אני כל כך מדוכאת בבקשה עזרה אני בוכה בהיסטריה

רוצה לפרוק לי בפרטי ?

מצטערת לשמוע ...
ואם יכולתי לעזור הייתי עוזרת
מה שכן אם את רוצה לפרוק /לדבר אני פה מקשיבה

היי אנונימית, ראיתי את הפוסט שלך. נשמע שאת מתמודדת עם תחושות לא קלות של עצב משמעותי ובדידות, כך שאת מרגישה שאף אחד לא מבין אותך או יכול לעזור. הבכי ההיסטרי משקף כנראה את ההרגשה שלך שאת כבר לא מסוגלת להכיל את התחושות הקשות, אבל במקום שהבכי יספק לך הקלה את חווה אכזבה נוספת כשהאנשים שקרובים אלייך מגיבים בצורה ביקורתית וחסרת רגישות. אני מתארת לעצמי שגם המחסור בשעות השינה בטח מקשה אפילו עוד יותר על התפקוד. כמה זמן נמשך המצב הזה? בת כמה את?
אני רוצה לחזק אותך על כך שלמרות תחושת הייאוש את מוצאת את הכוחות לבקש עזרה וממשיכה לנסות להתמודד עם המצב. קוראים לי נופר, אני מתנדבת בעמותת עלם ואני מזמינה אותך לכתוב לי. בואי נמשיך לדבר על כך- אשמח להוות אוזן קשבת ולנסות לחשוב יחד איתך מה כן יוכל לעזור לך להרגיש טוב יותר. אפשר לכתוב לי פה בהודעות אישיות, במייל שלנו [email protected], באינסטגרם nayedet.digital, או בטיק טוק בפרופיל שלנו nayedet.digital.

מחכה לך,
נופר מעלם דיגיטל

אנונימית יקרה,

שומע בדברייך המון כאב... נדמה כי בסיטואציה בה את נמצאת עוטפות אותך תחושות של ניכור ובדידות.
נראה שאת חווה חוסר תקשורת מסוים עם הסובבים אותך מה שמגדיל אצלך את תחושת האובדן.אפילו בתקשורת עם חבר שלך, שנשמע שמבחינתךהוא האדם הכי קרוב אלייך את לא מצליחה להסביר ולהביא את עצמך כפי שהיית רוצה. לא יכול לדמיין כמה עזובה יתכן ואת מרגישה... ממה ששיתפת נראה שאת מצויה במבוי סתום וחסרת אונים אל מול המתרחש.
יקרה, יכול להיות מאוד מאתגר להתמודד עם מה ששיתפת. כתיבת המילים שלך דורשות הרבה כנות ותעוזה. הבאתך למרחב הפתוח של האינטרנט הוא לא מובן מאליו בכלל ואכן מביא איתו הרבה אומץ ופתיחות מצידך. אולי זה מעיד על כך שאת מחפשת אחר פתרון שייתן לך גיץ של אופטימיות לגבי העתיד.
אני מתנדב בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, אנחנו פועלים בצ'אט אנונימי שאני מזמין אותך להתחבר אליו, לשתף, לפרוק, לעכל ולשחרר את כל הרגשות והחוויות שלך. הסיעים שלנו יקשיבו, יתנו כתף חמה ואוזן קשובה. בתקווה שכל אילו עשויים לגרום להטבה בהתמודדות שלך עם המצב בו את מצויה. הקישור מצורף.

פה בשבילך,
מתנדב סה"ר