יכול להיות שיש לי חרדה חברתית אבל לא ברמה מוקצנת?

יכול להיות אבל לא ב100% , רק אבחון יגיד בוודאות

כן . יש לזה מינונים ואצל כל אחד זה בא לידי ביטוי בצורה שונה ברמות לחץ שונות

ברור. "חרדה חברתית" או כל דבר אחר שיש. כגון- דימוי עצמי, בטחון, הפרעות אכילה וכו'.. זה נמצא על "סקאלה" כלומר, לכל אחד יש את זה ברמה שונה..
למשל יש בנות שמרעיבות את עצמן ברמה של 500 קלוריות ביום, ויש בנות ברמה של תפוח ביום (כלומר 80 קלוריות ביום).. לשתיהן יש הפרעות אכילה, אבל לכל אחת זה ברמה שונה.

כך גם חרדה חברתית, **כולם** נמצאים על הסקאלה. לכולם יש, פשוט לכל אחד ברמה שונה.
יש גץכאלה שזה ברמה כל כך נמוכה שהם יחשבו שאין להם בכלל, ויש כאלה שזה גורם להם לא לצאת מהבית שבועות... כל אחד והרמה שלו.

שואל השאלה:
אם אני אעשה איבחוןמה זה יתן לי?

שואל השאלה:
אני מרגישה שהמצב שלי מדרדר

לדעתי מה שהכי כדאי זה לנסות קודם כל את מעצמך לשנות את ההרגשה.

את יכולה לעשות את זה בשלבים הבאים:
1. לפתח את עצמך- ללמוד כלי נגינה, תחביב חדש, ציור...

זה יתן לך יותר הערכה עצמית כיוון שתהיה לך הוכחה שתראי כל הזמן בעיניים את הכישרונות שלך וכמה שאת מוכשרת. זה יותר עוזר לראות דברים פיזית שעשית כי לא תמיד אנחנו זוכרים כמה אנחנו מיוחדים וטובים.


2. לדבר עם האנשים הקרובים, כלומר להתחיל במשפחה ואחרי שאת מדברת איתם חופשי (הכוונה לדבר על נושאים יום יומיים ללא פחד גדול מהתגובה שלהם וכו'.. ) אפשר לעבור לאנשים קרובים במשפחה המורחבת/ חבר קרוב וכו.. כך להתקדם ולנסות כל פעם רמת מרחק שונה של אנשים



3. להכיר אנשים דרך מקום משותף.
אני יודעת שזה החלק הרגיש, אבל תנסי להתנדב במקום ושם ליצור קשרים.. למשל- להתנדב בבית איזי שפירא ושם שאר המתנדבים מדברים על אותם נושאים כולם עושים את אותו הדבר פחות או יותר אז יותר קל לשתף חוויות משם כי יש מי שמבין..
כנ"ל לגבי לעבוד במקום מסוים ולדבר כמה שיותר עם האנשים שעובדים איתך.


4. אחרי זה פחות או יותר, אז מדברים עם כולם. גם אם זה עדיין קצת קשה, זה יותר פשוט מלפני כן..


בהצלחה!!