10 תשובות
אני לא חוויתי אבל חברה שלי כן. תדברי עם מישהו שיכול לעזור לך, ותפרקי. אם זה מחמיר אני ממליצה ללכת לפסיכולוג זה מאוד עוזר
הפרעות אכילה יכולות להתבטא בהמון מובנים ויש גם הפרעות אכילה שמובילות להשמנת יתר והפרעות אכילה שמובילות לרזון יתר.
אבל בגדול הפרעות אכילה סובבות בעיסוק תמידי סביב אוכל; ספירת קלוריות, כמה אכלת, מה תאכלי בארוחה הבאה וכו
24/7 חשיבה רק על אוכל.
זה גם מגיע עם תחושת אשמה נוראית. כל פעם אחרי שאוכלים מצטערים על זה ומעבירים את עצמך סבל על זה שאכלת.
לפחות ככה זה אצלי
לפי מה שאת מספרת נשמע שפשוט אין לך כל כך תאבון בזמן האחרון שיש גם תקופות כאלה
אבל כמובן אני לא יודעת מה עובר לך בראש ומה הקולות בראש שלך מספרים לך.
מוזמנת לבוא לדבר איתי בפרטי, אני יכולה לנסות לעזור לך (:
אבל בגדול הפרעות אכילה סובבות בעיסוק תמידי סביב אוכל; ספירת קלוריות, כמה אכלת, מה תאכלי בארוחה הבאה וכו
24/7 חשיבה רק על אוכל.
זה גם מגיע עם תחושת אשמה נוראית. כל פעם אחרי שאוכלים מצטערים על זה ומעבירים את עצמך סבל על זה שאכלת.
לפחות ככה זה אצלי
לפי מה שאת מספרת נשמע שפשוט אין לך כל כך תאבון בזמן האחרון שיש גם תקופות כאלה
אבל כמובן אני לא יודעת מה עובר לך בראש ומה הקולות בראש שלך מספרים לך.
מוזמנת לבוא לדבר איתי בפרטי, אני יכולה לנסות לעזור לך (:
גם לי
אנונימית
אין לך הפרעות אכילה כי לפי מה שהבנתי את אוהבת לאכול ואת לא מרגישה אשמה שאת אוכלת... אז כנראה פשוט סתם היה לך כאב בטן השבוע וזהו...
אנונימית
סוגים של הפרעות אכילה
אנורקסיה נרבוזה
בולימיה נרבוזה
הפרעת פיקה
הפרעת צריכת מזון המנעותית/מוגבלת (arfid)
הפרעת זלילה כפייתית
ביגורקסיה / אנורקסיה הפוכה
סינדרום אכילה בלילה (nes)
הפרעות אכילה לא ספציפיות (ednos)
אבחון הפרעות אכילה
מבחינה אבחונית, קיימת הבחנה בין הפרעות האכילה השונות על פי שלושה ממדים:
משקל- תת משקל, תקין או יתר. באנורקסיה תת משקל בבולימיה זה משקל תקין/יתר.
התקפי זלילה- אכילה בולמוסית או binge eating. התקף זלילה מוגדר כאכילת כמות גדולה של מזון בפרק זמן מוגדר. יותר ממה שהיינו מצפים שאדם רגיל יאכל בשעתיים. קיים קושי לשלוט או להפסיק. מדובר באכילה לא הגיונית בניגוד לסדר נורמלי ובניגוד לכל תרבות של אכילה. המאפיין הפסיכולוגי המרכזי בהתקפי הזלילה זו תחושת חוסר השליטה.
השיטה בה משתמשים לשלוט במשקל- מה נעשה כדי לשלוט במשקל? יש דרכים מגוונות להגביל כניסת מזון- לא מכניסים אוכל, צמים, ספורט אינטנסיבי או הקאות, אסטרטגיות היטהרות, שימוש במשלשלים ובמשתנים, חוקן וכל התנהגות אחרת שיכולה להוציא את מה שנאכל.
אנורקסיה-סימנים שמדליקים אור אדום:
ירידה חריפה במשקל, הכחשה מתמדת של תחושת רעב והעלאת תירוצים יצירתיים מדוע לא לאכול, שקרים לגבי כמות המזון שנצרכה, פעילות גופנית מופרזת ואינטנסיבית גם כאשר קיימת בעיה פיזית להתאמן, כמו פציעה (לעיתים עד כדי התמכרות), חיוורון בפנים ולעיתים התעלפויות, קשיים בקשב ובריכוז, אשמה, פחדים, כאב נפשי, פגיעה במוטיבציה לפעילויות מהנות, המנעות מבית ספר או מהעבודה בגלל סיבות שקשורות למראה הגופני, נסיגה פרוגרסיבית מיחסים וממצבים חברתיים, הצצות תכופות מהרגיל במראה, עיסוק בשקילה חזרתית, לבוש בכמה שכבות ביגוד כדי לטשטש את הרזון והמנעות מאכילה בציבור.
בולמיה-סימנים שמדליקים אור אדום:
דילוג על ארוחות, הסתרת אוכל במקומות לא סטנדרטיים (למשל במגירה, או מתחת למיטה, בעיות שיניים שנובעות מהחסכים התזונתיים מהם סובלת הבולימית, התנפחות בלוטות הלימפה באיזור הצוואר ו/או הלסת, הופעת התנהגויות של פגיעה עצמית והכחשתן,
גם נסיגה חברתית וחוסר עניין בין-אישי, אשמה, חרדה, בושה וייאוש, שינויים בקול, עייפות מתמדת, תנודתיות במשקל הגוף, פיתוח יבלות על הידיים (כתוצאה מהקאות תכופות), נשירת שיער, סממנים של הקאה - בעיקר ריח של קיא מהפה- היעלמות מהירה אחרי סיום הארוחה כדי להגיע לשירותים ו/או סיום מהיר מדי של הצלחת (שמעיד על השלכת המזון או הסתרתו) ועיסוק כפייתי באימונים גופניים ובמשקל הגוף.
כל אלה עשויים להיות תמרורי אזהרה.
bed - הפרעת זלילה כפייתית-סימנים שמדליקים אור אדום:
אכילה בהיחבא, הסתרה של עטיפות מזון שההורים מוצאים בחדר, קצב אכילה מהיר מהרגיל, דילוג חוזר ונשנה על ארוחות ומצד שני אכילה גם כשלא רעבים, בושה, דיכאון, חרדה, אשמה, פגיעה מתמשכת בערך העצמי, אובדן של תחושת השליטה העצמית, המנעות חברתית ומשפחתית, אובדן עניין בעיסוקים ותחביבים אחרים לטובת עיסוק קומפולסיבי במשקל ובשקילה, אכילה עד שמתפוצצים ולאחר מכן מרגישים גועל ובוז עצמי.
ביגורקסיה / אנורקסיה הפוכה-סימנים שמדליקים אור אדום:
שימוש מופרז בחומרים להפרשת נוזלים, הקאות יזומות, דיאטות שגובלות בהרעבה, שימוש בתכשירים משלשלים, צריכה מוגזמת של אבקות חלבון ואימונים בעלי אופי כפייתי.
אנורקסיה נרבוזה
בולימיה נרבוזה
הפרעת פיקה
הפרעת צריכת מזון המנעותית/מוגבלת (arfid)
הפרעת זלילה כפייתית
ביגורקסיה / אנורקסיה הפוכה
סינדרום אכילה בלילה (nes)
הפרעות אכילה לא ספציפיות (ednos)
אבחון הפרעות אכילה
מבחינה אבחונית, קיימת הבחנה בין הפרעות האכילה השונות על פי שלושה ממדים:
משקל- תת משקל, תקין או יתר. באנורקסיה תת משקל בבולימיה זה משקל תקין/יתר.
התקפי זלילה- אכילה בולמוסית או binge eating. התקף זלילה מוגדר כאכילת כמות גדולה של מזון בפרק זמן מוגדר. יותר ממה שהיינו מצפים שאדם רגיל יאכל בשעתיים. קיים קושי לשלוט או להפסיק. מדובר באכילה לא הגיונית בניגוד לסדר נורמלי ובניגוד לכל תרבות של אכילה. המאפיין הפסיכולוגי המרכזי בהתקפי הזלילה זו תחושת חוסר השליטה.
השיטה בה משתמשים לשלוט במשקל- מה נעשה כדי לשלוט במשקל? יש דרכים מגוונות להגביל כניסת מזון- לא מכניסים אוכל, צמים, ספורט אינטנסיבי או הקאות, אסטרטגיות היטהרות, שימוש במשלשלים ובמשתנים, חוקן וכל התנהגות אחרת שיכולה להוציא את מה שנאכל.
אנורקסיה-סימנים שמדליקים אור אדום:
ירידה חריפה במשקל, הכחשה מתמדת של תחושת רעב והעלאת תירוצים יצירתיים מדוע לא לאכול, שקרים לגבי כמות המזון שנצרכה, פעילות גופנית מופרזת ואינטנסיבית גם כאשר קיימת בעיה פיזית להתאמן, כמו פציעה (לעיתים עד כדי התמכרות), חיוורון בפנים ולעיתים התעלפויות, קשיים בקשב ובריכוז, אשמה, פחדים, כאב נפשי, פגיעה במוטיבציה לפעילויות מהנות, המנעות מבית ספר או מהעבודה בגלל סיבות שקשורות למראה הגופני, נסיגה פרוגרסיבית מיחסים וממצבים חברתיים, הצצות תכופות מהרגיל במראה, עיסוק בשקילה חזרתית, לבוש בכמה שכבות ביגוד כדי לטשטש את הרזון והמנעות מאכילה בציבור.
בולמיה-סימנים שמדליקים אור אדום:
דילוג על ארוחות, הסתרת אוכל במקומות לא סטנדרטיים (למשל במגירה, או מתחת למיטה, בעיות שיניים שנובעות מהחסכים התזונתיים מהם סובלת הבולימית, התנפחות בלוטות הלימפה באיזור הצוואר ו/או הלסת, הופעת התנהגויות של פגיעה עצמית והכחשתן,
גם נסיגה חברתית וחוסר עניין בין-אישי, אשמה, חרדה, בושה וייאוש, שינויים בקול, עייפות מתמדת, תנודתיות במשקל הגוף, פיתוח יבלות על הידיים (כתוצאה מהקאות תכופות), נשירת שיער, סממנים של הקאה - בעיקר ריח של קיא מהפה- היעלמות מהירה אחרי סיום הארוחה כדי להגיע לשירותים ו/או סיום מהיר מדי של הצלחת (שמעיד על השלכת המזון או הסתרתו) ועיסוק כפייתי באימונים גופניים ובמשקל הגוף.
כל אלה עשויים להיות תמרורי אזהרה.
bed - הפרעת זלילה כפייתית-סימנים שמדליקים אור אדום:
אכילה בהיחבא, הסתרה של עטיפות מזון שההורים מוצאים בחדר, קצב אכילה מהיר מהרגיל, דילוג חוזר ונשנה על ארוחות ומצד שני אכילה גם כשלא רעבים, בושה, דיכאון, חרדה, אשמה, פגיעה מתמשכת בערך העצמי, אובדן של תחושת השליטה העצמית, המנעות חברתית ומשפחתית, אובדן עניין בעיסוקים ותחביבים אחרים לטובת עיסוק קומפולסיבי במשקל ובשקילה, אכילה עד שמתפוצצים ולאחר מכן מרגישים גועל ובוז עצמי.
ביגורקסיה / אנורקסיה הפוכה-סימנים שמדליקים אור אדום:
שימוש מופרז בחומרים להפרשת נוזלים, הקאות יזומות, דיאטות שגובלות בהרעבה, שימוש בתכשירים משלשלים, צריכה מוגזמת של אבקות חלבון ואימונים בעלי אופי כפייתי.
מקווה שעזרתי עם יש לך אחת כזה כדי ללכת לאיבחון ^ :)
אבל לפי התיאור שלך אין לך הפרעת אכילה זה פשוט שאת לא רעבה וזה קורה
אבל לפי התיאור שלך אין לך הפרעת אכילה זה פשוט שאת לא רעבה וזה קורה
אני מזדהה ,זאת לא הפרעת אכילה.
אנונימית
זאת לא הפרעת אכילה.
זה לא הפרעות אכילה זה פשוט תקופה זאת לא רעבה,
הפרעות אגילה זה לחשוב על אוכל 24 שעות כל הזמן "מתי תאכלי" "כמה תאכלי" "אם כן לאכול ומה לאכול" "כמה קלריות"
וזה פשוט מעסיק אותך לכל היום,
את מרגישה אשמה כל פעם שאת אוכלת.
ואת מנסה כמה שפחות לאכול,
הפרעות אכילה זה בא לפעמים בידי לאכול אוכל ולירוק,להקיא או לעשות מלא ספורט כל יום.
את כל הזמן תתחמקי מלאכול ותהיי אובססית לגבי המשקל שלך והגוף שלך יש מצב שתסתכלי במראה איזה 10 פעמים ביום או תשקלי אתעצמך 5 פעמים ביום.
מציאה לך להתרחק מהפרעות אכילה כמה שיותר
הפרעות אגילה זה לחשוב על אוכל 24 שעות כל הזמן "מתי תאכלי" "כמה תאכלי" "אם כן לאכול ומה לאכול" "כמה קלריות"
וזה פשוט מעסיק אותך לכל היום,
את מרגישה אשמה כל פעם שאת אוכלת.
ואת מנסה כמה שפחות לאכול,
הפרעות אכילה זה בא לפעמים בידי לאכול אוכל ולירוק,להקיא או לעשות מלא ספורט כל יום.
את כל הזמן תתחמקי מלאכול ותהיי אובססית לגבי המשקל שלך והגוף שלך יש מצב שתסתכלי במראה איזה 10 פעמים ביום או תשקלי אתעצמך 5 פעמים ביום.
מציאה לך להתרחק מהפרעות אכילה כמה שיותר
התעסקות אובססיבית במראה , בספורט , במה נכנס לגוף שלך , וגם בהתעסקות בכל זה באנשים הסובבים אותך כמובן שזה יכול להופיע עם תסמין אחד/שניים והלאה
אני מאמינה שאם יש ספק אין ספק - זה לא בושה לפנות לבעל מקצוע שיאבחן את המצב ויפנה לטיפול במידת הצורך
אני מאמינה שאם יש ספק אין ספק - זה לא בושה לפנות לבעל מקצוע שיאבחן את המצב ויפנה לטיפול במידת הצורך