יש לכם עצות להתמודדות עם פוסט טראומה?

תעבירי תזמן בטלווייזה או בטלפון

טיפול פסיכולוגי, טיפול בעצמך.
אם אין אפשרות לפסיכולוג (ואפשר לקבל דרך הקופה של המרפאת חולים בה אתה נמצא) וצריך לבד אז לכתוב, לכתוב על מה שעובר עליך ביום יום, לכתוב על מה שקרה שגרם לפוסט טראומה. לזכור לא להאשים את עצמך, אלא לקבל ולתמוך.
לדעתי חשוב טיפול פסיכולוגי כי זה מקנה כלים חשובים להמשך של ההתגברות על מה שקרה, ולבד לעשות את זה זה מאוד קשה
להקיף את עצמך באנשים שמאמינים ותומכים בך.
לא להדחיק את מה שעובר עליך, אלא לשתף.
מאוד כדאי גם לומר בקול את הדברים שעברת כי זה נותן להם תוקף.

שואל השאלה:
הבעיה שזה מחלה שקופה לא רואים עליך את זה ולא שמים לב לזה ברגיל אז אהשים מסתכלים עליך כבכיין או חרטטן

אז לא לשים עליהם.
זה תהליך שלך עם עצמך, ומי שלא מכבד את זה אל תתן לו להיות חלק מזה.

אנונימי יקר

מהמילים שלך אני מבינה שאתה מתמודד עם השלכות מתמשכות בעקבות טראומה שחווית... כמה מייסר זה וודאי לחוות שוב ושוב את מה שהנפש הייתה רוצה לשכוח... ממה שכתבת בהמשך נשמע שהסביבה אינה מבינה את שעובר עליך ואף מפרשת את התנהגותך בצורה מוטעית... יכולה לתאר לעצמי כמה מייסר זה וודאי מרגיש, כשמתחוללת בפנים סערה ובעודך מנסה לגבור עליה בכוחות עצמך ישנו קהל שצופה ואף מבקר אותך...כמה כוחות וודאי נדרשים ממך לעמוד מעל פני המים... אם רק מישהו היה מושט יד לעזרה...

יקר, אני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, עלית כאן ושיתפת במילים קצרות אך עוצמתיות את שעובר עליך, נשמע שיש בך כוחות שרוצים להיטיב עם עצמך, שלא מוכנים לאבד תקווה. יש לנו צ'אט אנונימי שתוכל להתחבר אליו ולשתף עוד, אנו נוכל להבין יותר, לתמוך ולנסות להושיט את ידנו לעזרתך, אולי השיתוף אחד על אחד בצורה אנונימית יוכל להקל על ההתמודדות ולפנות מקום לחשיבה אודות סיוע מותאם..

מחכים לך,
שלך,
מתנדבת סה"ר