איך אני מגיעה למצב שתגובות ודעות של אנשים עלי לא יעניינו אותי?

תתעלמי ממה שאחרים חושבים עליך

כי לא משנה כמה תנסי למצוא להן משקל הוא יהיה אפסי לעומת משקל הדעות של עצמך. לאן הן יקדמו אותך? אחרים יכולים לחשוב מה בא להם, להגיב איך שבא להם אבל בסופו של דבר זה בידיים שלך לאן ואם בכלל לקחת את זה. פשוט שימי אלף *** על מה אחרים חושבים ותחיי תחת הצל שלך בלבד, הצל שלהם לא מוזמן. תהיי סובלנית, תקשיבי לאחרים ולדעות ולתגובות אבל תדעי לאן לנתב מה, ומתי פשוט לדעת שאין צורך אפילו לקחת את הנאמר אלייך.

תתחילי לחשוב שלא משנה מה תעשי, תמיד יהיו לאנשים דעות והם יעדיפו להגיד אותן בקול מאשר להתעסק אך ורק בחיים של עצמם. כל עוד לא תתני להם שום יחס מיוחד, הם יבינו שזה פשוט לא מעניין אותך ויפסיקו

יש ילדה אחת בשכבה שתמיד מסתכלת עליי בזלזול כזה וזה ממש פוגע בי אז כשאני מנסה שלא יהיה לי אכפת אני עושה לעצמי מן שאלון בראש וזה ממש עוזר לי
אני שואלת ככה:
האם איתי בכיתה? התשובה היא לא
גם אם היא הייתה איתי בכיתה, האם הייתי רוצה להיות חברה שלה? התשובה היא לא
האם אמור להיות לי אכפת מה היא חושבת, אם היא רק איתי בשכבה ואין לי שום עניין איתה? התשובה היא לא.

ואז אני הולכת וצוחקת עליה עם חברות שלי
ואז אני מבינה שזה ממש לא משנה מה היא עושה, כי אני בשלי ויש לי את החברות שלי, וטוב לי ואין לי שום צורך להתייחס למה שהיא עושה