשישבתי לידו הוא התנהג בצורה מוזרה כאילו הוא נגעל ממני הייתי מבוישת אולי לא שמתי בושם? אולי אני מסריחה? כאשר נגמר השיעור הלכנו אני והחברים: אפריל, מייק, אריק וקייטי לקפיטריה שם הם סיפרו לי עליו על אותו ילד ההוא...
קוראים לו אדוארד, אדוארד קאלן יש לו עוד 4 אחים רוזלי, ג'ספר, אמט ואליס.

ממש יפה d:

שואל השאלה:
פרק 3:
אנחנו בטייק עשירי אני לא יכולה להפסיק לצחוק...
טייק 11:
אפריל מתחילה לספר לי על המשפחה מסתבר שאמט ורוזלי יחד ואליס וג'ספר יחד מוזר קצת לא?
אך את מבטי לא הזזתי מהילד ההוא מאדוארד...
אדוארד הוא ילד יפה ויש לו עיניים מיוחדות.
כאשר נגמר הלימודים חזרתי הביתה צ'ארלי לא היה בבית, נכנסתי לחדר שלי וראיתי על השידה ליד המיטה שוקו חם, עוגה ופתק: " בלה,
יצאתי לעבודה... מאוד קר בחוץ תלבשי משהו חם שלא תתקררי... הכנתי לך את השוקו ה"מפורסם" שלי אחזור מאוחר נשיקות"
נכנסתי למיטה שתיתי את השוקו אכלתי את העוגה...
קראתי ספר ופתאום נפלתי לשינה עמוקה.
הייתי כל כך עייפה שפתאום שמעתי את השעון המעורר מצלצל השעה הייתה 7:00.
בבוקר כשירדתי לצ'ארלי לא מצאתי אותו... פתאום הוא קרא לי מבחוץ יצאתי אליו...
פתאום אני רואה מכונית לבנה יפהפייה..
נסעתי לבית הספר עם האוטו שצ'ארלי קנה לי כשהגעתי לא ראיתי אותו את אדוארד כל כך רציתי לדבר אתו לשאול אותה למה הוא מתנהג בצורה מוזרה? אך לפתע מבלי ששמתי לב...

פרק 4:
אך לפתע מבלי ששמתי לב...
מכונית הגיעה במהירות... מסתבר שילד עבר באמצע הנסיעה והיא סטתה מהמסלול היישר אליי...
מהפאניקה והלחץ לא ידעתי מה לעשות נשארתי במקום וקיוויתי לטוב, עצמתי את עיניי שלי וחיכיתי...
דקה ישבתי עם עיניים עצומה מחכה שהמכונית תפגע בי, פתחתי את עיניי ואת מי אני רואה לידי?
את אדוארד עצר את המכונית עם היד שלו!? מה הולך פה? איך הוא הגיע הוא היה רחוק ממני בלפחות 5 מטרים..
אך הוא הלך עוד לפני שהספקתי להגיד משהו..

בחיים, בחיים לא חשבתי שאחכה לשעור ביולוגיה...
השעור התחיל והתיישבתי ליד אדוארד היינו צריכים לחקור עם מיקרוסקופ זאת הייתה הפעם הראשונה שדברנו יש לו קול מתוק וממכר וחיוך שובר לבבות שכבר מבלי ששמתי לב נגמר השיעור ואני רואה את עצמי מסתכלת על החלון והכיתה ריקה פתאום אני שומעת את אפריל אומרת בלה? בלה? את באה? אמרתי כן והלכנו לחדר האוכל...

בסיום הלימודים אדוארד שאל אותי אם אני רוצה שהוא ייקח אותי לאבא שלו הוא רופא ( כי קיבלתי מכה רצינית ביד) אמרתי לו שכן ונסענו..
אבא שלו אמר לי ששברתי את היד שמו לי גבס זה יהיה רק לכמה ימים אדוארד הציע להסיע אותי הביתה.. הסכמתי.
כאשר היינו קרובים לבית באתי לקחת את המפתחות של הבית ואדוארד רצה לסגור את המוזיקה והידיים שלנו נפגשו היד שלו הייתה קרה כמו קרח...
פתאום עלה לי האסימון ש..

שואל השאלה:
פרק 5:
יום הצילומים נגמר בדיוק בקטע המותח שגיליתי שאדוארד ערפד..
אבל טוב שהוא נגמר הייתי כל כך עייפה שרציתי רק לישון.
בדרך הביתה חשבתי לעצמי: " אני מרגישה שכל יום בצילומים אני מפתחת רגשות יותר עזים לרוברט.. אני לא יודעת למה, ויש לי חבר את מייקל מה אני יעשה?"
כשהגעתי הביתה ראיתי את מייקל מחכה לי על הספה הוא היה כל כך כועס.

הוא שאל אותי:" איך היה בעבודה?" אמרתי:" בסדר".

כשהסתובבתי לשים את התיק על הכיסא הוא קם ואחז לי ביד בחוזקה הוא ממש הכאיב לי... כאשר הוא אחז לי ביד הוא אמר לי:" להתפטר ושהוא לא רוצה שאני יסתובב ליד רוברט יותר."
מייקל שחרר לי את היד ונרדם על הספה.
הכנתי לעצמי ארוחת ערב הייתי ממש רעבה כאשר הארוחה הייתה מוכנה מייקל התעורר.

הספקתי לקחת ביס מהצלחת עד שמייקל הגיע וחטף לי את הצלחת הוא אכל את הארוחה, לא רציתי להתווכח איתו אז פשוט קמתי מייקל סיים את הארוחה וחזר לישון על הספה.
צחצחתי שיניים ונכנסתי למיטה הייתי ממש עייפה אבל כל הזמן צצו לי בראש מחשבות בנוגע למייקל מה השתנה בו פתאום? בחיים הוא לא התנהג ככה זה הפעם הראשונה שהוא הרים עלי יד... אמרתי לעצמי מספיק עם המחשבות אני צריכה לקום בשש נאנחתי.. נרדמתי בערך ב- 1:00...

~6:00~, ~7:00~, ~8:00~, ~9:00~, ~10:00~
פתאום התעוררתי בגלל חלום מפחיד הסתכלתי על השעון אני רואה השעה 10:00 השעון לא צלצל.. חשבתי לעצמי: "בטח מייקל נגע בשעון כדי שלא אתעורר" אך לפתע קיבלתי שיחת טלפון חשבתי שהולכים לפטר אותי אך מהצד השני היה הודעה אחרת:" קריסטן, הצילומים היום מתחילים ב- 13:00 אתמול ניסיתי להשיג אותך אך לא ענית לי נא לא לאחר". "אוקיי" עניתי וסגרתי את הטלפון.
ירדתי והכנתי לעצמי ארוחת בוקר התלבשתי לצאת לעבודה פתאום שמעתי צפצוף של מכונית וראיתי את המכונית של רוברט.. הוא בא לאסוף אותי. התלבשתי מהר וירדתי לכיוון הדלת.
מייקל עצר אותי בדיוק שבאתי לצאת וסתר לי ומיד לאחר מכן אמר:" אם את לא עוזבת את העבודה עוד אני נשבע שאני יפגע בך".
יצאתי מהבית ונכנסתי למכונית כאילו כלום לא קרה אמרנו בוקר טוב אחד לשני והתחלנו לנסוע...
בסיום הצילומים לא רציתי לחזור הביתה. רוברט הציע לי להסיע אותי הביתה ואמרתי לו:" לשם שינוי.. אכפת לך אם נלך אליך הביתה?" רוברט אמר: " אין לי בעיה אבל לא יהיה בעיה לחבר שלך?" אמרתי:" לא" והתחלנו לנסוע. כאשר הגענו אליו הביתה קיבלתי שיחת טלפון על הקו השני היה...

פרק 6:
על הקו השני היה מייקל.. הוא היה מאוד עצבני.
שמעתי מהטלפון שהוא שובר דברים בבית.
אבל לא היה אכפת לי מה הוא שובר.. רק דבר אחד היה אכפת לי הפסל שאבא שלי הכין לי מזכוכית. רשום קריסטן.
בעוד הוא כועס עלי ושובר דברים התעצבנתי וסגרתי את הטלפון.
הוא התקשר שוב ושוב אבל לא עניתי.
רוברט שאל אותי פתאום:" מי זה?"
אמרתי:"סתם מטריד אחד".
הוא אמר:" בפעם הבאה שהוא יתקשר תביאי לי אני יענה".
אמרתי:" אין צורך".
ומייקל הפסיק להתקשר.
הלכנו לישון אבל אני לא הייתי רגועה..
כשרוברט נרדם לקחתי את המפתחות של האוטו שלו ונסעתי הביתה.
מייקל ישן חזק שהוא לא הרגיש שנכנסתי לקחתי את הפסל וחזרתי לבית של רוברט וחזרתי לישון.
לאחר שלקחתי את הפסל הייתי רגועה ויכלתי לחזור לישון..
~6:00~
בוקר,
צריך לקום לעבודה, אני מסתכלת לצד ואני לא רואה את רוברט, אבל מה שכן ראיתי זה ארוחת בוקר: 2 ביצים, מלפפונים עגבניות חתוכים ומיץ תפוזים סחוט.
אכלתי ושתיתי קמתי והתלבשתי.
ירדתי לסלון לרוברט ופתאום ראיתי את מייקל יושב על הספה. רצתי ללמעלה וקיוויתי שהוא לא ראה אותי.
עליתי מיד לשירותיםנעלתי את הדלת ישבתי ופשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
פתאום שמעתי דפיקה בדלת של השירותים לא ידעתי אם זה מייקל או רוברט ואז שמעתי מהצד השני את רוברט קמתי ופתחתי לא את הדלת.
אמרתי לו:"מה אתה רציני? למה הוא נמצא פה? מה הוא עושה פה? למה אמרת לו לבוא?"
רוברט המבוהל לא הבין מה אני רוצה והוא שאל אותי:" את מי הבאתי? מי נמצא פה?" אין פה אף אחד.
יצאתי מהשירותים וירדתי למטה ראיתי שאין אף אחד הכל היה הדמיון שלי.
כשרוברט התקלח התקשרתי למייקל ואמרתי לו:" מייקל אני שומעת לעצה שלך אני עוזבת..." הוא לא נתן לי להשלים את המשפט ואמר:" אהובתי ידעתי, ידעתישבסוף תעזבי כי את אוהבת אותי". אמרתי לו:" לא מייקל, לא, התכוונתי שאני עוזבת אותך זהו זה נגמר" סגרתי את הטלפון.
נסענו לסט הצילומים, היום צילמונו עד ממש מאוחר עד 23:00 כשחזרתי הביתה מייקל לא היה שם הייתי כל כך מאושרת...
סוף סוף גמרתי איתו לא היה אכפת לא כל התוהו ובוהו שהוא השאיר לי עליתי לחדר. נכנסתי למיטה ופתאום שמעתי רעש מוזר... ירדתי למטה לראות מי זה..

שואל השאלה:
פרק 7:
ירדתי למטה לראות מי זה..
ראיתי 2 אנשים עם כובעי גרב שמכסים להם את הפנים.
רצתי מהר למעלה והתקשרתי לרוברט.
רוברט הגיע אחרי חצי שעה.
הם רבו מכות קצת ולא לקחו כלום.
לאחר כל ה'סקנדל' הזה רוברט שאל:"אולי תבואי לגור איתי?"
אמרתי:"לא, אני סתם יהיה לטרחה ואנחנו אפילו לא חברים אנחנו ידידים.. לא".
"כרצונך" אמר רוברט.
רוברט עמד ללכת.
אך לפני שהלך אמרתי:"אולי תשאר איתי אני פוחדת".
"כמובן" הוא אמר.
סוף סוף הגיע יוםם שבת!
קמתי מאוחר והכנתי לרוברט ארוחת בוקר.
צפיתי בטלוויזיה וחיכיתי שהוא יקום. בנתיים סידרתי תיק לבריכה.
הוא קם צחצח שיניים ואכל שם בגד ים ויצאנו לבריכה.
אחרי הברכה נסענו לבית שלו, התקלחנו, אכלנו ארוחת צהריים.
הייתי מאוד עייפה אז עליתי לחדר לישון. כשנרדמתי רוברט הגיע וחיבק אותי מאחורה והתחיל לנשק אותי נשיקות קטנות.
פתאום קמתי והוא ישר ברח והפסיק.
אמרתי לרוברט: "אולי נצא היום? נלך למועדון?"
"איך שאת רוצה יפה שלי" הוא אמר.
התלבשנו רוברט לבש חולצה משובצת מכופתרת ג'ינס ונעלי ספורט מהממות אני לבשתי שמלה קצרה מיני עם נעלי עקב שמתי שחור בעיניים ויצאנו.
רקדנו המון ושתינו אני שתיתי המון והשתכרתי.
אחרי הערב נסענו לבית שלו ופשוט לא יכולתי לשלוט בעצמי התחלנו להתנשק 20 דק' עמדנו והתנשקנו ואז התחלנו להפשיט אחד את השני עלינו למיטה ושכבנו.
אחרי שהתעייפנו הלכנו לישון.
שקמנו בבוקר נתנו נשיקת בוקר טוב אחד לשני... זה היה מוזר, אפילו עם מייקל זה לא היה.
היה לנו יום חופש מהעבודה אז הצעתי לרוברט לצאת עם חברים לאכול ארוחת צהריים.
יצאנו עם אפריל מייק אריק וקייטי.
אני ישבתי ליד רוברט.
אפריל ישב ליד מייק.
קייטי ישבה ליד אריק.
כשסיימנו לאכול פתאום אפריל אמרה:"טוב... אנחנו צריכים ללכת, ממש נהנינו".
"כן גם אנחנו צריכים ללכת" אמרה קייטי.
"לא אנחנו לא" אמר אריק
"חח" אני ורוברט צחקנו.
"כן אנחנו כן" אמרה קייטי ובעטה בו כדי שיבין.
"אה נכון היה כיף ביי אחי. בי קריסטן" אמר אריק.
כשהם הלכו אני ורוברט התנשקנו ונסענו לבית שלו.
המשכנו את הנשיקה שהפסקנו ושכבנו שוב.
שסיימנו אמרתי לרוברט:"רוב.. אהה לא אכפת לך שאני יקרא לך רוב נכון?"
"לא" הוא אמר.
"אז.. רוב" אמרתי.
"רוצה שנעבור לגור יחד?" אמרתי.
"כן בטח כמובן הרי הצעתי לך את זה אתמול אהובתי" הוא אמר.
"הבית שלי זה הבית שלך"
העברנו את כל הדברים מהבית שלי לבית שלו ואחר כך שוב שכבנו.
אך פתאום שמענו צלצול בדלת ירדנו לראות מי זה ופתאום ראיתי..

פרק 8:
ירדתי לפתוח את הדלת וראיתי את אבא שלי.
מה עושה פה? חשבתי
"מה אתה עושה פה?" שאלתי.
"איך ידעת שאני פה?" הוא היה עצוב ואמר בגמגום:
"א.. אני ו... ו... א.. ואמא שלך ב.. תה.. תהליך גירושים" אמר בפנים עצובות.
"אבל מה קרה הרי תמיד אהבתם אחד את השני?" הוא התחיל את הסיפור:
"באתי הביתה אחרי יום עבודה, שכרנו מטפל לאמא את זוכרת?"
"כן" אמרתי.
"אז.." הוא המשיך...
"אז באתי הביתה נכנסתי להתקלח אכלתי והייתי מאוד עייף אז הלכתי למיטה".
"נוו? מה לא בסדר?"
"לא נתת לי לסיים" הוא אמר והמשיך:
"נכנסתי לחדר וראיתי את אמא שלך שוכבת בעיניים עצומות ומעליה נמצא המטפל.. עירוום!"
"מהה? אין מצב שאמא הייתה נותנת לזה לקרות וחוץ מזה היא הייתה עם עיניים סגורות היא לא ידעה מה הוא עושה" אמרתי לו כדי להרגיע אותו.
"אולי את צודקת אבל אנחנו צריכים לקחת הפסקה זמן מה" הוא אמר.
"כן, בטח" אמרתי ונתתי לו את המפתחות של הבית שלי שהייתי עם מייקל.
"הנה קח" אמרתי.
הוא לקח את המפתחות ונסע.
עליתי לרוברט הוא שאל אותי מה קרה וסיפרתי לו ומיד אחר כך הלכנו לישון.
היום אנחנו מסיימים לצלם את הסרט הראשון של דמדומים.
~7:00-1:00~
וואי צילמנו עד ממש מאוחר הייתי עייפה מאוד. אבל התשוקה שלי אל רוברט לא נתנה לי לישון.
כשחזרנו הביתה עשינו את זה זה היה ממש כייף! שעתיים שלמות זה היה!
אפילו לא הרגשנו שנרדמנו...

עוד 3 ימים יש לי יומולדת אני ילך לבקר את אמא שלי ואת אבא שלי בטח רוברט לא זוכר כי אנחנו לא זוג.
כשיצאתי מהמקלחת רוברט חיכה לי מחוץ למקלחת הוא עמד עם טבעת.
הוא לא רצה להציע לי נישואים אלא משהו אחר.
הוא אמר:
"קריסטן, אני מרגיש שאני מתאהב בך כשאני רואה אותך יש בי תשוקה ובאלי רק לנשק אותך ושכולם יקפצו מה את מרגישה?"
"אני"
"אותו הדבר ואפילו יותר" אמרתי
"נעביר את השלב לשלב גבוה יותר נהיה זוג יפה שלי?"
"כן בטחח אהובי אני אוהבת אותך בכל לביי ♥"
התנשקנו איזה 20 דקות ואז אמרתי...
"יש לי עוד 3 ימים יומולדת" אמרתי
"חח" הוא צחק.
"מה אתה צוחק?" שאלתי.
"את חושבת ששכחתי?"
"בכלל לא ידעתי שידעת" אמרתי
"בטח שידעתי אני אוהב אותך"
המשכנו להתנשק וזרמנו למיטה.. ועוד פעם מישהו הפריע לנו באמצע שמתי מגבת על הגוף פתחתי את הדלת ולא האמנתי...

שואל השאלה:
פרק 9:
ועוד פעם מישהו הפריע לנו באמצע שמתי מגבת על הגוף פתחתי את הדלת ולא האמנתי...
ראיתי, ראיתי את מייקל..
"את לא מבזבזת זמן אה?" הוא אמר לי
"סיימת איתי ישר קפצת לבחור הבא".
סגרתי את הדלת אבל הוא עצר עם הרגל.
מאחוריו היו אנשים פחדתי מהם לא ידעתי מה הם הולכים לעשות.
פתאום אני רואה את מייקל מתכופף ומסתכל מתחת למגבת.
חשבתי ' שיט אני בלי תחתונים' ולקחתי צעד אחורה.
"רובררטט! רוברט!" צעקתי הוא רץ עם תחתונים חח...
'איזה חמוד' חשבתי לעצמי אבל יש משהו נורא יותר עכשיו.
הם התחילו לריב מכות, בסוף מייקל הלך עם כל החבורה שלו.
ואנחנו חזרנו לשלנו.
בערב יצאנו לאירוע מהמשפחה של רוברט היה ממש כיף.
יש לו משפחה ממש נחמדה חוץ ממישהי אחת..
הדודה שלו היא ממש שנאה אותי מאז שראתה אותנו יחד.
רוברט הציג אותי להורים שלו ולכל המשפחה.
היה ממש כיף
אבל.. זה היה נראה כאילו הדודה רוצה להרוג אותי.
חזרנו מהאירוע ונשפכנו למיטה לישון.

בבוקר קמתי והשארתי לקריסטן פתק שאני הולך לסידורים.
בעצם הלכתי לארגן לה מסיבת הפתעה...
עוד יומיים יש לה יומולדת!
הלכתי לבית של החברה הכי טובה שלה.. אפריל.
התחלנו לרשום מטלות קנינו בלונים שננפח באותו היום.
עוגה נקנה באותו היום.
קנינו קישוטים ואני קניתי לה מתנה.. מתנה שלא קונים כל יום.
חזרתי בצהרים וקריסטן הכינה ארוחה.
"איפה היית?" היא שאלה
"סידורים" אמרתי
"כן, איזה סידורים?" היא שאלה שוב
"סתם לטום חבר שלי מהגן זוכרת? יש עוד מעט יומולדת אנחנו מתכננים לו מסיבת הפתעה" עניתי ואני חושב שהצלחתי להתחמק.
"אהה יפה.. מה נעשה ביומולדת שלי?" היא שאלה
" תתלבשיי יפה ונלך למועדון עם חברים נחגוג" התנשקנו.
כשהגיע ערב ישבנו על הספה ראינו טלוויזיה עם פיצוחים עד 23:00 סגרנו את הטלוויזיה.
"רוצה לעלות למיטה?" שאלתי.
"לא, אני לא עייפה" אמרתי.
"לא בשביל לישון".
עלינו למעלה התפשטנו מהר והתחלנו לעשות את זה ממש נהנינו.
כשהתעייפנו נרדמנו ערומים אחד על השני.
אני שכבתי וקריסטן הייתה עלי היה לילה מדהים.

פרק 10:
~יום לפני היומולדת של קריסטן~
החלטנו בסוף שאנחנו נעשה את העוגה ולא נקנה.
יצאתי בבוקר וקניתי מצרכים והבאתי לבית של אפריל.
אחר כך יצאתי עם אפריל וקייטי לקנות שמלה יפה לקריסטן
ובגדים בשבילי.
לקריסטן קנינו שמלה שחורה שמקדימה היא קצרה ומאחורה ארוכה ויש חגורת פפיון.
בשבילי קנינו חולצה מכופתרת לבנה וג'ינס.
אחרי כל הקניות חזרתי הביתה היה מאוד מאוחר והבאתי לקריסטן את מה שקנינו.
היא חשבה שזאת המתנה.
אבל היא לא יודעת מה באמת המתנה.
מרוב עייפות נרדמתי ישר איך שהגעתי וקריסטן נרדמה אחריי.
~יום ההולדת של קריסטן ♥~
סיימנו את כל ההכנות וקריסטן הייתה מאוד נרגשת.
בבוקר יצאנו למסעדה, אכלנו ארוחת בוקר.
עשינו קניות ופשוט נתתי לה להנות מהיום שלה.
חזרנו בצהריים. היא רצתה שנעשה את זה אבל אמרתי:
"לא, את צריכה לנוח טיפה אחר כך טוב?" נתתי לה נשיקה.
"טוב" היא אמרה ונתנה לי נשיקה.
נחנו עד הערב, התלבשנו בבגדים שקנינו ויצאנו.
"מה נעשה בבית של אפריל?" היא אמרה.
"סתם שכחתי משהו". אמרתי
"טוב אני יחכה לך באוטו".
"לא בואי רגע שתראה איזה יפה את".
"אוקיי"
עלינו לבית של אפריל ונכנסנו כולם התחבאו ואיך שנכנסנו כולם צעקו מ-ז-ל ט-ו-ב ק-ר-י-ס-ט-ן!
התנשקנו והיא הייתה ממש מופתעת, הכל יצא מוצלח!
רקדנו שתינו היה לנו ממש כיף.
אחר כך אני וקריסטן הלכנו לחדר אחר...
נעלנו את הדלת והתפשטנו והתחלנו לעשות את זה בשקט... זה היה די קשה אבל מה לעשות...
כשסיימנו נחנו כדי לא לצאת מתנשפים ואז היו מבינים למרות שאני חושב שהם כבר הבינו.
יצאנו וכולם הביאו לה מתנות..
אני הבאתי לה שרשרת עם יהלום אמיתי וטבעת כסף אמיתית.
היה ממש כיף חתכנו את העוגה אכלנו והיה ממש טעים ואז מישהו הפריע למסיבה זה היה..

מייקל?
חח