איך מגיעים ממצב של בולמיה לבית חולים או למוות?

מקיאים את האוכל, עד שמגיעים לתת משקל ומתאשפזים.

מקיאים הרבה

אם איבוד הנוזלים והמשקל גדולה מדיי בשביל שהגוף יוכל להתמודד איתה

שואל השאלה:
אבל אני נגיד בתת משקל כי היה לי אנורקסיה ועכשיו אני גם מקיאה אוכל..אבל אני שומרת על מצב מאוזן כאילו יש לי כוח להכל אז למה שאגיע לבית חולים?

זה יכול לרדת בבום, זה לאו דווקא הדרגתי וגם אם את מרגישה טוב עכשיו זה לא אומר שתרגישי טוב מחר

כי את לא באמת שולטת בזה והמצב יכול להתדרדר בשנייה.

שואל השאלה:
מה אמאלה איך בבום

יכול להיות שעד עכשיו הגוף הצליח להתמודד עם כל מה שקרה לו, אבל עכשיו הוא כבר לא מצליח והוא יתחיל להתעייף ולהתחלש. וזה יכול להיות איטי וזה יכול להיות מהיר

זה קורה. אני יום אחד שקלתי 48 ויום אחרי בערב 40.עכשיו אני כבר לא במקום הזה אבל זה היה ממש מפחיד והייתי צריכה אשפוז

שואל השאלה:
אין לי מצבים כאלה חדים במשקל כאילו אין לי עליות וירידות דרסטיות
אני הולכת להפסיק עם זה ומקווה שהמצב שלי לא פתאום יהיה קשה כמו שאמרתם יום אחד

אני ממש מקווה בשבילך ❤ אם תרצו לדבר אני כאן בשבילך

שואל השאלה:
ואו זה נשמע נוראי אני ממש מצטערת לשמוע שעברת כזה דבר מאחלת לך רפואה שלמה ותישארי חזקה

וכיאלו גם מתת משקל

הווסת שלך יכולה להיקרע מההקאות

אני לא ירדתי דרסטית במשקל אבל הגעתי לבית חולים.
לא הפסקתי להקיא, הייתי מקיאה כל יום 4 פעמים ביום לפחות במשך תקופה ממש ארוכה
הגעתי למצב שכל דבר שהכנסתי לפה (מים, אוכל, פשוט כל דבר) הקאתי בלי שליטה.
ההקאות היו אוטומטיות, לא יכלתי לשלוט בזה בכלל. בנוסף, ניהיו לי דלקות בווסט, כאבי בטן מתמשכים.
הגעתי למצב שבערך במשך חודש בערך הייתי מאושפזת (אישפוז רגיל), עם אינפוזיה ואוכל דרך הוריד.
בין לבין הגעתי למצב שאני מפרקסת מדי פעם, לא מצליחה לנשום טוב, כאבים בחזה (בלב יעני), כאבי ראש מתמשכים.
אחרי האישפוז הרגיל נכנסתי למרפאת הפרעות אכילה שרק דרדרה אותי ומשם לאישפוז פסיכיאטרי
אז זה לא בהכרח רק ירידה חדה במשקל...