אוף אני בוכה (בבקשה כנסו, פריקה)

אוקיי, אז בהתחלה בהתחלה זה היה בכיתה ג' שהיה לנו חבורה מוזרה כזאת - שלי, שלו ועוד 2 ילדים. ותמיד אני והוא היינו חוזרים הביתה ביחד...
ואז פעם אחת מתי שחזרנו הוא הציע לי חברות ואמרתי לו כן והסתרנו את זה שאנחנו חברים, כאילו זה היה בכיתה ג'...
ואז לא דיברנו כמעט בכיתה ד' ואז באמצע כיתה ה' הוא הציע לי עוד פעם חברות ואמרתי לו כן (הפעם כולם ידעו מזה...). ואז היה לנו קטע ממש , מוזר שאני, הוא, החברה הכי טובה שלי והחבר הכי טוב שלו (הם גם במקרה היו זוג) תמיד היינו ביחד... והיה לנו כזה 'חבורה' חחח כמו של ילדים בגן
ואז מתישהו פשוט נמאס לי כי כל הזמן שיקרנו והסתרנו דברים אחד מהשני אז נפרדתי ממנו ואז הוא שאל אותי למה ואם אני רוצה שנחזור ואמרתי לו שאני יחשוב על זה ואחרי יומיים חזרנו וזה היה בתנאיי שלא מספרים לאף אחד, אבל החבר הכי טוב שלו צרח את זה בפעולה של בני עקיבא אז כולם ידעו...
ואז אחרי איזה חודש החברה הכי טובה שלי והחבר הכי טוב שלו נפרדו ואז שבועיים אחרי זה בערך פשוט קלטתי שהחברה הכי טובה שלי אוהבת אותו וחשבתי שגם הוא אוהב אותה, ואז הבנתי שאין לי למה להיות איתו אם הוא אוהב משהי אחרת אז נפרדתי ממנו ואז אני והחבר הכי טוב שלו וחברה אחרת שלי שנהייתה החברה הכי טובה שלי באותו הזמן אז כל הזמן דיברנו עליהם ושנאנו אותם...
ואז פעם אחת אני והוא התכתבנו על הכל בצ'אט באימייל וכתבנו שם מלאאא דברים על כל הילדים כמעט וניסיתי להוכיח לו שהוא אשם בזה שאנחנו ככה עכשיו וכאלה... ואז יום אחרי זה הוא ביקש ממנו סליחה וסלחתי, וכמה שעות אחרי זה באותו היום שהוא ביקש ממני סליחה הוא פתח עליי קבוצה וצירף אליה את החברות הכי טובות שלי והוא שלח שם את כל מה ששלחתי לו בפרטי ואז התחלתי לשנוא אותו כמו לא יודעת מה ואז הוא כל כך לא הבין למה אני שונאת אותו ואז סיפרתי לו והוא התחיל להמציא לי תירוצים מטומטמים...
ואז פשוט קיללנו אחד את השני כל דקההה למשך איזה שבועיים ואז ילד אחר הציע לי חברות ואמרתי לו כן רק כדי להחזיר לנחמן, ואני מודה שלא הייתי צריכה לעשות את זה, אבל מגיע לו.
בקיצור אחרי בערך שבועיים נפרדתי ממנו בגלל שהבנתי שלא הייתי צריכה לעשות את זה ובערך חודש אחרי זה אני מגלה שהוא והחברה שהייתה החברה הכי טובה שלי זוג.
פשוט חזיתי שזה יקרההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
עכשיו אני שונאת אותו בטירוף הבן