49 תשובות
כן
קודם הייתי קוראת
אז הייתי מבררת מי הסופר
אם זה ספר טוב אז אין סיבה שלא
אז הייתי מבררת מי הסופר
אם זה ספר טוב אז אין סיבה שלא
כן
(וגם אני שוקלת להוציא ספר לאור)
(וגם אני שוקלת להוציא ספר לאור)
כן
תלוי מה הנושא של הספר
תלוי על איזה נושא מדובר בספר ומה התוכן
למי אכפת אם זה ספר מעניין. די כבר לשאול כל היום על הסיפור שלך
אנונימית
שואל השאלה:
^
זאת השאלה הראשונה שאני מעלה בנוגע לזה
ואני לא מדברת על וואטפד, ממש ספר
^
זאת השאלה הראשונה שאני מעלה בנוגע לזה
ואני לא מדברת על וואטפד, ממש ספר
אנונימית
כן
אני לא אוהבת לקרוא ממש
אנונימית
אני אומן חושים מי ששאלה את השאלה היא בת 15 והיא כתבה ספר.
סתם כי יש פה מישהי שכל היום שואלת אם יקראו את הספר שלה אז כנראה חשבתי שזאת היא
ותכלס למי אכפת אם את בת 15 או בת 98 בכלל? אף אחד לא מסתכל על זה.
ותכלס למי אכפת אם את בת 15 או בת 98 בכלל? אף אחד לא מסתכל על זה.
אנונימית
^ ^את מפחד להגיד את הדעה שלך כי את עם אנונימי לול
לא
אנונימי
כן.
תלוי.
שואל השאלה:
תלוי במה? (:
תלוי במה? (:
אנונימית
שואל השאלה:
my_name
איך אתה עושה את זה? יאו
my_name
איך אתה עושה את זה? יאו
אנונימית
שואל השאלה:
סתם, אבל טעית.
אני בת 14, לא 15, פשוט עד שהספר שלי יצא לאור אני אהיה 15, לכן זה מה שכתבתי בשאלה.
ולא כתבתי ספר, אני *כותבת* ספר ועדיין בתהליכים.
נכשלת...
סתם, אבל טעית.
אני בת 14, לא 15, פשוט עד שהספר שלי יצא לאור אני אהיה 15, לכן זה מה שכתבתי בשאלה.
ולא כתבתי ספר, אני *כותבת* ספר ועדיין בתהליכים.
נכשלת...
אנונימית
כן. קראתי ספר בשם אראגון שנכתב על ידי סופר בגיל 15 בלבד (הוא התחיל לכתוב בגיל 15, הספר יצא לאור שנתיים לאחר מכן). ספר מצוין, לדעתי
^ שיט טעיתי
כן למה לא,
האומנות מסתבר יכולה לדבר גם בגיל הזה
מדברים פה על אומנות גרידא
יכול דווקא להיות מעניין ממה בגיל הזה מקבלים השראה, לאיזה דמויות מתחברים וכיוצא בזה
אפילו יתכן ואני אקבל מנזה השראה
ספרים זה תמיד אחלה
האומנות מסתבר יכולה לדבר גם בגיל הזה
מדברים פה על אומנות גרידא
יכול דווקא להיות מעניין ממה בגיל הזה מקבלים השראה, לאיזה דמויות מתחברים וכיוצא בזה
אפילו יתכן ואני אקבל מנזה השראה
ספרים זה תמיד אחלה
כן מה אכפת לי לנסות אם אני אוהבת את הז'אנר אז למה לא
היא כנראה לא למדה לכתוב ולא צברה מספיק ניסיון ומסתמכת רק בלהגיד שהיא אוהבת לכתוב ורוצה להוציא ספר אז לא כי הספר יהיה חובבני
פעם גם אני חשבתי שאני טובה בגיל 15, גיליתי שהייתי עוד מושפעת שרוצה להוציא ספר בגיל 15 כדי שיגידו עליה וואו בגיל כזה?
פעם גם אני חשבתי שאני טובה בגיל 15, גיליתי שהייתי עוד מושפעת שרוצה להוציא ספר בגיל 15 כדי שיגידו עליה וואו בגיל כזה?
אנונימית
אם היא מוכשרת והספר מעניין כן
מה אכפת לי מהגיל שלה
מה אכפת לי מהגיל שלה
שואל השאלה:
תודה רבה, מעריכה מאוד ❤
תודה רבה, מעריכה מאוד ❤
אנונימית
"היא כנראה לא למדה לכתוב"
היא בת 15 לא 7
היא בת 15 לא 7
^ואו כל הכבוד לך
הנה דוגמא לזה שהגיל לא משנה אם יש מספיק כישרון ,כוח רצון ומקצעויות
בהצלחה עם הספר❤
הנה דוגמא לזה שהגיל לא משנה אם יש מספיק כישרון ,כוח רצון ומקצעויות
בהצלחה עם הספר❤
שואל השאלה:
אנונימית ^
קודם כל, יש צורה ודרך להגיד דברים, ואין סיבה לפגוע סתם (: את לא באמת יודעת. את רק מניחה.
יכולה לספר שאני אישית נכנסתי לעולם הזה עוד בכיתה ב' בכלל, שסתם הייתי כותבת סיפורים ושירים קצרים.
בכיתה ה' אבא שלי רשם אותי לאיזה קורס כתיבה שממש התנגדתי ללכת אליו, אבל בסוף הלכתי ומאז התחלתי לעסוק בזה ברצינות יותר.
הייתי בעוד 2 קורסים מאז, אני כותבת כל החיים שלי בערך, או לפחות מאז שלמדתי לכתוב, לא כי אני מושפעת.
אני גם קוראת המון, מסיימת לפחות 2 ספרים בשבוע.
יש לי גם תמיכה מקצועית ומתחם שאני עובדת בו על הספר שלי, אני הולכת לשם כמעט כל יום ויושבת לכתוב 2,000 מילים פלוס מינוס ביום.
אני מתייחסת לזה ממש ברצינות, זה חשוב לי, ואני לא עושה את זה בשביל תשומת לב.
החלום הכי גדול שלי זה להיות סופרת, מגיל קטן מאוד.
אבל תודה רבה שאת מחליטה בשבילי מאיזה סיבות אני עושה את זה וכמה ניסיון יש לי, מעריכה.
אנונימית ^
קודם כל, יש צורה ודרך להגיד דברים, ואין סיבה לפגוע סתם (: את לא באמת יודעת. את רק מניחה.
יכולה לספר שאני אישית נכנסתי לעולם הזה עוד בכיתה ב' בכלל, שסתם הייתי כותבת סיפורים ושירים קצרים.
בכיתה ה' אבא שלי רשם אותי לאיזה קורס כתיבה שממש התנגדתי ללכת אליו, אבל בסוף הלכתי ומאז התחלתי לעסוק בזה ברצינות יותר.
הייתי בעוד 2 קורסים מאז, אני כותבת כל החיים שלי בערך, או לפחות מאז שלמדתי לכתוב, לא כי אני מושפעת.
אני גם קוראת המון, מסיימת לפחות 2 ספרים בשבוע.
יש לי גם תמיכה מקצועית ומתחם שאני עובדת בו על הספר שלי, אני הולכת לשם כמעט כל יום ויושבת לכתוב 2,000 מילים פלוס מינוס ביום.
אני מתייחסת לזה ממש ברצינות, זה חשוב לי, ואני לא עושה את זה בשביל תשומת לב.
החלום הכי גדול שלי זה להיות סופרת, מגיל קטן מאוד.
אבל תודה רבה שאת מחליטה בשבילי מאיזה סיבות אני עושה את זה וכמה ניסיון יש לי, מעריכה.
אנונימית
התכוונתי שזה תלוי על מה מסופר הספר
טם הספר יש לו עלילה טובה אז ברור שכן
אני יכולה לתת לך מיליון ילדים גם מתחת ל15 שיכתבו ספר יותר טוב גם מבן 30+
הכל זה עניין של כתיבה
ולשאלתך, כן הייתי קוראת ספר כזה במידה והעלילה הייתה מעניינת
טם הספר יש לו עלילה טובה אז ברור שכן
אני יכולה לתת לך מיליון ילדים גם מתחת ל15 שיכתבו ספר יותר טוב גם מבן 30+
הכל זה עניין של כתיבה
ולשאלתך, כן הייתי קוראת ספר כזה במידה והעלילה הייתה מעניינת
מה הקשר לפגוע?
שאלת שאלה וציפית לקבל רק תגובות חיוביות?
נתחיל מזה שהסבירו לך למה יקראו ספר של ילדה בת 14 וכשמסבירים לך למה לא את מתקפלת ולוקחת ללב, זה לא עובד ככה.
נטו הבעתי דעה, קשה לי, ולרוב האנשים, לקחת ברצינות בנות 15 ולא בגלל שאת לא כותבת טוב, אלא בגלל שבגיל הזה לדעת רוב האנשים אין הרבה ניסיון. הביטחון שלך מבוסס, יש לך כוח רצון וניסיון? את לא אמורה להיפגע מאנשים בסטיפס.
כל הכבוד לך אם את ליטרלי מקצועית ורצינית, את אישית מתייחסת לזה ברצינות אבל תלמדי גם לא להיפגע מכל ביקורת ולהעדיף רק לשמוע מחמאות, יהיו לך הרבה גם וגם מתי שהספר יצא לאור. btw ביקורת, כותבים כש ולא -שסתם אני כותבת סיפורים ושירים- דבר בסיסי שאת אמורה לדעת כסופרת. את גם יכולה לתת הצצה לאיך שאת כותבת אם ממש חשוב לך להוכיח, ובהצלחה עם הספר.
שאלת שאלה וציפית לקבל רק תגובות חיוביות?
נתחיל מזה שהסבירו לך למה יקראו ספר של ילדה בת 14 וכשמסבירים לך למה לא את מתקפלת ולוקחת ללב, זה לא עובד ככה.
נטו הבעתי דעה, קשה לי, ולרוב האנשים, לקחת ברצינות בנות 15 ולא בגלל שאת לא כותבת טוב, אלא בגלל שבגיל הזה לדעת רוב האנשים אין הרבה ניסיון. הביטחון שלך מבוסס, יש לך כוח רצון וניסיון? את לא אמורה להיפגע מאנשים בסטיפס.
כל הכבוד לך אם את ליטרלי מקצועית ורצינית, את אישית מתייחסת לזה ברצינות אבל תלמדי גם לא להיפגע מכל ביקורת ולהעדיף רק לשמוע מחמאות, יהיו לך הרבה גם וגם מתי שהספר יצא לאור. btw ביקורת, כותבים כש ולא -שסתם אני כותבת סיפורים ושירים- דבר בסיסי שאת אמורה לדעת כסופרת. את גם יכולה לתת הצצה לאיך שאת כותבת אם ממש חשוב לך להוכיח, ובהצלחה עם הספר.
אנונימית
חצי מהתגובות הסבירו לך למה הם יקראו רק במידה וזה יהיה כתוב טוב וזה גם נחשב ביקורת. מה הבעיה איתי דווקא?
ועובדה שיותר הגבת למי שכתב כן פלוס הסביר וממי שכתב לא התעלמת, לפחות תודי שאת כן מתייחסת לביקורות טובות במקום לרדת על שלי.
ויאו עכשיו את סתם רגישה מדי "לא מתכוונת להגיב לך יותר" מי שישמע אז תיקנתי, תקראי באקדמיה ללשון כשיש פועל בהווה או המילה -הייתי לפניו- רושמים לפניהם "כש", (כשהייתי קטנה, כשאני מבשלת מרק, סוזן קולינס: כשאני מתעוררת, החצי האחר של המיטה קר. כשסתם הייתי כותבת סיפורים ושירים) ועוד זה לא שבתגובה הקודמת לא הסברתי לך את הדעה שלי בצורה מכובדת, הסברתי לך יפה למה אני פחות בעד ספר שנכתב בגיל 15 ולא הבנתי למה את מחפשת להיפגע.
ועובדה שיותר הגבת למי שכתב כן פלוס הסביר וממי שכתב לא התעלמת, לפחות תודי שאת כן מתייחסת לביקורות טובות במקום לרדת על שלי.
ויאו עכשיו את סתם רגישה מדי "לא מתכוונת להגיב לך יותר" מי שישמע אז תיקנתי, תקראי באקדמיה ללשון כשיש פועל בהווה או המילה -הייתי לפניו- רושמים לפניהם "כש", (כשהייתי קטנה, כשאני מבשלת מרק, סוזן קולינס: כשאני מתעוררת, החצי האחר של המיטה קר. כשסתם הייתי כותבת סיפורים ושירים) ועוד זה לא שבתגובה הקודמת לא הסברתי לך את הדעה שלי בצורה מכובדת, הסברתי לך יפה למה אני פחות בעד ספר שנכתב בגיל 15 ולא הבנתי למה את מחפשת להיפגע.
אנונימית
שואל השאלה:
בעיקרון, הסיפור רקע הוא על איזושהי ילדה שנעלמה לפני הרבה שנים, הדמות המרכזית שהסיפור מסופר מנקודת המבט שלה מנסה לחפש את הילדה ביחד עם אחותה הקטנה.
אבל בתכלס, הסיפור האמיתי הוא בעיקר על מערכת היחסים שנוצרת ביניהם תוך כדי.
אני לא ממש יכולה לספר מעבר לזה מבלי לספר עכשיו את כל העלילה, אבל זה ממש הרקע.
בעיקרון, הסיפור רקע הוא על איזושהי ילדה שנעלמה לפני הרבה שנים, הדמות המרכזית שהסיפור מסופר מנקודת המבט שלה מנסה לחפש את הילדה ביחד עם אחותה הקטנה.
אבל בתכלס, הסיפור האמיתי הוא בעיקר על מערכת היחסים שנוצרת ביניהם תוך כדי.
אני לא ממש יכולה לספר מעבר לזה מבלי לספר עכשיו את כל העלילה, אבל זה ממש הרקע.
אנונימית
נשמע מגניב
גם אני כותבת ספר
גם אני כותבת ספר
שואל השאלה:
מגניב, איך את מתקדמת?
כמה כתבת עד עכשיו?
יש לך הוצאה?
מתי התחלת אותו?
חחח סליחה אני מרוגשת, יש לי מלא שאלות
מגניב, איך את מתקדמת?
כמה כתבת עד עכשיו?
יש לך הוצאה?
מתי התחלת אותו?
חחח סליחה אני מרוגשת, יש לי מלא שאלות
אנונימית
חחח
אני עכשיו כותבת טיוטה שלישית לספר הראשון על המחשב
והתחלתי כבר טיוטה ראשונה לספר השני בסדרה אבל קצת נתקעתי
אנו כותבת בערך כבר שנתיים
ויש לי הוצאה לאור ליד הבית שאני עדיין בהתלבטות אם ללכת אליהם ולהתייעץ או לא
אני עכשיו כותבת טיוטה שלישית לספר הראשון על המחשב
והתחלתי כבר טיוטה ראשונה לספר השני בסדרה אבל קצת נתקעתי
אנו כותבת בערך כבר שנתיים
ויש לי הוצאה לאור ליד הבית שאני עדיין בהתלבטות אם ללכת אליהם ולהתייעץ או לא
שואל השאלה:
זה לא נכון.
לא ביקשתי ביקורת עליי או על מה שאני עושה, שאלתי שאלה נורא פשוטה שהתשובה עליה היא כן/לא.
ועובדה, לא אמרתי שום דבר לאף אחד אחר שענה לא. רק לך, כי התשובה שלך סתם הייתה תוקפנית ופוגעת.
לא ביקשתי ביקורת, יכולת פשוט לכתוב לא ונגמר סיפור.
זה לא נכון.
לא ביקשתי ביקורת עליי או על מה שאני עושה, שאלתי שאלה נורא פשוטה שהתשובה עליה היא כן/לא.
ועובדה, לא אמרתי שום דבר לאף אחד אחר שענה לא. רק לך, כי התשובה שלך סתם הייתה תוקפנית ופוגעת.
לא ביקשתי ביקורת, יכולת פשוט לכתוב לא ונגמר סיפור.
אנונימית
שואלת השאלה
על מה הספר שלך? סתם מעניין אותי
על מה הספר שלך? סתם מעניין אותי
שואל השאלה:
אפשר לכתוב גם כשסתם וגם שסתם, אלה שתי משמעויות שונות.
משתמשים ב-כש, כשרוצים לציין את הזמן.
למשל, אם את תגידי "זה הדבר הכי יפה ששמעתי" את לא תגידי "כששמעתי".
אז הכוונה שלי לא הייתה להתייחס לזמן, לכן כתבתי "שסתם".
בכל מקרה, לא צריך להתפס לי על קטנות.
אני לא מתכוונת להגיב לך יותר.
שיהיה לך המשך יום נפלא.
אפשר לכתוב גם כשסתם וגם שסתם, אלה שתי משמעויות שונות.
משתמשים ב-כש, כשרוצים לציין את הזמן.
למשל, אם את תגידי "זה הדבר הכי יפה ששמעתי" את לא תגידי "כששמעתי".
אז הכוונה שלי לא הייתה להתייחס לזמן, לכן כתבתי "שסתם".
בכל מקרה, לא צריך להתפס לי על קטנות.
אני לא מתכוונת להגיב לך יותר.
שיהיה לך המשך יום נפלא.
אנונימית
שואל השאלה:
כמה עמודים בערך יש לך בכל אחד מהספרים?
ועל מה הם?
ואיזו סוגה?
כמה עמודים בערך יש לך בכל אחד מהספרים?
ועל מה הם?
ואיזו סוגה?
אנונימית
^^^^^^^^אנונימית מה יש לך
תפסיקי היא התכוונה לתשובה כן/לא
היא לא צריכה שתתקני
תפסיקי היא התכוונה לתשובה כן/לא
היא לא צריכה שתתקני
פירסמת אותו??^^
אנונימית
לא^
שואל השאלה:
מה להט"ב?
את מתכוונת אם יש בסיפור שלי להט"ב?
לא.
אני לא נגד חס וחלילה, זה פשוט לא על זה...
מה להט"ב?
את מתכוונת אם יש בסיפור שלי להט"ב?
לא.
אני לא נגד חס וחלילה, זה פשוט לא על זה...
אנונימית
repunzal
נראה לי שהיא לא הבינה בכלל למה אני נגד לפרסם ספר בגיל צעיר ועל ההתחלה שפטה אותי... כאילו אני לא מאמינה בה שהיא תוציא לאור אי פעם או משהו כזה, או הסיקה שלדעתי היא כותבת גרוע, ממש ממש לא!
כל מה שרמזתי לה זה בהחלט להאט.
עדיף לקחת את הזמן ולשחרר משהו טוב מאשר לדאוג להוציא אותו לשם רק כי דחוף לה והיא חולמת להיות סופרת. ראיתי ספרים שיצאו מוקדם מדי ובעריכה מינימלית, והם בדרך כלל נוראיים. לא משנה אם הסיפור טוב (לעתים קרובות, הרעיון נהדר), אם הוא כתוב, נערך ומעוצב בצורה שעם זמן וניסיון יכלה להיות יותר טובה כל כך זה חבל.
אם היא תמהר להוציא ספר ראשון בגיל 15 בהתחשב בזה שהיא בת 14 ולמדה כתיבה רק בגיל 11-10 (כיתה ה) כלומר 3 שנים בלבד, ויתברר שזה אחד מהפלופים האלה, היא באמת תפגע באמינות שלה בהמשך הדרך אם תחליט להוציא עוד ספר.
יש לה זמן.
3 שנים זה לא הרבה בכלל. והמציאות העגומה היא שאפילו מבוגרים שלמדו 5 שנים ללמוד לא מצליחים להגיע לשלמות שהם חולמים.
כתיבה היא תהליך קשה, מבולגן ומתיש. צריך תרגול של שנים וצבירת ניסיון רבה יותר כדי להיות טובים בכל דבר. כתיבה לא שונה מנגינה בכלי או פיתוח מיומנות אתלטית. ככל שתקדים להתחיל, כך יהיו תוצאות טובות יותר בהמשך אבל לא כבר בפירות השנתיים הראשונים. להתמקד בכתיבת הסיפור הכי טוב שאפשר, יחד עם זאת זה יקח זמן וזיעה אבל זה ישתלם.
אין באמת דרך לעשות זאת צעד אחר צעד, ראשית מכיוון שתהליך הכתיבה של כולם שונה, ושנית מכיוון שכתיבה היא בדרך כלל לא מאוד לינארית. אתה יכול לעבור את רוב הדרך בטיוטה ואז להבין שעשית חור עלילתי רציני או שגיאת אפיון, ותצטרך להתחיל מחדש.
אתה יכול לגלות שיש לך סיפור יציב אבל שהדיאלוג שלך באמת צריך להשתפר, או שהתיאורים שלך חלשים. אתה יכול לכתוב רומן שלם ואז לגלות שדמויות הצד שלך לא מפותחות ואין לך עלילות משנה, או שהדינמיקה שלך בין הדמויות איננה מציאותית. אתה יכול להיות סוחר מילים מצוין אבל מספר סיפורים פחות, או שתיתפס כל כך בבניית העולם שלך שאתה שוכח לשמור על הקהל מושקע בדמויות. תיקון כל אחד מהבעיות הללו עשוי לדרוש להתחיל מאפס, או להקדיש זמן מייגע להשחיז את כישוריך ללא כל דרך אמיתית לדעת מתי הגעת מספיק טוב לרמה הנחוצה. גם אם הייתה לך תוכנית של 3 שנים, היא יכולה להתפוצץ לחלוטין תיאורטית בכל רגע.
יש כל כך הרבה סופרים בגילה ששנים אחר כך, לאחר שבנו מוניטין ככותבים ממהרים, הם מנסים לחפור את עצמם ולפצות על זה בעוד ספרים. אבל אם תוציא משהו רע, הקוראים לא ישכחו. קחי לדוגמה את קיארה קאס שמיהרה עד מוות להוציא את בת הים בשנים הראשונות לכתיבה שלה והיום מתביישת בסיפור כי צברה מאז יותר דרך. יש עליו אלפי פידבקים של "הכתיבה שטחית ולא שווה למועמדת, היא השתפרה איזה הבדל"..את רוצה שהקוראים ירגישו שהשתפרת או שאת תמיד היית טובה?
מה שאני מנסה להגיד לה, אם היא עדיין קוראת את זה והצליחה לקרוא עד לכאן, זה שלא, פרסום הספר לא הצעד שהיא צריכה למהר בכל מחיר והכי מהר שההוצאה תגיד לה בגיל 15.
הרבה הוצאות פשוט לחוצות להוציא לאור בגאווה בצעירים שבר שם, ולרוב גם לא ישקיעו בעריכה לשונית/עלילתית מדוקדקת בספרי צעירים.
הם יודעים שהם לא יצטרכו לקחת אחריות על אם הספר יצא לא מספיק טוב, כי יאשימו את הילד שהוא חסר ניסיון ולא אותם. (סיפורים אמיתיים שקרו קרו במלא קבוצות של 23+ שהוציאו לאור שהיו נוער)
היא צריכה לחפש משוב ולהתמקד בתיקון ושיפור המיומנויות שלה. זוהי כתיבה אמיתית, לא תהלוכה אינסופית של טיוטות ראשונות. שחרור יצירה לציבור מהר מדי באמת לא יביא לה את סוג הביקורת האיכותית הדרושה לה כדי להגשים את החלום שלה.
אני מבינה את חוסר הסבלנות. סיימתי סיפור שלי כשהייתי יותר צעירה, והתחלתי לקבל מלא מחמאות, להגיד שהייתי להוטה להוציא אותו לאור יהיה לשון המעטה. אבל חיכיתי, ואני שמחה על כך, כי מה שהיה לי בגיל 14 לא דומה למה שיש לי עכשיו 10 שנים יותר... באיכות העבודה שלך ומה זה תורם למוניטין שלך בכל מה שיש בעסק הזה לא שווה למהר אם יש לך רצון להתייחס ברצינות לסופרת שאת.
תמיד כדאי לשקול שוב מאיזה סיבה דחוף לך כל כך להוציא לאור ספר בגיל 15, כי חלום זה לא תמיד מספיק, ואחרי הכל זה הספר שלך וכדאי שהוא יהיה הטוב ביותר שיכלת להוציא. וסליחה על אי ההבנה שהייתה מקודם ועל התגובה שיצאה לי פוגענית. הגבתי כמו שהגבתי כי הרגשתי לי שאת ממהרת ולחוצה מדי להתחיל להוציא כבר עם דד ליין בגיל 15.
קחי את הזמן.
בכל מקרה אם תעדיפי שלא אני גם אבין אותך, אז כל מה שאני יכולה לאחל לך זה בהצלחה ושבאמת תהני ושתגשימי את החלום שלך ושתלכי עד הסוף עם הלב שלך.
נראה לי שהיא לא הבינה בכלל למה אני נגד לפרסם ספר בגיל צעיר ועל ההתחלה שפטה אותי... כאילו אני לא מאמינה בה שהיא תוציא לאור אי פעם או משהו כזה, או הסיקה שלדעתי היא כותבת גרוע, ממש ממש לא!
כל מה שרמזתי לה זה בהחלט להאט.
עדיף לקחת את הזמן ולשחרר משהו טוב מאשר לדאוג להוציא אותו לשם רק כי דחוף לה והיא חולמת להיות סופרת. ראיתי ספרים שיצאו מוקדם מדי ובעריכה מינימלית, והם בדרך כלל נוראיים. לא משנה אם הסיפור טוב (לעתים קרובות, הרעיון נהדר), אם הוא כתוב, נערך ומעוצב בצורה שעם זמן וניסיון יכלה להיות יותר טובה כל כך זה חבל.
אם היא תמהר להוציא ספר ראשון בגיל 15 בהתחשב בזה שהיא בת 14 ולמדה כתיבה רק בגיל 11-10 (כיתה ה) כלומר 3 שנים בלבד, ויתברר שזה אחד מהפלופים האלה, היא באמת תפגע באמינות שלה בהמשך הדרך אם תחליט להוציא עוד ספר.
יש לה זמן.
3 שנים זה לא הרבה בכלל. והמציאות העגומה היא שאפילו מבוגרים שלמדו 5 שנים ללמוד לא מצליחים להגיע לשלמות שהם חולמים.
כתיבה היא תהליך קשה, מבולגן ומתיש. צריך תרגול של שנים וצבירת ניסיון רבה יותר כדי להיות טובים בכל דבר. כתיבה לא שונה מנגינה בכלי או פיתוח מיומנות אתלטית. ככל שתקדים להתחיל, כך יהיו תוצאות טובות יותר בהמשך אבל לא כבר בפירות השנתיים הראשונים. להתמקד בכתיבת הסיפור הכי טוב שאפשר, יחד עם זאת זה יקח זמן וזיעה אבל זה ישתלם.
אין באמת דרך לעשות זאת צעד אחר צעד, ראשית מכיוון שתהליך הכתיבה של כולם שונה, ושנית מכיוון שכתיבה היא בדרך כלל לא מאוד לינארית. אתה יכול לעבור את רוב הדרך בטיוטה ואז להבין שעשית חור עלילתי רציני או שגיאת אפיון, ותצטרך להתחיל מחדש.
אתה יכול לגלות שיש לך סיפור יציב אבל שהדיאלוג שלך באמת צריך להשתפר, או שהתיאורים שלך חלשים. אתה יכול לכתוב רומן שלם ואז לגלות שדמויות הצד שלך לא מפותחות ואין לך עלילות משנה, או שהדינמיקה שלך בין הדמויות איננה מציאותית. אתה יכול להיות סוחר מילים מצוין אבל מספר סיפורים פחות, או שתיתפס כל כך בבניית העולם שלך שאתה שוכח לשמור על הקהל מושקע בדמויות. תיקון כל אחד מהבעיות הללו עשוי לדרוש להתחיל מאפס, או להקדיש זמן מייגע להשחיז את כישוריך ללא כל דרך אמיתית לדעת מתי הגעת מספיק טוב לרמה הנחוצה. גם אם הייתה לך תוכנית של 3 שנים, היא יכולה להתפוצץ לחלוטין תיאורטית בכל רגע.
יש כל כך הרבה סופרים בגילה ששנים אחר כך, לאחר שבנו מוניטין ככותבים ממהרים, הם מנסים לחפור את עצמם ולפצות על זה בעוד ספרים. אבל אם תוציא משהו רע, הקוראים לא ישכחו. קחי לדוגמה את קיארה קאס שמיהרה עד מוות להוציא את בת הים בשנים הראשונות לכתיבה שלה והיום מתביישת בסיפור כי צברה מאז יותר דרך. יש עליו אלפי פידבקים של "הכתיבה שטחית ולא שווה למועמדת, היא השתפרה איזה הבדל"..את רוצה שהקוראים ירגישו שהשתפרת או שאת תמיד היית טובה?
מה שאני מנסה להגיד לה, אם היא עדיין קוראת את זה והצליחה לקרוא עד לכאן, זה שלא, פרסום הספר לא הצעד שהיא צריכה למהר בכל מחיר והכי מהר שההוצאה תגיד לה בגיל 15.
הרבה הוצאות פשוט לחוצות להוציא לאור בגאווה בצעירים שבר שם, ולרוב גם לא ישקיעו בעריכה לשונית/עלילתית מדוקדקת בספרי צעירים.
הם יודעים שהם לא יצטרכו לקחת אחריות על אם הספר יצא לא מספיק טוב, כי יאשימו את הילד שהוא חסר ניסיון ולא אותם. (סיפורים אמיתיים שקרו קרו במלא קבוצות של 23+ שהוציאו לאור שהיו נוער)
היא צריכה לחפש משוב ולהתמקד בתיקון ושיפור המיומנויות שלה. זוהי כתיבה אמיתית, לא תהלוכה אינסופית של טיוטות ראשונות. שחרור יצירה לציבור מהר מדי באמת לא יביא לה את סוג הביקורת האיכותית הדרושה לה כדי להגשים את החלום שלה.
אני מבינה את חוסר הסבלנות. סיימתי סיפור שלי כשהייתי יותר צעירה, והתחלתי לקבל מלא מחמאות, להגיד שהייתי להוטה להוציא אותו לאור יהיה לשון המעטה. אבל חיכיתי, ואני שמחה על כך, כי מה שהיה לי בגיל 14 לא דומה למה שיש לי עכשיו 10 שנים יותר... באיכות העבודה שלך ומה זה תורם למוניטין שלך בכל מה שיש בעסק הזה לא שווה למהר אם יש לך רצון להתייחס ברצינות לסופרת שאת.
תמיד כדאי לשקול שוב מאיזה סיבה דחוף לך כל כך להוציא לאור ספר בגיל 15, כי חלום זה לא תמיד מספיק, ואחרי הכל זה הספר שלך וכדאי שהוא יהיה הטוב ביותר שיכלת להוציא. וסליחה על אי ההבנה שהייתה מקודם ועל התגובה שיצאה לי פוגענית. הגבתי כמו שהגבתי כי הרגשתי לי שאת ממהרת ולחוצה מדי להתחיל להוציא כבר עם דד ליין בגיל 15.
קחי את הזמן.
בכל מקרה אם תעדיפי שלא אני גם אבין אותך, אז כל מה שאני יכולה לאחל לך זה בהצלחה ושבאמת תהני ושתגשימי את החלום שלך ושתלכי עד הסוף עם הלב שלך.
אנונימית
לפני שנה ולפני חצי שנה הייתה כזאת שאלה הייתם קוראים ספר של בת 15? נשבע שנתיים בת 15 או שזה העתקה או שזה טרול
אנונימי
פנזיה
ואני לא ממש יודעת את מספר העמודים
חילקתי עמוד של מחברת לשתיים אבל זה לא מדויק בכלל
ואני לא ממש יודעת את מספר העמודים
חילקתי עמוד של מחברת לשתיים אבל זה לא מדויק בכלל
סיפור להטב?
שואלת השאלה?
שואלת השאלה?
אנונימית
^הזוג הראשי (והיחיד) אצלי הם שני בנים