קבוצה של אנשים קראו לי שמנה מכוערת כשאני בדיוק מנסה להתחיל לאהוב את עצמי. אני שונאת את עצמי כל כך

עשיתי תהליך מטורף כדי לאהוב את עצמי וכל כך קשה לי עם זה עד עכשיו.. הייתי אצל חברה שלי מתל אביב, והיא אמרה שחברים שלה נפגשים הערב ואם זה בסדר שנלך ואמרתי לה ברור
היא אמרה לי שהם קצת שיפוטיים ורמזה לזה שהם יכולים לרדת על הגוף שלי ואמרתי לה הכל בסדר...לא יודעת איך להגיב לזה
בקיצור, הגענו וקלטתי שכמה בנים ובנות מסתכלים עליי מתלחששים וצוחקים
כשדיברתי עם החברה הזאת אחד הבנים משם בא ולחש לה באוזן: "אמרת שהיא יפה והיא דובה מכוערת" היא אמרה "זה לא יפה" בחיוך כי היא חשבה שלא שמעתי אז דפקתי לה מבט אבל עשיתי כאילו לא שמעתי. אחר כך היא אמרה לי שהיא יודעת ששמעתי ושהיא מצטערת על זה ושהילדים האלה סתומים לגמרי ולא לקחת ללב. אמרתי לה שהכל טוב ולא לקחתי ללב בכלל. אחרי עשר דקות אמרתי שכואבת לי הבטן ואני הולכת הביתה באוטובוס. אני עכשיו באוטובוס ואני עוד שנייה בוכה, אני לא יודעת איך להחזיק את הדמעות. אני שונאת את עצמי ואת הגוף שלי ונמאס לי מזה כבר.
איך להיות יפה ולא לתת לאנשים לדבר אליי ככה??
אתם לא חייבים להגיב רק רציתי לפרוק