אני עכשיו במפגש עם המשפחה המורחבת וממש השמנתי מהפעם האחרונה שנפגשתי איתם

מה אכפת לך? מה זה עסק שלהם? תמיד אנשים ישפטו אם תנסי לצאת טוב לכולם זה סתם יהיה גרוע

בוקר אחד בכפר קטן, העיר אב את בנו ואמר לו "קום ילדי, קום. בו איתי לעיר הגדולה ואולי תלמד משהו".
לקח האב את חמורו, הרכיב עליו את בנו והשניים יצאו לדרך כשאב צועד לצד החמור.
כשנכנסו בשערי העיר, התבוננו בהם זקני העיר ואמרו "ראו את הילד החצוף הזה! במקום לתת לאביו הקשיש לשבת על החמור, הוא גורם לו להזיע בשמש הקופחת".
שמעו האב ובנו את דברי התושבים, סיימו את ענייניהם בשוק וחזרו לכפר.

למחרת בבוקר, העיר אב את בנו ואמר לו "קום ילדי, קום. בו איתי לעיר הגדולה ואולי תלמד משהו".
הפעם רכב האב על החמור ובנו צועד לצדו ברגל. כשהגיעו לעיר הגדולה, ראו אותם וותיקי העיר ואמרו זה לזה "איזה מן אבא הוא זה שמניח לבנו לצעוד ברגל ובעצמו יושב על החמור". שמעו האב ובנו את דברים, סיימו את סידוריהם בעיר וחזרו לכפר.

למחרת בבוקר, שוב העיר אב את בנו ואמר לו "בו ילד יקר שלי. גם היום נלך לעיר הגדולה ואולי תלמד משהו".
הפעם יצאו שניהם לדרך כששניהם רכובים על גבי החמור. בכניסה לעיר הגדולה כבר ציפתה להם חבורה של מצקצקים "תראו את שניהם, אין להם לב? חמור קטן ומסכן שגם כך מתאמץ בחום הזה ושניהם רוכבים עליו, מה הם רוצים לחסל אותו? אין להם רחמים?"
שמעו האב והבן את הדברים, סיימו את פגישתם אצל הרוקח וחזרו הביתה.

למחרת העיר אב את בנו והזמין אותו למסע איתו שאולי היום ילמד משהו חדש.
הפעם הלכו כל הדרך ברגל כאשר החמור מהלך לצדם. כשהביטו בהם זקני העיר הם געו מצחוק "מי בו החמור ומי הבן אדם? איזה משוגעים, יש להם חמור והם לא רוכבים עליו" שמעו אותם האב ובנו, סיימו את פגישתם אצל החייט ושבו לכפר.
למחר העיר האב את בנו והתיישב לידו. "גם היום יוצאים לעיר? גם היום נלמד משהו?" שאל הבן "כל יום לומדים משהו" השיב האב "תבין בני, מה שלא תעשה ואיך שלא תעשה, תמיד יהיו כאלו שיבקרו או ילגלגו על הבחירות שעשית, לכן עדיף שתהיה את חייך בדרך שלך, כמו שמתאים לך, כמו שאתה רוצה ואוהב. לפעמים הבחירה שלך תהיה טובה ולפעמים גרועה אבל תמיד יהיו אנשים שיבקרו אותך.


ד"א תקראי את השיר בביו שלי

אם את מרגישה שספציפית במשפחה תמיד שופטים אותך אז או שתדברי איתם על זה או שתגיעי לשם כמה שפחות.
אם בכללי יש לך הרגשה כזאת, תנסי להתעלם מהן ולזכור שלרוב הכל הראש ואנשים סתם חושבים שכל העולם מסתכל עליהם אבל המציאות היא שכל אחד עסוק בעצמו וחושב שכולם שמים לב אליו ואז אף אחד לא שם לב לשני ורוב האנשים מרוכזים בעצמם.
זאת אמירה דיי מכלילה אבל הכוונה שלי היא לרוב האנשים...