היה לי מישהו שלוש שנים אהבתי אותו בחיים לא התאהבתי ככה במישהו אחרי שנפרדנו הייתי בדיכאון חצי שנה ניסיתי לשכוח אותו

תביני שלא כל הבנים הם חארות ולא כולם יעזבו אותך. תנסי אולי גם טיפול או לדבר עם מישהו שקרוב אלייך.

מצטרפת לשאלה

משהו שלמדתי והוא לגמרי נכון.
עד שלא תאהבי את עצמך לחלוטין, הלב שלך לא יוכל להפתח לאחרים.
אני יודעת שזה קלישאתי בטירוף אבל תחשבי על זה..
תנסי לקחת זמן לעצמך, לא להתעסק באף אחד, לא לחשוב על אחרים ועל מה הם חושבים עלייך והכל.
פשוט תקחי את הזמן הזה כדי ללמוד לאהוב את עצמך ואחכ את תוכלי לאהוב שוב.
את יכולה להשתמש בזה בתור שיפור עצמי, לעשות דברים שאת אוהב או שיגרמו לך להרגיש טוב יותר עם עצמך.
אני למשל התחלתי לאכול יותר בריא ולעשות ספורט מדי פעם, גם למדתי לגלוש.
ועכשיו אני כל כך שמחה עם עצמי שאני אפילו לא חושבת שאני זקוקה לאהבה מבחוץ שתספק אותי :)

אל תנסי להכיר בכח
הכל יבוא עם הזמן
זה ברור שזה יכאב, בכל זאת 3 שנים..
לשכוח אותו? לא אפשרי, מצטערת.
אבל כן תנסי להסתובב עם אנשים שאת אוהבת ושעושים לך טוב
לא להיות סגורה עם עצמך ורק לחשוב עליו
תתעסקי בדברים שאת אוהבת
תאמיני לי מנסיון, בסוף זה יעבור..
זה געגוע של כמה זמן ובסוף תאהבי מישהו אחר
עד שהוא לא יעניין אותך כבר
אולי עכשיו זה נראה כאילו סוף העולם אבל יהיה בסדר באמת❤
והכי חשוב שתביני, לא כל הבנים אותו דבר הזמן יעשה את שלו ויהיה טוב
כרגע תשתפי מישהו שקרוב אליך
ותתעסקי בדברים שאת אוהבת זה יעזור ךך

^^עברתי אתזה ואני עדיין ככה

^^ לפני כמה זמן עברת את זה?
ותקשיב זה שאני אומרת שהזמן יעשה את שלו אז הוא יעשה את שלו
לא אמרתי כמה זמן, יש כאלה שעובר להם יותר מהר, יש כאלה יותר לאט.. תלוי במצבם הנפשי ועד כמה הם רוצים לעזור לעצמם...
בכל מקרה לי עזר שהלכתי לעבוד, טיילתי עם חברים, באתי יותר לבית ספר
יש כאלה שתמיד סגורים בבית ומסתגרים עם עצמם וזה יותר פוגע בהם
לכן צריך לזוז שיהיה סדר יום, ובסוף זה לא כזה יעניין אותך

אני בול באותו המצב.
(אולי זה כי עדיין לא התגברתי עליה.)