אני נכשלת בהכל, אבל אם יעיפו אותי מהאוניברסיטה משפחה שלי לא תהייה מוכנה להיות בקשר איתי יותר וכנראה יעיפו אותי מהבית

קודם כל לא לוותר, את יכולה להצליח, נכון המקצועות האלה קשים אבל את יכולה להשתפר בזה, תבקשי עזרה מבן זוג שלך , נסי ללמוד בקצב שלך ולא להיכנע , זה יהיה לך קשה בהתחלה אבל שווה את זה. את לא תיכשלי בהכול, תמצאי דרך להשתפר בלימודים ולהשקיע זמן בזה לאט לאט, גם חשוב לנוח ולקחת הפסקות מדי פעם, את לא חייבת שיהיה לך תואר בשביל להיות קיימת ולא חייבת לרצות אנשים במשפחה שלך שחושבים שיהיה לך תואר בשביל להיות נחשבת או קיימת, תחיי בשביל עצמך ועשי דברים עבורך, לא לרצות אף אחד, יהיה לך תואר גם בלי לנסות להרשים אותם, אולי הם לא מודעים לכל הנושא של מחלות נפש כמו דיכאון וכל זה לאנשים מבוגרים , אולי הם צריכים להבין את זה או להפנים את זה, אל תוותרי להודיע להם ,, תראי להם מחקרים ומאמרים של אנשי מקצוע , יש לך אופציה לשפר, נסי לעשות מה שאת יכולה לעשות. מאמינה בך

שואל השאלה:
כבר אין לי אופציה להשתפר חח מעיפים אותי

יש לך, חשבי מה אפשר לעשות, את יכולה להצליח.

שואל השאלה:
לא. יש מועד א מועד ב וזהו אם אתה נכשל ביותר משני קורסים אסור לך להמשיך

ואת נכשלת במועד א או ב? את לא יכולה לבקש מהם עוד הזדמנות? אולי יש מקום אחר שאת יכולה ללמוד ?

שואל השאלה:
אני נכשלתי במועדי ב
להרשם לאוניברסיטה אחרת עכשיו יהיה יקר מדי חוץ מזה תואר שווה שמעריכים בשוק זה רק אוניברסיטת תל אביב ולא בא לי לעבור :(

אולי תנסי לעבור לשם או שתנסי להשתפר איכשהו במה שאת יכולה לעשות.

שואל השאלה:
אני עכשיו בתל אביב חח
לעבור לכל מקום אחר זה לרדת ברמה ובטוח גם שם אני לא אצליח האופציה היחידה שלי זה כשמעיפים אותי לוותר על התואר

ואולי שם יהיה לך טוב יותר או שתנסי להשתפר בתואר, לא יודעת, תבחרי מה שנראה לך נכון .

אנונימית יקרה,
נשמע שאת מרגישה במלכוד. כאילו שהלימודים מגדירים אותך ובלעדיהם את כלום. אולי זה מעיד על המורכבות עם המשפחה שלך שרואה את הלימודים כערך עליון ולא מוכנה לקבל כישלון. כמה זה מאיים. כמה מאכזב זה יכול להיות עבורך, שהתאמצת בנחישות ונכשלת. נשמע שאת כל כך רוצה להתאים את עצמך למסגרת שההורים שלך קבעו אפילו שאת מתישה את עצמך ומנסה לשטוף את הכאב בדמעות. כמה קשה להימנע מחיכוכים עם ההורים ולזהות מה נכון עבורך. נשמע שאת מזהה את הבן זוג שלך כנקודת אור שמחזיקה אותך. כאילו שאם רק היה אפשר לעבור לגור ביחד הכל היה נפתר. כמה את רגישה, מודעת וסומכת, שאת פונה ברשת ומבקשת עזרה.
אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו, שם תוכלי לדבר עם המתנדבים ולקבל מענה חם, תומך ולא שיפוטי ואולי למצוא הקלה לתחושת הפחד שמלווה אותך וביחד לחשוב על הדרך לדבר עם ההורים שלך ועל הצעדים קדימה.
שלך,
מתנדבת סה"ר