וואי זקוקה להתייעצות..

לא לשפוט.. הרוב מזה קרה שנה שעברה והתבגרתי ואני מבינה כמה מפגר התנהגתי
אז היינו בקטע מאוד מאוד מאוד רציני ובאמת הייתי מאוהבת בו אבל לא רציתי שנהיה ביחד כי לא הייתי מוכנה עדיין ופחדתי קצת אבל הוא היה מאוהב בי ואני בו.. וזה היה תקופה ארוכה שהוא מאוד רוצה שנהיה ביחד אבל אמרתי לו שאני עדיין לא מוכנה אז הוא היה כל כך מקסים והסכים לחכות לי עד שאני אהיה מוכנה ובאיזה שהוא שלב פשוט החלטתי שמגיע לו יותר טוב ממני מגיע לו מישהי שתרצה להיות איתו ושלא תגרום לו לסבול כמו שאני גורמת לו אז שיקרתי לו ואמרתי לו שאני לא אוהבת אותו יותר למרות שאני עדיין הייתי מאוהבת בו פשוט רציתי שהוא ימשיך הלאה ויוכל להיות עם מישהי יותר טובה ממני וגם חשבתי שזה יגרום לי לעבור האלה..
מפה לשם עברו כמה חודשים הוא עבר הלאה (לפחות זה נראה ככה) ואני ממש ממש לא וזה שובר לי את הלב כל היום לראות אותו.. התבגרתי מאז ואני מבינה איזה טעות זו הייתה לתת לו ללכת כי מה שהיה לנו היה באמת אמיתי ואני לא הייתי יכולה להשיג את זה עם אף אחד אחר אבל אני לא יודעת אם כדאי לי פשוט ללכת עם התחושה הזאת ולנסות בכוח לעבור האלה או לנסות להלחם על משהו שסביר להניח שכבר אין..

סליחה על החפירה אני יודעת שזה עניין מסובך אבל אני אוהבת אותו הרבה יותר מדי