אני חייבת עזרה אני מיואשת נמאס לי

לבנות חיים שאתה אשכרה יכול לאהוב זו משימה לא פשוטה, תזכרי שהיו לך ימים שאת נזכרת בהם ומחייכת וזה אומר שיהיו לך עוד ימים שיום יבוא ותיזכרי בהם ותחייכי, זה עניין של זמן, דברים משמחים קורים לבד.

תחשבי טוב היה טוב

שואל השאלה:
אכפת לי מכל האנשים שמיסביבי. ואני לא מוותרת בשבילם כי אני יודעת שאני חשובה להם. אבל אתם לא מבינים כמה רע לי בחיים. לשנות אותם זה לא כל כך פשוט

שולחת לך חיזוק מרחוק!
החיים הם עליות ומורדות, תזכרי שיש תקופות קצת חשוכות, אבל יש גם הרבה אור וטוב

כשיש מטרה לחיים, יעד, משמעות, אז החיים הופכים לטובים יותר ושמחים. ויקטור פרנקל כתב: "כשיש לאדם בשביל מה לחיות, הוא יכול לשאת כל איך" (פחות או יותר ככה הוא כתב) . מה המטרה של החיים שלך בעולם? מי ברא אותך? למה נבראת? מהם הכוחות שיש בך והיכולות שיש לך לתרום לעולם? זה בסדר לא לדעת עדיין אבל אלו דברים שמשמעותי לחקור עם עצמך...

לגבי ההרגשה שלך, נסי להיות אסרטיבית עם עצמך, לומר לעצמך "יש לך למה לחיות! את תמצאי יעדים ואת עוד תהיי מאושרת!"
ממליצה לך לקנות את הספר של רן ובר, לפי תורת רבי נחמן! ספר שהציל אותי בעבר. יש המון חוכמה ביהדות..

לפעמים אנחנו נכנסים למרה שחורה, צריך לזכור שאלו דברים שאפשר לצאת מהם. נסי לשמוח, גם אם זה יהיה חיצוני ובכוח לאט לאט נסי את זה. שימי שירים ותרקדי, חייכי לעצמך (מפעילים 44 שרירים בחיוך אם אני לא טועה(; )

הכי חשוב לזכור שזה זמני, שאנשים שמחים בעולם הזה וזה אפשרי. כרגע את בתוך מעגל העצב שלך ולכן קשה לראות רחוק. זה נקרא "קטנות" בחסידות. בעז"ה מאחלת לך להגיע למצב "גדלות"!

תזכרי- צריך כל אדם לומר 'בשבילי נברא העולם'!!

אם תרצי עוד לדבר מוזמנת לפנות אליי, אשמח לנסות להיות אוזן קשבת❤

אני ככ מבינה אותך
אני לא יכולה אפילו לספור את כמות הפעמים שבהם הרגשתי ככה.
אבל אמרתי לעצמי שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל פשוט להתעלות על עצמי.
התחלתי לקום כל בוקר ולחייך למראה. כל פעם שהרגשתי רע עם עצמי לגבי משהו שקרה לי ישר סובבתי את המחשבה הזו בחזרה למקום שלה בתחתית והמשכתי הלאה. אפילו התחלתי לעשות ספורט באופן קבוע כל יום. זה שיפר לי את ההרגשה בהרבה. ממליצה. הייתי הכי לא לומדת בקטע קיצוני כאילו והתחלתי פשוט להקציב לעצמי זמן ללימודים גם.
החיים לא קלים אני לא אומרת. אבל מה שאני כן אומרת פה זה פשוט לא לוותר! לא להרים ידיים! גם כשיש ערפל ואת לא רואה כלום תלכי בעיניים עצומות ותסמכי על עצמך! את יכולה! ואת מסוגלת להכל! שימי ז*ן על כוולםם ותחיי את החיים שלך כמו שרק את רוצה לחיות!
תאמיני במה שאת רוצה להאמין עזבי שטויות פשוט תלחמי ברע. תמיד הטוב מנצח ואני אומרת לך את זה מניסיון.
סליחה על המגילה הארוכה אבל כן. הרגשתי שאני צריכה להגיד את זה. את מלכה ואל תורידי מעצמך בחיים! אם תצטרכי לדבר אני תמיד פה(:
בהצלחה יא פייטרית❤

שואל השאלה:
תודה רבה לכל מי שכותב ועוזר לי התגובות שלכם נותנות לי קצת תקווה תודה רבה❤

אני מבין אותך אני בדיוק כמוך ניסיתי פעם אחת לגמור את החיים שלי ולא הצלחתי ומאז אותו יום נהייתי "numb" כל פעם שאני עצוב שזה כל יום בערך ממש בא לי לבכות ואני לא מצליח ואני מוצא תצמי שוכב על המיטה ובוכה מבפנים אם פנים אדישות

עם**^

שואל השאלה:
^בבקשה אל תוותר
תחשוב על כל האנשים שאתה חשוב להם ושאוהבים אותך!
אתה יודע כמה אני רוצה לוותר? כמה נמאס לי מהחיים האלו? כמה שאני סובלת?
אתה לא לבד.
אם אתה צריך או רוצה אתה יכול לדבר איתי אני אשמח להקשיב לך אבל בבקשה אל תיפגע בעצמך:(

שאומרים דברים לרוב האנשים שרוצים להתאבד זה כל כך לא עוזר זה אפילו מדכא יותר כי זה כל מה שכולם אומרים וזה פאקינג מעציב אל תגידי לי שאני לא לבד כי אני כן את לא יודעת אם אני כן או לא ואף אחד לא אוהב אותי אז אל תגידי את זה כי את לא יודעת סליחה אני יודע שאת מנסה לעזור אבל את לא מכירה אותי

__girl ^^^

שואל השאלה:
סליחה לא רציתי לפגוע בך:(

__girl^ הכל טוב

היי girl__, ראיתי את הפוסט שלך וגם את התגובות המזדהות של ניתאי. נשמע שאת מתמודדת עם תחושות לא קלות של ייאוש וסבל, עד כדי כך שאת מתקשה למצוא את הכוחות לרצות להמשיך לחיות. בכל זאת את ממשיכה להיאבק מתוך אכפתיות לסובבים אותך, מה שמעיד על הרבה עוצמות שיש בך. טוב שבחרת לכתוב ולשתף כאן, יש מישהו בסביבה הקרובה שלך שיודע איך את מרגישה? כמה זמן את כבר מרגישה ככה?
אני רוצה להזמין את שניכם לדבר איתי, בואו תשתפו אותי קצת יותר במה שאתם עוברים- אשמח להוות אוזן קשבת. קוראים לי נופר ואני מתנדבת בעמותת עלם בתכנית המלווה בני נוער וצעירים ברשת. יש תקופות של קושי משמעותי בחיים בהן אנחנו מתקשים לחשוב שיש תקווה או שדברים יכולים להשתנות. לפעמים דרך שיחה עם אדם אחר אפשר להצליח להסתכל על הדברים קצת אחרת או לקבל רעיונות לדברים שיוכלו לשפר את ההרגשה. אפשר לכתוב לי (גם באנונימיות) פה בהודעות אישיות, במייל שלנו [email protected], באינסטגרם nayedet.digital, או בטיק טוק בפרופיל שלנו nayedet.digital.

מחכה לכם,
נופר מעלם דיגיטל

שואל השאלה:
תודה רבה!!❤

היי יקרה,
למרות שהפוסט נכתב אתמול היה לי חשוב מאוד להגיב...

אני משער שבתוך כל המחשבות השחורות והמפחידות נדרשו הרבה כוחות ואומץ לעלות כאן, למצוא את המילים ולשתף את אשר על ליבך...
מהמילים שלך בולטות תחושות קשות ייאוש ותסכול מהמצב... כאילו שאין שום דבר להיאחז בו.... שום דבר שיהיה חשוב ויקר לליבך...

לא יכול לדמיין כמה זה קשה לקום אל עוד בוקר שאין שום משמעות ומטרה, כמה כבד ומייגע להסתובב עם כל המשקל הנפשי העצום כשאף אחד לא מבין ויכול להזדהות עם הכאב.. כמו לסחוב במעלה ההר עגלה מלאה סלעים שקצה ההר לא נראה באופק ואין אף אחד שיכול לעזור..

יקרה, זה נשמע כמו משא בלתי אפשרי על הכתפיים... את לא צריכה להתמודד עם זה לבד...
לא יכולתי להתעלם גם מההודעות המזדהות והאמיצות של ניתאי ולהזמין גם אותך לעמותה בה מתנדב בעמותה... עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותכם אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע...
אני מצרף את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד...
שלך/ם
מתנדב סה"ר