בבקשה תכנסו :[ ממש חייבת התייעצות (זה בקשר לצבא)

אם לא טוב לך איפה שאת נמצאת תעזבי

תראי, מהאופן שבו את מתארת את היתרונות והחסרונות, נשמע לי שבזמן שהמסגרת לא יפה בעינייך, את כן מאוד אוהבת את התמונה.

בעוד מרחק מהבית ועומס הם קשיים שלא פשוט להתמודד איתם, התפקיד שאת נמצאת בו והאנשים שסביבך הם אלו שמהווים את היומיום שלך.

לפי דעתי, דווקא בגלל שאת כן שמחה בתפקיד הנוכחי שלך ואומרת שאת אדם לחוץ מטבעך, זו יכולה הזדמנות מצוינת עבורך לחזק את יכולת הוויסות שלך.

זו לא משוואה במתמטיקה ואין כאן תשובה אחת שמתאימה לכולם, ואת המסלול אל התשובה שלך את תצטרכי למצוא בעצמך.

אבל, הנה כמה דברים שאת יכולה לנסות -
תראי בזה תוכנית של שלושה שלבים: שליטה, קרקוע, הרגעה.

1. שליטה

תנסי למצוא פעולה פשוטה ומהירה, ורצוי - רפטטיבית, שאת מסוגלת להפוך ל"טקס". רצף של תנועות שאת עושה עם הידיים, ציור או כתיבת מילים עם קצה האצבע על משטח, קשירת שרוך, וכן הלאה.
תעניקי לפעולה הזו כוח ע"י התמסרות מוחלטת.

תחשבי על המנגנון שפועל על מעשנים - אנשים שמגלגלים סיגריות מספרים שרק הגלגול עצמו כבר מרגיע אותם.

תיצרי לעצמך התנייה, פעולה קטנה שמזכירה לך שאת בשליטה. הכוח בידיים שלך, מילולית.


2. קרקוע

כשאת מרגישה את רמת הלחץ עולה, תנסי להפנות את תשומת הלב שלך להסתכלות סביבך.
איפה את נמצאת? איפה את יושבת? באיזה מנח נמצא הגוף שלך? שימי לב לנשימות שלך. האם הן מהירות, או איטיות? תאזני אותן. שימי לך לאופן שבו הצלעות מתרוממות בכל שאיפה, מתהדקות בכל נשיפה.
איך קוראים לך? מהו מספר תעודת הזהות שלך? איפה את גרה? מהו תאריך יום ההולדת שלך?
תספרי לעצמך את הפרטים האלו, תשנני אותם. זה המקום שבו את נמצאת, זה מי שאת. את כאן. את ממשית. הרצפה מחזיקה אותך, והאוויר מקיף אותך.


3. הרגעה

את מסוגלת לתפקיד שלך, ומוכנה לו. הסיבה שבה הגוף שלך מגיב באינטנסיביות כזו היא שזה חשוב לך. זה משמעותי עבורך, ולכן, על מנת להצליח בזה, את צריכה לבחור את הפעולות שלך, ולא לאפשר לרגש לעשות את הבחירה במקומך.
את בטוחה. את יודעת מה את עושה.
זה בסך הכל האנדרנלין שמנסה לשחק איתך משחקים. זה בסך הכל ריגוש שהתבלבל.

את מסוגלת, את נפלאה, ואתה עושה כמיטב יכולתך.



כשאת מגיעה לנקודות מורכבות, תחזרי לתוכנית. תברחי מהסערה אל התבנית.


בהצלחה