דתיים - האם אתם מסכימים עם דעתו של רבי יצחק פולקר בנוגע ל"הכל צפוי והרשות נתונה"?

שואל השאלה:
^זה ענייני מחשבה, אין בהם סמכות. מה גם שאין בזה סתירה לעיקרי האמונה.

לא. כתוב שהקב"ה ידוע גם את העתיד. יש על זה פסוקים בתנ"ך.

אני לא מסכימה בקטע הזה
כיאלו לדעתי הקב"ה יודע הכל בעבר בהווה ובעתיד אחרת מה כל כך גדול בו? מה לא מוגבל בו ואין סופי אם הוא לא יודע גם את העתיד?
מה שאני כן מסכימה שיראת שמים היא נתונה לשינוי
הכל בידי שמים זאת אומרת הקב"ה כבר החליט וידע לאיזה משפחה ניוולד, איפה נגדל, מי יהיו החברים וכו וכו אבל היראת שמים של הבן אדם וההחלטה אם לעשות מצוות וכל זה תלויה בבן אדם.
יש לא מעט פעמים בתפילות ובתהילים וביהדות בכללי שאומרים שהקב"ה ברא נשמה טהורה לבן אדם ובמקור כולנו טובים ותינוק לא נולד "רשע".

שואל השאלה:
אם כך איך אתם מיישבים את הסתירה בין הכל צפוי לרשות נתונה? יש מס' תירוצים, אך מעטים אלו מהם שאינם דחוקים..

אני לא יודעת אם אני אסביר כזה טוב אבל כל מיני רבנים דיברו על זה כבר בעבר אתה יכול לחפש...
הכוונה היא שרמת היראת שמים של בן אדם תלויה בו וברצון שלו, כמות המצוות שיעשה תלויה בו והקב"ה לא קבע את זה כמו שהוא קבע לנשמה לאיזה גוף היא תכנס, איפה הבן אדם יגור, חברים, משפחה וכו וכו.. אלה דברים שהקב"ה החליט מראש
אבל היראת שמים תלויה בבן אדם ויכולה להשתנות כי זה משהו אחר וזה מה שהקב"ה רוצה שנעשה שננסה כמה שיותר להתקרב אליו, לעשות מצוות, להיות יראי שמים כמה שאפשר והוא נותן לכולם הזדמנות תמיד

שואל השאלה:
^אבל אם הקב"ה יודע שהאדם יהיה צדיק או רשע (שכן הוא יודע כל), אזי אין לאדם בחירה חופשית בנושא זה.

^ הרבה ראשונים באמת נקטו ככה, והם הסתדרו עם בעיות שכר ועונש וכדו'
זה גישה מאוד מבאסת וחסרת נטל
אני מעדיף בהרבה את הגישה של יצחק פולקר, אבל אני רק אומר שהמשנה בטוח לא התכוונה לזה
אולי אני פשוט אלך עם הגישה של ר' יוסף בן גוריון הכהן

תפוחי זהב זה יכול לייצר בעייתיות אבל אם תחפש באינטרנט וביוטיוב תראה איל רבנים עונים על זה יפה..
בגדול זה שהקב"ה יודע מה יקרה בעתיד לא אומר שהוא החליט זאת אומרת שהוא יודע מה יקרה אבל האדם עדיין יש לו בחירה זה לא לגמרי סותר זה כמו מגדת עתידות שאומרת לך את העתיד אבל האדם עדיין עושה בחירות בחיים (בלי קשר עכשיו אם מגדת עתידות זה אמיתי או לא)

שואל השאלה:
^^^מעולם הוא לא התיימר ללכת בדרכיו של הרמב"ם אבל.. יש טיפה דמיון בגישות שלהם למקרא, אבל בזה זה מסתיים.

^^הטיעון שהבאת פשוט אומר שאין סתירה מבלי להסביר למה אין סתירה, זה שאומרים כך לא הופך את זה לכך.

^דיון פילוסופי בעלמא, לא כל דבר צריך להיות משפיע באופן ישיר לחיים. בכל מקרה, זה כן רלוונטי, קראתי שבארה"ב שוחרר בעבר אדם על סמך הגנת העו"ד על הדטרמיניזם.

^^ כי אמרתי כבר שאני לא יודעת להסביר כל כך טוב
אתה יכול לחפש באינטרנט ותראה הסברים מעולים לזה

אני גם מפרש ככה, בחירה חופשית אפשרית רק אם ה' אינו יודע במה תבחר. ואני מאמין בבחירה חופשית.

הידיעה של ה' אינה משפיעה על הבחירה של האדם. האדם בוחר במה שהוא רוצה לבחור, בלי קשר לידיעה של ה'. פשוט לקב"ה יש את היכולת בלתי מוגבלת לצפות קדימה, אבל זה לא משפיע על הבחירה של האדם.

שואל השאלה:
^אבל הבעיה עודנה עומדת.. שוב, *להגיד* שאין סתירה לא מתיר את הסתירה.

אין סתירה. אלוקים הוא לא דם, וכלן יש לו אפשרות לצפות גם על הבחירות של האדם שהוא יבחר בעצמו בעתיד.

זה לא שהאדם יבחר במשהו כי ה' יודע, אלא ה' יודע, למרות שהאדם יבחר מבחירתו.

שואל השאלה:
אם אלוהים יודע במאת האחוזים מה יבחר האדם לפני שהאדם בחר בפועל - אז בחירתו של האדם הייתה קבועה מראש. שכן לא הייתה לו אופציה לבחור משהו אחר, אחרת ידיעתו של אלוהים לא הייתה נכונה במאת האחוזים. מכיוון שידיעתו של אלוהים נכונה במאת האחוזים (ע"פ תפיסתכם) אז לאדם לא הייתה אופציה לבחור בדבר אחר.

אתם מנסים לטעון פה למעין אחדות הניגודים? כלומר, גם הכל צפוי וגם הרשות נתונה - ועדיין אין סתירה?

הקב"ה לא החליט מה נעשה בקשר ליראת שמים ושמירת מצוות
הוא פשוט יכול לדעת לעתיד אבל הוא לא החליט בשבילנו יש הבדל

זה נשמע סותר על פניו אבל צריך להתעמק בזה ולכן שוב פעם אם אתה רוצה להתעמק בקטע הזה תשמע תשובות של רבנים ותבין הכל מבטיחה

^^ בדיוק הקב"ה לא מוגבל בחורים האלה שלנו של הזמן והפילוסופיה וכל הקטע של הסתירות הוא לא עובד לפי המושגים שלנו.
הוא מעל הכל הוא לא חלק מזה
לכן אין סתירה
וגם אם רוצים להסביר לפי המושגים שלנו יש אנשים שעושים את זה יותר טוב ממני אתה מוזמן להסתכל

שואל השאלה:
^^
1. זה ניסיון לטעון בעד דטרמניזם רך (כמו רב חסדאי קרשקש)?
2. אבל בגישות פטליסטיות כמו זו אלוהים לא יודע כל, אלא רק תוצאה.
3. אבל אז גם פה הוא לא יודע הכל.. זה לא משנה אם זה מרצונו או שלא, הוא לא יודע.
4. ניחא.
5. אז זו לא ידיעה במאת האחוזים.

בגדול רוב ככל הגישות כאן הן די דחוקות לטעמי.. אבל שוין.


^אבל אני כבר יודע מה הם אומרים (משחק מילים).

שואל השאלה:
^אז אם מדובר בידיעת 100 אחוז - הבעיה עוד עומדת בעינה. זה לא רלוונטי איך ידיעתו של האל עובדת, מה שרלוונטי לסוגיה זו הוא עצם הידיעה.

לא. זה לא שלאדם אין אפשרות לבחור משהו בגלל שאלוקים ידוע, כי דיעיה של אלוקים לא משפיעה על הבחיה שלו. אבל הוא כן יבחר מה שאלוקים ידוע שהוא יחבר, אבל זה יהיה מהבחירה שלו לגמרי.

שואל השאלה:
^אז אתה גם מקבל את עמדתו של רב חסדאי (דטרמניזם רך)?

^ איני כל כך יודע מהי עמדתו בעניין זה, אבל אני מאמין גם בידיעה וגם בחופש הבחירה בו זמנות. באופן שהסברתי.

שואל השאלה:
^אלוהים יודע מה אבחר, ו*אני* בחרתי לממש את הבחירה הזו, הבחירה נובעת ממני.

^מקבל את זה.

^^ דטרמניזם רך מיישב את הסתירה בין הכול צפוי לרשות נתונה?

הפירוש שלך סותר את הפשט
הכל צפוי - *הכל*
זה אומר שאלוקים יודע מה יקרה בעתיד למרות שהוא לא מונע ממך את הבחירה

מי שמשחק טוב שחמט בטוח מבין

שואל השאלה:
^^אם אתה מקבל אותו אז כן. אבל יש מלא שרואים בו לא יותר מדיבורים חסרי פשר, מעין ניסיון כושל ליישב בין שני דברים שלא ניתנים ליישוב (מה שכן, יש גם כאלו שטענו שחופש ודטרמניזם לא מדברים בכלל על אותו מישור ועל כן אין בעיה שייתקיימו יחדיו).

^הפירוש של רבי יצחק מקבל את עניין הכל (בניגוד לפירושים שהוצעו כאן), הוא מערער על המשמעות המקובלת למילה צפוי.

שואל השאלה:
^הרב יצחק טוען שהאל יודע על כל מה שקורה בהווה (צפוי מלשון נצפה, האל צופה בכל, הכל נצפה) אך אין הוא יודע את מה שיקרה בעתיד, הוא רק מנחש.

שואל השאלה:
ידיעה כפשוטו. האל יודע שיש פה קיר, האל יודע שיש פה עץ, האל יודע את כל מה שיש בהווה. מעין הצופה היחיד על העולם כשהוא לעצמו.

ואת העתיד - הוא מנחש. "לדעתי בני ישראל יעונו וישתעבדו 400 שנים", זה ניחוש, לא ודאות.

אלוהים יודע מה האדם יבחר בסוף,
אבל הוא לא מתערב בבחירה שלו.
אם לאדם יש דילמה בין להזמין פיצה או המבורגר, גם אם האדם התחרט הרבה שהוא מזמין פיצה ואז רוצה להזמין המבורגר ואז הוא מתחרט שוב ושוב, אלוהים עדיין יודע מה הוא יבחר בסוף.