תשובה אחת
1. ההבדל הראשון הוא שהמלך נמשח בשמן; אך לא ייתכן שפעולת המשיחה, שהיא פעולה טקסית חד-פעמית, היא שגרמה לויכוחים כה רבים.
2. ההבדל השני הוא שהמלך מתמנה בעיקר כדי להילחם ולנהל את המדינה, והשופטים מתמנים בעיקר כדי לשפוט; אך הבדל זה אינו חד-משמעי, שכן גם המלכים עסקו במשפט (למשל דוד השתבח בכך שהיה "עושה משפט וצדקה לכל עמו") וגם השופטים נלחמו (בכל ספר שופטים).
3. ההבדל השלישי הוא שהמלך מוגבל בתחומים מסוימים, למשל אסור לו להרבות נשים וסוסים וכו'; אך כפי שכתב אברבנאל עצמו, מגבלות אלו נובעות מכך שהמלך אינו מוגבל בתחומים אחרים (כפי שנראה בהמשך); התורה לא הטילה מגבלות כאלו על השופט כי לא היה צורך בכך. כלומר, המגבלות המוטלות על המלך אינן חלק מההגדרה היסודית של מוסד המלוכה, ולא ייתכן שהן עמדו במוקד הויכוח.
4. לכן נראה לי שההבדל העיקרי הוא ההבדל הרביעי - הסמכויות המיוחדות למלך, המפורטות ב" משפט המלך ", שבסופו נאמר "ואתם תהיו לו לעבדים". כלומר - מלך הוא שליט ששולט בנתיניו, כמו שאדון שולט בעבדיו; ויש לו סמכות לגבות מסים ולגייס לצבא בכפיה (ראו גיוס חובה וצבא קבע בתנ"ך).
5. ההבדל החמישי הוא שהמלך מעביר את שלטונו לבניו אחריו, כלומר, השלטון שומר על רציפות והמשכיות, ולא מסתיים עם סיום ה"פרוייקט" שלשמו נבחר המלך (בדומה לכך פירשו שד"ל בפירושו לדברים יז, שמריהו טלמון ו רינה בויאר). אך בהגדרה זו יש שתי בעיות:
על-פי ההלכה (רמב"ם, הלכות מלכים א: ט): "ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל - ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם...", כלומר - העברת השלטון לבנים אינה ייחודית למלוכה. יכול להיות גם שופט שמעביר את משרתו לבניו, כמו שהציעו לגדעון (שופטים ח 22), וכמו שעשה שמואל (שמואל א ח 1). ראו מה הקשר בין בניו של שמואל לשיטת המשטר?
היו אנשים שנקראו "מלכים" למרות שלא העבירו את השלטון לבניהם, כמו מלכי אדום (בראשית לו), אבימלך מלך שכם (שופטים ט) וכו', כלומר - העברת השלטון לבנים אינה תנאי הכרחי למלוכה.
2. ההבדל השני הוא שהמלך מתמנה בעיקר כדי להילחם ולנהל את המדינה, והשופטים מתמנים בעיקר כדי לשפוט; אך הבדל זה אינו חד-משמעי, שכן גם המלכים עסקו במשפט (למשל דוד השתבח בכך שהיה "עושה משפט וצדקה לכל עמו") וגם השופטים נלחמו (בכל ספר שופטים).
3. ההבדל השלישי הוא שהמלך מוגבל בתחומים מסוימים, למשל אסור לו להרבות נשים וסוסים וכו'; אך כפי שכתב אברבנאל עצמו, מגבלות אלו נובעות מכך שהמלך אינו מוגבל בתחומים אחרים (כפי שנראה בהמשך); התורה לא הטילה מגבלות כאלו על השופט כי לא היה צורך בכך. כלומר, המגבלות המוטלות על המלך אינן חלק מההגדרה היסודית של מוסד המלוכה, ולא ייתכן שהן עמדו במוקד הויכוח.
4. לכן נראה לי שההבדל העיקרי הוא ההבדל הרביעי - הסמכויות המיוחדות למלך, המפורטות ב" משפט המלך ", שבסופו נאמר "ואתם תהיו לו לעבדים". כלומר - מלך הוא שליט ששולט בנתיניו, כמו שאדון שולט בעבדיו; ויש לו סמכות לגבות מסים ולגייס לצבא בכפיה (ראו גיוס חובה וצבא קבע בתנ"ך).
5. ההבדל החמישי הוא שהמלך מעביר את שלטונו לבניו אחריו, כלומר, השלטון שומר על רציפות והמשכיות, ולא מסתיים עם סיום ה"פרוייקט" שלשמו נבחר המלך (בדומה לכך פירשו שד"ל בפירושו לדברים יז, שמריהו טלמון ו רינה בויאר). אך בהגדרה זו יש שתי בעיות:
על-פי ההלכה (רמב"ם, הלכות מלכים א: ט): "ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל - ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם...", כלומר - העברת השלטון לבנים אינה ייחודית למלוכה. יכול להיות גם שופט שמעביר את משרתו לבניו, כמו שהציעו לגדעון (שופטים ח 22), וכמו שעשה שמואל (שמואל א ח 1). ראו מה הקשר בין בניו של שמואל לשיטת המשטר?
היו אנשים שנקראו "מלכים" למרות שלא העבירו את השלטון לבניהם, כמו מלכי אדום (בראשית לו), אבימלך מלך שכם (שופטים ט) וכו', כלומר - העברת השלטון לבנים אינה תנאי הכרחי למלוכה.
באותו הנושא: