אם הייתם פוגעים בעצמכם הייתם אומרים לפסיכולוגית שלכם?

לא

בגלל זה היא שם

לא חושב

לא הייתי מספרת,אבל במקרה ואת כן הייתי מעדיפה שתספרי לה):

לא

לא הייתי פשוט פוגעת בעצמי ,
היה מקרה אפילו שהייתי ממש בשנייה של למות אפילו הכנתי מכתב למשפחה ולחברות , אבל החברות שלי עצרו אותי לפני שנייה והרגיעו אותי עשו לי גם שיחה על זה את זה ממש ברצינות שהסבירו שכולם אוהבים אותי וזה שהם תמיד לצידי , פשו זה היה באותו זמן שהייתי לבד בבית תיכננתי לעשות את זה כשאני לבד כי לא רציתי שאף אחד מהמשפחה שלי יראה , ולשמחתי אחרי השיחה עם המשפחה והחברות אני בסדר גמור

אני לא הייתי מספרת לפסיכולוגיה שלי,היא או ההורים של היו רואים את זה בעצמם

שרק התחלתי ללכת לפסיכולוגית אז הייתי ממש מסתירה ממנה דברים. כל פעם שהייתי מספרת לה על משהו שקרה לי הייתי מפחד לאכזב אותה.
אני אישית התחלתי ללכת לפסיכולוגית בגלל פגיעה עצמית אבל כנראה שאם הייתי אצלה מסיבה אחרת ואז הייתי מתחילה לפגוע בעצמי לא הייתי מספרת לה. אבל אם זה היה קורה אץזאת הייתה ממש טעות.
הפסיכולוגית שלי ממש עוזרת לי ואני מפחדת לחשוב מה היה קורה אם בסופו של דבר לא הייתי נפתחת בפניה ומספרת לה על כל מה שעובר עלי.

היי אנונימית יקרה,
שומעת מימך החשש והפחד לשתף. משערת שהפגיעה, זו דרך לאפשר את השקט הנפשי שאת אולי רוצה... יקרה אם תספרי לפסיכולוגית, זה יאפשר לך קצת שקט? אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין כל יום. בצ'אט נוכל להקשיב ולהבין יותר. אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
בואי.. מחכים לך עוד הערב או כשיעלה הצורך.
שלך,
מתנדבת סה"ר