אני בדיכאון עליתי 12 קילו בשבועיים מאכילה רגשית ואני ממשיכה לעלות

זה הגיוני אוהו מי שיש לה אכילה רגשית זה הגיוני

12 קילו בשבועיים זה לא הגיוני, אולי היא התבלבלה עם חודשיים^

שואל השאלה:
העלתי קילו ביום

אז תאכלי ירקות במקום

מזדהה גם לי הייתי תקופה של אכילה רגשית ואין דבר רע בכך שאת מנסה להתמודד בדבר מסויים בדרך שלך. לדעתי זה קצת לא בריא ועדיף לשנות את ההרגלים לספורט או לחביבים ולמצוא במה להסיח את הדעת, בתור אחת שעברה יכולה להגיד שהיה לי קצת קשה ועדיין ישלי את זה אבל אנחנו אנשים ואין מה לעשות עם זה:)
אולי גם פריקה כמו שאמרו מעליי או עזרה מקצועית זו דרך לפתרון, אישית אמא שלי תמכה בהתהליך ככה שזה הקל עליי באופן אישי.

יואו חיים אני כל כך מבינה אותך❤ תקחי לך שניה לעצור, תחשבי על זה רגע, ותנסי לשלוט בזה או לפחות לאכול ירקות או משהו, ותלכי לפסיכולוג או משהו כזה שיעזרו לך כי זה בלתי אפשרי להתמודד עם זה לבד

במצב כמו שלך בדיוק): עליתי 15 קילו בחודשיים

^אצבעות ברזל כנראה שאתה לא מבין מה זה אכילה רגשית אכילה רגשית זה לאכול אלפי קלוריות בפעם אחת כנראה שהיא הייתה בגרעון קלורי חיובי ממש גדול אז זה הגיוני

אני מתמודדת עם אכילה רגשית,הצלחתי לצאת מזה לבד,ללא פסיכולוג.אם תרצי טיפים את מוזמנת לפרטי❤

babygirl^^ את יכולה לרשום פה בבקשה? הרבה רשמו בתשובות שהן מתמודדות עם זה גם אז זה יכול לעזור להרבה3>

הפתרון- למצוא עבודה.
תעסיקי את עצמך, תהיי כל היום מחוץ לבית, תרוויחי גם כסף על הדרך כמובן, וגם אולי חברים, והכי חשוב את תפסיקי לעלות במשקל ותתחילי לרדת . תנסי מלצרות זה חתיכת שריפת קלוריות , וזה גם כיף אני מניחה.... זה באמת להעסיק את עצמך ואת הגוף ואת תראי שהכל ישתפר

מלצרות זו האופציה הכי גרועה^
כל היום להיות בסביבת אוכל..

אז לא מלצרות. אפשר גם מארחת, או מוכרת בחנות. ובכל מקרה אולי היא סביב אוכל במלצרות אבל לא באמת אפשר לאכול.. צריך לעבוד. תהיה לה הפסקה או שתיים ביום .. וזהו..

אולי תנסי לפרוק או לעשות משהו טוב בשביל עצמך או לפנות לעזרה מקצועית

זה לא אפשרי או הגיוני להעלות 12 קילו בשבועיים חחח

לכל האנשים שפה תבינו שכשאתה בדיכאון אין לך כח לפעמים לקום מהמיטה (אפילו לקום כדי להתקלח) אז ללכת ולחפש עבודה זה משימה קשה בטירוף למישהו בדיכאון..:.

במקום להיכנס לדיכאון ולהשמין ולהרגיש חרא
לכי לחדר כושר תוציאי את האגרסיות שם תתאמנו חזק ותוכלי גם לצאת מזה עם הרגשה טובה

גם אם תשבי ותאכלי גלידה כל היום את לא תעלי 12 קילו בשבועיים. תקבעי פגישה עם פסיכולוג דחוף.

כל מי שרושם דברים כמו "מה, זה בלתי אפשרי להעלות 12 קילו בשבועיים" תפסיקו! אתם לא מבינים שאתם עושים את המצב יותר חמור ממה שהוא ? שואלת השאלה- גם אני הייתי במצב שלך, תשתדלי להיות כמה שפחות בבית וכמה שיותר בסביבת אנשים. הייתי אוכלת עד לא מזמן 7000-8000 קלוריות ביום, התחלתי לצאת יותר ולהיות בסביבה עם יותר אנשים ועכשיו אוכלת בערך 2000 , שנכון זה יותר ממה שהייתי אוכלת בעבר, אבל שיפור משמועתי לעומת 7000-8000 קלוריות.

לכל מי שאומר לה "פשוט" לקום ולעשות משהו, תפסיקו, זה לא עובד ככה כשמישהו בדיכאון. זה לא פשוט, זה בדיוק ההפך מזה. ממש כמו שהאנונימית מעלי כתבה. ודברים שכותבים פה לא פוגעים רק בשואלת השאלה אלא גם בעוד אחרים שמזדהים איתה, וגם אם זה לא היה ככה, זה עדיין לא בסדר ומכבד. אז תפסיקו אוקיי? אם אין לכם איך להגיב בצורה שונה חוץ מזה ש"זה לא אפשרי" או "במקום להיכנס לדיכאון תעשי ככה וככה.." זה לא עוזר.. לא במטרה לפגוע, במטרה טובה, תודה

ושואלת השאלה, אני לא יודעת בדיוק איך לעזור, כי אני גם באותה הבעיה (רק שמבחינת האוכל זה הפוך, אני לא אוכלת בכלל..) ואני לא יודעת מה אפשר כדי לעזור חוץ מאולי לראות פסיכולוג שזה כמובן לא חובה ובחירתך, בטוחה שיש פה אנשים שיש להם אולי עצות, מצטערת שלי אין, שיהיה בהצלחה לך ולכל מי שמזדהה איתך פה, יהיה טוב כולם❤ תנסו להאמין בזה :)

כדאי לך להרזות, משום שאם לא תרזי אף אחד לא יאהב אותך

שומעת אני מבינה איתך בטירוף כשנפרדתי מהאקס שלי הייתה לי אכילה רגשית ממש ועליתי 10 קילו ועכשיו כשהורדתי אותם כןלם חושבים שאני אנורקסית אז שתדעי לך שלא משנה מה תמיד ישלטו אותך, אם את אוצה לרדת במשקל ישלי מחא טיפים, תתחילי בלשים לב מתי את באמת רעבה ומתי את אוכלת רק בגלל שהרגש מציף אותך, במקום לאכול תמצרי לך משהו אחר לעשות בשביל להתגבר על רגשות קשים כמו לשמוע מוזיקה או לראות סררה או לדבר עם מישהו
ותנסי לאכול מסודר 3-4 ארוחות ביום, אני יודעת שזה קשה אבל תנסי ורק כשאת מרגישה שאת מסוגלת תתחילי להתאמן ורק אם את רוצה!!! זה לא חובה בכלל! בהצלחה(:

אנונימית
זה מובן לגמרי שדברים כאלן לא קלים כשבן אדם בדיכאון אבל הוא עדיין צריך אותם. לכולם קשה בעולם באופן כזה או אחר זה לא אומר שצריך לברוח ממנו או להתקרבן. ולאנשים עם דיכאון קשה עם פעולות יומיומיות פשוטות. לגיטימי לגמרי, לא סותר את זה שהם *צריכים* לדאוג לעצמם וצריכים לדאוג לשפר לעצמם את מצב הרוח ואת הבריאות. פסיכולוגים לא תמיד עוזרים. זו בסופו של דבר רק את שיכולה וצריכה לעזור לעצמך ולא אף אחד אחר. אם צריך כדורים לוקחים כדורים אבל יש דברים שצריך לעשות ואפשר פשוט לקום ולעשות אותם אם צריך עזרה של מישהו מבני הבית שיעזור לך בזה לוקחים עזרה אם צריך הכוונה של איש מקצוע לוקחים את זה אבל זה פשוט. הבטן לא צריכה לסבול.

sophie sheridan אני יודע מה זה אכילה רגשית כי אני חוויתי את זה על עצמי וגם כשאוכלים אלפי קלוריות ביום עדיין לא עולים כל כך הרבה. הנקודה היא שאומרים שזה לא הגיוני שהיא עלתה 12 קילו בשבועיים זה לא מחמיר את המצב, להפך, זה אומר שהיא נשקלה בצורה לא נכונה ויכול להיות שהיא עלתה הרבה פחות.

להתמודד

כל מי שלא מבין, זה מאוד הגיוני. לעולם לא תבינו מה זה אכילה רגשית, זה אכילה אינסופית בלתי נשלטת מלאה בבכי גם כשכבר כואבת הבטן, השיא שלי הוא 24 קילו בחודש וקצת

שואל השאלה:
אצבעות ברזל
אתה כנראה לא יודע מזנ אכילה רגשית אז עם מתכוון לזיין תמוח תעוף מהשאלה
תודה.

שואל השאלה:
אנונימי יקר וחמוד דבר ראשון המון אנשים אוהבים אותי ויותר ממך זה בטוח. לא משנה כמה אשמין אני נראית מדהים. שנית חפש חיים

די כבר עם התגובות החסרות ידע של "פשוט להתחיל לעשות ספורט"
"לאכול פחות ויותר נכון"
וכ"ו וכ"ו..
זו אכילה רגשית שמלווה בדיכאון
זה קשה מאוד "פשוט" לקום מהדאון הזה
אז זה לא כזה קל כמו שאתם חושבים או נראה לכם!
מי שלא חווה את זה,לא באמת יודע וסתם מתחיל לזרוק שטויות.

שואל השאלה:
תקשיבו לא אכפת לי מה אנשים חושבים עלי. אני רוצה להפסיק את זה נטו בשביל עצמי לא רק שהעלתי במשקל אני מרגישה רע כי לא מצליחה להפסיק לאכול ועם כן אני מרעיבה את עצמי שגם זה כבר לא מצליחה ועם טין לכם דברים חכמים לענות אל תענו

שואל השאלה:
גלי
לא דואגת בייב אני לא אוהבת אנשים בעצמי.

לכל האנשים פה שלא מבינים כלום מהחיים שלהם ואומרים "חהחהח זה לא הגיוני לעלות 12 קילו בשבועיים" פשוט תסתמו את הפה. אתם לא עוזרים. אתם רק מחמירים את המצב.
שואלת השאלה אני כל-כך מבינה אותך , אני יודעת באיזה הרגשה חרא את נמצאת, וכמה זה מרגיש נורא. אני רוצה שתדעי שאני בטוחה שאת מדהימה, ואני מבטיחה לך שהכל יהיה בסדר, גם אם זה לא נראה ככה. אני מבקשת ממך, תבקשי עזרה, לאף אחד לא מגיע להישאר במצב שלך, אני יודעת כמה זה קשה, אני יודעת באמת. אבל בבקשה ממך, תנסי לדבר עם מישהו שאת סומכת עליו, זה בסדר להגיד שקשה לך, זה בסדר לרצות שיקחו אותך ברצינות. אני מבטיחה לך שבסופו של דבר הכל יהיה בסדר, אני אוהבת אותך ואני רוצה שתדעי שיש פה עוד הרבה 3>

תפסיקי לאכול כשאת שבעה ואל תאכלי יותר מזה. זה כאב בטן נוראי ורק צער. אם את צריכה משהו אחר להתעסק בו תצפי בטלוויזיה או תמצאי משהו להעסיק בו את עצמך... את חייבת ללמוד שליטה עצמית כדי שיהיה לך טוב יותר בהמשך.

שואל השאלה:
אני תמיד לבד^

שואל השאלה:
לא פוגעת בעצמי אני אוהבת את עצמי מידי בשביל זה.

במצב שלך בדיוק
עליתי 15+ מאז שאני בדיכאון
תהי חזקה אין לי יותר מדיי מה להגיד לך תנסי פסיכולוג לי אישית לא עזר אבל אני מקרה עבוד אז תנסי אני מקווה בישבילך שתצאי מזה מהר

שואל השאלה:
אנונימית תאכלי את ירקות מה אני נראית לך עז דבר שני זה לא טעים ולא עוזר מה יעזוא עם אוכל ירקות ואחרי שניה את כל הבית

שואל השאלה:
פסיכולוג שלח אותי לפסיכאטר והוא דחף כדורים שחוץ מתופעות לוואי לא עשו כלום .

תקשיבי, הייתי במצב שלך בדיוק, כל היום הייתי יושבת לבד בחדר אוכלת ובוכה אוכלת ובוכה. הייתי אוכלת בערך 7000-8000 קלוריות ביום ולפעמים גם יותר. לא הייתי מסוגלת להתקלח, לצחצח שיניים, אז בכלל לא חשבתי על לנסות לצאת מהבית, עד שהבנתי שאם אני לא יכריח את עצמי לצאת מהבית ולמצוא תעסוקה זה ימשיך ככה וכנראה לא יעבור..

שואל השאלה:
אני כבר 3 שנים סובלת מחרדות דיכאון ואכילה רגשית הייתה תקופה שגם העבתי את עצמי חודשיים כדי להוריד מה שהעלתי הורדתי 15 קילו בחודש הייתי אצל כמה פסיכאטרים האפשרות היחידה שנתנו לי זה אישפוז או כדורים פשוט לא.

כל הפסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדורים סתם בזבוז כסף לדעתי, התרופה היחידה היא פשוט להכריח את עצמך אם כמה שזה קשה ואני יודעת בדיוק כמה שזה קשה ומבינה אותך לגמרי

^^^ גם אותי שלחו לפסיכיאטר אמנם שיקרתי כנראה בגלל זה הוא לא הביא לי כדורים כי לא ידעה מה באמת קורה ואני יושבת שהכדורים עוזרים במקרים ספצפיים ויש אנשים שבגללם הם באישפוז אז כדורים לא ממש מומלץ. אז מוזמנת לדבר איתי בפרטי לפרוק או מה שתרצי אני אביא לך עצות ואנסה לעזור במה שאוכל

^^ אנונימית צודקת

שואל השאלה:
אוי אני בחמות

כבר עניתי לך אבל לא בטוחה שראית אז ארשום שוב- להיות כמה שפחות בבית וכמה שיותר בסביבת אנשים, להיות כמה שפחות לבד

בבקשה אל תפגעי בעצמך

שואל השאלה:
אני כבר 4 חודשים לא יצאתי מהבית רק במיטה או בוכה או אוכלת זין וזה לפני החופש הגדול אפילו ללימודים לא הלכתי זה נמאס אז לכל האנשים שמנסים להיות חכמים בתגומות להגיד קומי תעשי משו לכי לעבוד לומר את זה סה קל במצב שלי אפילו לצאת מהבית קשה לי ואתם לא תבינו את זה אז שוש

קודם כל אני מניח שצריך להיפטר מהדיכאון, את לא תוכלי לרוץ ולהתאמן בדיכאון, לכן כל התשובות "תתאמני" או "תרזי..." הן מיותרות.
זה כמו שאגיד למישהו עם חרדה חברתית "תדבר עם ילדים!"
אני מציע לך ללכת למישהו מקצועי כמו פסיכולוג, שיחת נפש יכולה לעזור לך לדיכאון.
סליחה שאין לי כלכך מה להציע לך

גם אני תני כיף

יאו אכילה רגשית זה מעצבן תנסי לאכול דברים יותר בריאים שאת אוכלת או כשיש לך את הדיף לאכול תעשי משהו אחר במקום כמו לצייר או משהו שיעסיק את הפה או הידיים שלך (וכמובן תמשיכי לאכול כרגיל כיאלו שלוש ארוחות ביום וכזה פירות)

הכל בסדר אהובה,מציעה לל ללכת לפסיכולוג ולדבר איתו על זה

אם זה מפריע לך אז לכי למאמנת אישית והיא תעזור לך להתאמן ואת גם תתמידי כי לא נעים לבטל לה
בהצלחה❤

שואל השאלה:
אצבעות ברזל
אני לא מזלזלת בתגובות אני אוהבת את עצמי מידי בשביל לפגוע בעצמי בכוונה אמרתי כבר אתה לא יודע מזה אכילה רגשית לכן צא מהשאלה ואל תגיב כי אכילה רגשית אין שליטה לכן תכנית אני לא פוגעת בעצמי בכוונה.
עכשיו כך את עצמך וצא משאלתי אה וחפש חיים גם

שואל השאלה:
ומי אמר שאני שמנה אה? זה שעליתי במשקל לא אומר שאני שמנה ולא המשקל מה שמפריע לי מפריע לי הדיכאון והאכילה רגשית כבר אמרתי אתה לא מבין בזה לכן צא מהשאלה תודה.

תקשיבי אנחנו פה בשביל לעזור לך וגם את פה בשביל שנעזור לך אז אל תהיי כל כך תוקפנית

שואל השאלה:
אנונימית אני אכן מושלמת הגוף שלי לא מפריי לי מפריע לי ההרגשה והדיכאון והאכילה רגשית כמו שאמרתי .

שואל השאלה:
האכילה רגשית עושה לי הרגשה יותר רעה נפשית בנוסף לדיכאון אני פשוט לא מסוגלת להפסיק גם עם מגיעה למצב שמקיאה כבר אחרי זה אוכלת עוד ועוד ולא נגמר זה סיוט

^^^לא רוצה להתערב או משהו וסליחה אם זה לא בסדר אבל אולי זה כן חשוב להגיד את זה. לפעמים תוקפנות של מישהו באה ממקום של להגן על עצמו, בגלל שהוא נפגע או שזה מקום שרגיש לו ממש. שואלת השאלה אני כל כך מבינה אותך, יהיה בסדר מצטערת שאת עוברת את זה. כמו שכתבתי כבר, אין לי ממש עצות כרגע אבל זה עוד יעבור..❤

שואל השאלה:
אצבעות ברזל
התגובןת שלך לא עוזרות הם רק מעצבנות כי אתה לא מבין כלום בנושא או בכללי לכן ביקשתי יפה שתצא מהשאלה יום טוב ושלום. ולא הולכים לפסיכולוגים ששמנים דיי לחרטט.

את לא החידה בעולם שחוותה דיכאון או אכילה רגשית ואם הלכת לכמה פסיכולוגיים ואף אחד לא עזר לך כנראה שאת לא באמת רוצה שיעזרו לך לפי מה שאני רואה את מאוד אנטי ואני באמת לא מבינה למה את כן רוצה לצאת מהמצב אז תקשיבי ותנסי לייבם כי יש פה הרבה אנשים שכתבו שהיה להם אכילה רגשית ונתנו לך דברים שעזרו לך

שואל השאלה:
זה לא פוגע בי זה מעצבן אותי שאנשים שלא מבינים מה אני עוברת אומרים דברים כמו קומי תעשי עם עצמך משו ושיט כזה ואנשים שאפילו לא מבינים בנושא לכן ביקשתי יםה שיצא מהשאלה לפני כמה תשובות אבל הבן אדם כנראה קצת נכה שכלית לכן לא מבין ועונה תשובות טיפשיות יותר.

שואל השאלה:
נכון קראתי זה לא עזר אז חא אמרתי להם כלום הגבתי לאנשים שחושבים שיש לנם מושג בנושא. אין לך מושג מה אני עוברת פסיכולוגים ישר הפנו אותי לפסיכאטר לתרופות שכמו שאמרתי לא עזרו והגריעו תמצב. עצם זה ששיתפתי והלכתי לפביכולוגים ופסיכיאטרים ונתתי צאנס לתרופות אומר שאני מאוד מנסה לצאת מזה ושיעזרו לי. ויש לי משו אחד לומר לך את מתנהגת כמו טיפשה את פאקינג מאשימה אותי בזה שאני חווה דיכאון ולא יוצאת מזה ווטפ אחותי כל עוד את לא יודעת מה אני עוברת סתמי תפה שלך ותחזרי לחור שמימנו באת תודה.

שואל השאלה:
אנשים שלא עברו אכילה רגשית ודיכאון והצליחו לצאת מזה אל תטרחו להגיב אפילו.

ובלי קשר אני בטוחה שאת מושלמת כמו שאת❤

ההייתי אוכלת מלא בתקופה הזאת,בסביבות 8,000 קלוריות,של פשוט סתם דברים,אפילו דברים ששנאתי כמו במבה,ביסקוויטים,פשוט היה לי צורך לאכול ולהעסיק את הפה שלי בלעיסה כול הזמן,ואז הייתי מרגישה ממש רע ומאשימה את עצמי(לא הקאתי או משהו כזה)ותמיד ניסיתי להתחיל לאכול בריא,כי לא אהבתי את הגוף שלי ואת איך שנראתי כול כך..אבל לא ממש הצליח לי ותמיד אחרי שבוע נשברתי,וזה במשך שנה שלמה של ניסיונות תמיד נשברתי..עד שהיה לי נמאס ופשוט לקחתי את עצמי בידיים ואני תמיד גאה בי,ומחזקת את עצמי ונותנת לעצמי את ההרגשה הכי טובה בעולם,שאני יכולה להצליח ואני מסוגלת לכול מה שארצה.זה לאט לאט בנה בי מין "אימון" כזה שאני סוגשל שולטת בעצמי ויודעת שאם אני ארצה להשיג משהו(מטרה)אני תמיד אשיג כי רק אני יודעת למה אני מסוגלת,והרבה אנשים ניסו להוריד אותי בכול מיני דברים אבל אני תמיד נזכרת באותו הרגע שהבנאדם הזה לא יודע מה עברתי עם עצמי,והוא לא יודע באמת מי אני..לכן אני לא נותנת לזה להשפיע עליי,ואני תמיד ממשיכה בדרך שלי,כי רק אני יודעת מה טוב לי.
אז אני ממליצה לך באמת להבין מאיפה זה נובע,ולעשות חישוב עם עצמך אם זה באמת מפריע לך,ואם זה משהו שמפריע לך תמיד תזכרי שאת יכולה לשנות,כמו שאחרים יכולים לשנות דברים בעצמם,אם זה להרזות,אם זה להיות מיליונרים,גם את יכולה.זה פשוט תלוי בך ובדרך שלך.וגם אם נשברת,תמיד תזכרי שהצלחת,ועברת איזשהו שלב,תזכרי שגם הצלחת להתמיד רק "חודש" לדוגמה,תזכרי שזה הספק יפה בשבילך,אל תורידי מעצמך ותגידי "למה אני לא מצליחה" או "אני לא טובה" תמיד תזכרי כמה הצלחת.

חבל שאת מזלזלת בכל תגובה של מי שמנסה לעזור לך. "אני אוהבת את עצמי מדיי בשביל לפגוע בעצמי" לאכול כמויות אדירות של אוכל זה ליטרלי לפגוע בעצמך. אם לא עזר לך הפסיכולוג אז או שלא נתת מעצמך בשביל הטיפול או שהפסיכולוג לא התאים לך ואת צריכה אחד אחר. אני הייתי שמן מאוד פעם והייתי אצל פסיכולוגים. עשיתי מהפך ואת יודעת מתי הצלחתי? מתי שהפסקתי לחפש תירוצים למה לא לעשות מהפך. את רוצה תכלס טיפ מה לעשות? אז הדבר הראשון זה לא לעשות ספורט או לאכול בריא. הדבר הראשון זה לטפל בשורש של הבעיה זה מה גורם לך לאכילה הרגשית ומשם להמשיך. בהצלחה.

שואל השאלה:
^יאיי מישהי עם אייקיו

^^אם אין להם מושג בנושא למה הם צריכים לענות בכלל? בשביל מה?

שואל השאלה:
קראתי את כל התגובות יותר הזדההו איתי מאשר עזרו): לאנשים שכתבו לי שעוברים את זה גם אני מצטערת אני מבינה מה אצם עוברים. לאלה שיצאו מזה וניסו לעזור טנקס אשאל אותכם כמה שאלות בפרטי. לאלה הטיפשים שהגיבו תגובות מטומטות אשמח מאוד עם תסתמו את הםה ולא תיכנסו לשאלות שקשורות לדיכאון או הפרעות אכילה כי יש בנות יוצר רגישות מימני שהתגובה שלכם יכולה לפגוע בהם במיוחד הסתומה שאמרה שזה אשמתי זהו.

כי הם חושבים שהם יכולים לעזור, הם לא מכירים משהו שונה ממה שהם מכירים ומבחינתם זה קל.

שואל השאלה:
אנונימית צודקת זה עושה תמצב יותר גרוע יש בנות שחוות את זה וגם כך מאשימות את עצמם ועם יראו תגובות כאלה זה יעשה להם יותר רע ולא יעזור אני למזלי לא מאשימה את עצמי בזה ואני דיי גאה בעצמי שמצליחה להישאר חזקה אבל כמו שאמרתי יש בנות במצב הזה שרגישות ובכללי זה נושא רגיש אז אנשים שלא מבינים בזה בשיט אל תיכנסו לשאלה אפילו

שואל השאלה:
כן הם לא יודעים מזה דיכאון וכזה הם לא מבינים תהרגשה זה לא משו ששולטים בו.

אני לא התכוונתי להאשים אותך וגם אני חוויתי וחווה דיכאון מאובחן פשוט בכל התגובות פה כתבת במאוד תוקפניות ולא הבנתי למה אולי תנסי לדבר עם קבוצות של אנשים בדיכאון לי זה עזר יותר מפסיכולוג

^אנונימית אני שואלת ומאמינה שאולי זה יעזור לא רק לי.. את מכירה קבוצות של אנשים בדיכאון? איך זה הולך? איפה ואיזה יש? אני ממש אשמח אם תוכלי לענות, אולי זה יעזור גם לשואלת השאלה ולעוד אנשים פה.. :)

שואל השאלה:
אז איך את רוצה שאגיב להם תאמיני לי שעם מישהי שחווה את זה ומאשימה את עצמה הייתה קוראת תתגובה שלהם זה היה עושה חה רע ועם לא הייתי מגיבה כך הם היו כותבים את זה בעוד שאלות והם לא מבינים בנושא לכן הגבתי כך. ועם את חווה בעצמך דיכאון ואמרת מה שאמרת את יוצר טיפשה מאנשים שלא מבינים מזה ומגיבים כך. אגב אני לא תוקפנית אני ישירה וכנה אני אומרת מה שיש לי לומר ויש הבדל.

^^אני הייתי באחת שהפסיכולוגית שלי אירגנה למטופלים שלה אבל אני בטוחה שיש גם כאלה לנוער כלליים אם את בטיפול אולי תשאלי את הפסיכולוג שלך על זה וגם בגוגל בטוח תמצאי סליחה שלא יכולתי לעזור

היא כתבה בתוקפנות כי כתבו לה דברים כמו "תצאי להתאמן" "תאכלי פחות" "תעבדי במלצרות" "תפסיקי עם התירוצים" זה פשוט לא רגיש להגיד למישהו שלא יצא מהבית ארבעה חודשים ככה שאני הייתי במצב גם לי היה קשה לעשות דברים כנו ללכת למקלחת. וזה פשוט תגובות לא רגישות ששמות אותה כאלו היא לא בסדר ולא עוזרת לעצמה וזה ממש קל לעזור לעצמך. מי שלא היה שם לא יבין עד כמה זה קשה לצאת מזה.

גם לי יש אכילה רגשית ועוד ואני בטיפול לחרדות, לא כל פסיכולוג מרמה וכל זה. שמעי יש טיפולים שכן יכולים לעזור לך. לא רק שיחות עם פסיכולוג. בהצלחה לך וגם תומכת בך. וכן זה קשה אבל מאמינה בך שתצליחי להתגבר על זה בשלבים

שואל השאלה:
הייתי בקבוצה כזאת בדרך כלל שמפנים לבית חולים כי אין תורים לפסיכולוג בקופת חולים אז הם מפנים לקבוצוצ כאלה

^^^^אוקיי לא את לא צריכה להתנצל, תודה רבה לך :)

למה טיפשה מה כבר אמרתי לך ואני לא האשמתי אותך

יש עוד טיפולים חוץ משיחות עם מטפל...

שואל השאלה:
אתה מתכוון לכדורים?^ עם כן לא עזר

^^^^^אוקיי הבנתי עכשיו שזה לא משהו קבוע, תודה :)

לא כדורים. שיטות אחרות. נלפ, ביופידק וגם נירופידבק ועוד.. מלא..

שואלת השאלה
אני מצטערת לא התכוונתי לפגוע בך רק ניסיתי לעזור אני מצטערת לא קראתי את כל מה שכתבו לך לפני פשוט היית מאוד תוקפנית ולא הבנתי למה

שואל השאלה:
ניסית אותם את השיטות?^^

שואל השאלה:
לי ישר דחפו כדורים שגרמו לי להתקפים פסיכוטים שגרמו לי לחתוך את עצמי ואחרי שהפסקתי אותם המצב הנפשי שלי היה הרבה יותר גרוע מלפני שלקחתי אותם והתאשפזתי לכמה זמן

אני בטיפול כמו שאמרתי, טוב אני הפסקתי כי הייתי בנופש עד עכשיו יום אחרון וכן, נירופידבק ,מחברים לך אלקטורטת למוח לא כואב ונותנים לך לראות סדרות או סרטים או לשחק המסך נדלק שאת רגועה או מורכזת או נכבה שאצ לחוצה או משהו כזה. זה עוזר לחרדות ופחדים דיכאון ועוד דברים. אולי תנסי להחליף מטפל וטיפול .~הטיפול בנוירופידבק כולל שני שלבים: אבחון וטיפול. בשלב האבחון מתבצעת בדיקת qeeg אשר במהלכה נמדדת הפעילות המוחית של המטופל ומושווית לנורמה של אנשים בריאים בני אותו מין וגיל. בדיקה זו מאפשרת לאתר את האזור המוחי אשר פעילותו אינה תקינה ובהתאם לכך לקבוע פרוטוקול טיפולי. שלב הטיפול הוא תהליך הדרגתי המבוסס על התניה אופרנטית, על ידי שימוש בסרט או משחק וידאו. המטופל מחובר לאלקטרודות מצד אחד ולמכשיר שמקרין סרט או משחק וידאו מצד שני. בכל פעם שהeeg מאתר דפוס פעילות מוחית רצוי של האזור במח האחראי על הבעיה, מסך הטלוויזיה שעליו מוקרן סרט הווידאו נפתח והמטופל יכול לצפות בו. כשהמח "בורח" לדפוס הפעילות המקורי שלו, מסך הטלוויזיה מצטמצם והולך והקול נעלם, או, בשימוש במשחקי וידאו, השלט רועד והכפתורים אינם מגיבים. באופן זה מאפשרים למטופל להתאמן על ייצור גלי מח בשיעורים הנכונים[1].

שואל השאלה:
מה השם של הטיפול?

נירופידבק..

תראי את צודקת שזה ממש מעצבן אבל זה בגלל שאין להם מושג בנושא לרובם אין כוונות רעות
יש המון אנשים בתגובות שכותבים שהם חוו את זה ונתנו עצות מעולות וגם הציעו לך לדבר איתם אז תעשי את זה ותקחי את העצות שלהם ברצינות כי הם באמת יכולים לעזור לך תפסיקי להסתכל על השלילי זה בסך הכל יהרוס לך את המצב רוח ולא מגיע לך אני בטוחה שתצליחי לצאת מזה במוקדם או במאוחר אל תאבדי תקווה :)

אממ לומר למישהי לאכול ירקות שיש לה אכילה רגשית ובעיות אחרות לא עוזר. תבחר את המילים שלך בתבונה במצבים האלה

תמיד יש תקופות רעות תהיי חזקה זה יעבור

שואל השאלה:
תודה^

שואל השאלה:
baby girl
אני יודעת ממה זה נובע השאלה איך מטפלת בזה

אלה שלא מבינים בזה בכלל ולא עברו את זה ולא יודעים איך זה מרגיש בכלל עדיף שסתמו את הפה כי אתם עושים יותר נזק מתועלת

תאכלי ירקות , אני מכיר מישהי מסטיפס שזה עזר לה