למה ככ קשה לה לשמוע את האמת?

אחשלי הקטן בכיתה ו' והוא ילד לא רזה אבל הוא פאקינג ילד קטן והוא לא צריך לחשוב על זה בגיל הזה.
כל הזמן המשפחה שלי זורקים לו הערות, גם אם הן בצחוק הם לא מבינים שזה מעךיב ונכנס למוח ולא יוצא. מניסיון, גם לי זה קרה ופיתחתי הפרעת אכילה, כבר מעל לשנה אני ככה. וככ כואב לי עליו, הוא ילד קטן הוא לא צריך לחשוב על זה, בגללם הוא בקושי אוכל וכל רגע בודק כמה הוא שוקל ואז אמא שלי אומרת לנו לומר לו שיאכל ושהוא לא צריך לא לאכול בכלל חטיפים וזה, והיא אחת הסיבות. היא כל הזמן אומרת לו שהוא צריך לעשות ספורט וזה, וגם לי היא אמרה את זה והייתה לי תקופה מאוד קשה שבקושי אכלתי ולא קיבלתי מחזור ורזיתי ממש וכמובן שאליי הם לא שמו לב כי רזיתי ונהייתי יפה יותר והם חשבו שאכלתי.
ואמא שלי אומרת אף פעם לא הגבלתי אתכם באוכל להפך אני תמיד מביאה לכם ואומרת לכם לאכול, ועכשיו היא רבה איתי וקוראת לי ילדה בהמה ומתעצבנת עליי כי אמרתי לה שזה אשמתה שהןא ככה ושמילים נכנסות למוח גם אם היא לא אמרה לו בפירוש לא לאכול, ושככה מתפתחות הפרעות אכילה. והיא ממש מתעצבנת עליי ומדברת מגעיל(גם לי לא חסר אבל אני יודעת איל זה מרגיש להיות בצד שלו ולא באלי שהוא יחווה את זה)
מה לעשות אוף