יש מצב שזה טיפה תינוקי אבל

לפני שנתיים החברה הכי טובה שלי פשוט יום אחד הפסיקה לדבר איתי כאילו כלום(ואנחנו מכירות מהגן שתבינו את הקטע). השנה וחצי שלא דיברנו היו נוראיות בשבילי, לא היה לי חברות ולא הבנתי מה עשיתי. היה לי קשה, הרגשתי שנשבר לי הלב,ראיתי איך היא מכירה חברות חדשות ורק אני לא מצליחה, כאב לי מדי לא הצלחתי לשמוח הייתי די מבאסת לא היה לי מצב רוח וזה הרחיק ממני אנשים, למרות שבאמת השדלתי להראות שאני בסדר והכל טוב כי מי היא שהיא תגרום לי להיות עצובה? אבל הייתי עצובה, ושמו לב לזה, ולאף אחת לא היה אכפת. זה היה הדבר הכי כואב שקרה והכי כאב שפשוט יום לפני חזרנו לבית ביחד כרגיל ואני סיפרתי לה בדיחות וצחקנו והכל היה רגיל, ויום אחרי זה היא פשוט הפסיקה לדבר איתי, היא התעלמה ממני. (המון דברים קרו והשתנו אצלי בחיים בזמן הזה וכאילו השתנתי ממש והבטחתי לעצמי שאם אני אראה מישהי עצובה כמו שאני הייתי אני לא אתן לה להרגיש לבד ושלאף אחד לא אכפת ממנה כמו שאני הרגשתי ואז כאילו בתחילת שנה ראיתי שגם היא לא מדברת יותר מדי וחשבתי שהיא מרגישה כמוני לא רציתי לעזור לה אחרי מה שקרה אבל אמרתי לעצמי הבטחה זאת הבטחה)
קיצר לפני חצי שנה התחלנו לדבר שוב והיא החברה הכי טובה שלי וכל זה ואני לא מתחרטת שחזרתי איתה לקשר זה לא העניין, העניין הוא שלפני שבוע בערך נפגשנו ודיברנו (על סתם דברים כאילו לא על מה שקרה)ואז יצא שדיברנו על משהו והיא אמרה שהיא מנתקת קשר עם אנשים היא עושה את זה חד וחלק פשוט יום אחד מפסיקה לדבר איתם שיבינו את הרמז ויפסיקו לדבר איתה ואז כזה אמרתי לה בציניות ברצינות כן כמו שעשית לי ואז היא צחקה ואמרה חח כן כאילו ככה הם מבינים הכי מהר וכל זה בלה בלה בלה... וכאילו בא לי להחזיר לה, אין לה מושג איך הרגשתי ואין לה מושג איך זה מרגיש לעשות את זה בצורה הזאת, זה פשוט מגעיל. לא בא לי לריב איתה ולא לדבר איתה שנה וחצי ושיכאב לה עכשיו וכאילו נקמה וכל זה רק בא לי שהיא תרגיש איך זה מרגיש
זה תינוקי? לעשות את זה?