למה לעזאזל מצפים ממני להתייחס לאנשים שאומרים שהלשון פנייה שלהם הוא they/them כרבים?

כי ככה הם מעדיפים שיפנו אליהם.. תכבד אותם ואל תעשה עניין

כי זה מה שהם מעדיפים וככה הם רואים את עצמם. אז תכבד את זה זה לא קשה.

שואל השאלה:
למה שאני אתייחס לבן אדם יחיד כרבים?

שואל השאלה:
הם רואים את עצמם ככמה אנשים?

בעברית אין צורת פנייה לבן אדם שהיא חסרת מגדר. בעברית יש מגדר למילים וזאת בעיה עבור אלה שלא מגדירים את עצמם כגבר או אישה. אז הדבר הכי קרוב לזה זה לפנות אליהם בלשון רבים, אפילו שמדובר בבן אדם יחיד.

מה זה משנה? פשוט תפנה לבן אדם איך שהוא רוצה שתפנה אליו וזהו

מסכימה. זה כל כך הזוי.
את.ה בן.ת אדם אחד.ת. לא כמה. אל תצפה.י שאני אקרא לך בלשון רבים כשאני רואה רק יחיד.

שואל השאלה:
שיחשבו על דרך שיפנו אליהם לפחות שלא ידפקו את השפה עם הבעיות שיש להם

הם חשבו על דרך. הם רוצים שתפנה אליהם בלשון רבים. פשוט תפנה אליהם איך שהם רוצים וזהו.

אבל... למה?
אני רואה בן אדם אחד ויחיד לפני. למה שאני אפנה אליו בלשון רבים? זה מוזר.

they/them כצורת פנייה ליחיד זה לא רבים, וזה קיים באנגלית המון שנים, עוד מלפני you ביחיד, כצורה כשהמגדר לא ידוע, כך שזה לא כזה שינוי.

יש בעברית מיעוט שמשתמשים בצורת ריבוי כלשון פנייה, אבל זה לא בדיוק אותו הדבר. התרגום הנפוץ ביותר ל-they/them בשימוש הזה באנגלית הוא לשון מעורבת בעברית, שיש לה כמה צורות. או שימוש מתחלף באותו המשפט, כמו בדוגמה "אתה חמודה", או משפט אחד בלשון "את" ומשפט הבא בלשון "אתה", או, בכתיבה, אופציות כמו "את.ה" או "את-ה".

בנוגע לשאלה למה לפנות בלשון הפנייה שביקשו ממכם לפנות בה: כי זו לשון הפנייה הנכונה. זה חלק מתקשורת בסיסית, מהכבוד הבסיסי ומכיבוד הזהות האישית של מי שמולכם. כל דבר אחר מעביר מסר של זלזול, כאילו שאתם יודעים יותר טוב, ועלול, גם שלא בכוונה, לחזק את התפיסות הטרנספוביות שבחברה שלנו.

כי אין פנייה בעברית לבן אדם יחיד שהיא חסרת מגדר ^^ ויש אנשים שלא משייכים את עצמם לאף מגדר. אז זה הפיתרון.

זו לשון פנייה גם של א-בינארייםות או ג'נדרקווירז וכו' שיש להםן מגדר, לא רק מי שאין להןם מגדר.

בנוסף, נשאלת השאלה למה שיהיה אכפת מהשפה יותר מהדוברים. השפה חשובה לי והיא קשורה לתואר השני שלי, שאני כרגע לומד.ת, אבל היא לא יותר חשובה לי מהדוברים. וגם "את" ו"אתה" אלה לא הצורות המקוריות.

כי זאת זכותם. זאת לשון הפנייה שלהם, זה מה שהם מרגישים, שהם לא גבר וגם לא אישה. אף אחד מעולם לא אמר שהם מזדהים בתור רבים או כמה אנשים, אלא שלשון רבים זו לשון פנייה בלי מגדר (בניגוד לאתה ואת). אז הם מעדיפים שיפנו אליהם בלשון הפנייה הזו, בגלל שהיא לא ממוגדרת. ככה הם מרגישים הכי בנוח, אז למה לא לכבד את זה?

בנוגע לתשובות פה:
אין לי כוח אפילו לענות על השאלה הזאת מרוב שזה מטופש, אז אני פשוט אעשה העתק-הדבק מתשובה שכתבתי פעם לשאלה אחרת. תהנו.

אם אתה יכול לכבד אישה שהתחתנה ושינתה את שם המשפחה שלה, ככה ששם המשפחה שלה יתאים לזה של בעלה, אני לא רואה סיבה שלא תכבד מישהו שהחליט לשנות את השם הפרטי שלו כי הוא טרנסג'נדר. ואם אתה יכול לפנות לבקבוק או שולחן בלשון זכר, אף על פי שאין להם פין, אז איזה תירוץ יש לך לא לפנות לטרנסג'נדר (שעדיין לא עשה ניתוח שינוי מין) בלשון זכר? ואם אתה יכול להשתמש בסלנגים ובשפה לא תקנית בשפה העברית, למה זה כל כך קשה לך לכבד לשון פנייה של בן אדם ולא לפנות אליו בלשון רבים? אני באמת לא מבין את ההגיון הזה.

זה שלמדת שלבן אדם אחד מדברים בלשון יחיד וליותר מאחד מדברים ברבים, זה הכל טוב ויפה. מה בדיוק אתה רוצה שאעשה עם המידע הזה, שאמחא לך כפיים ואגיד: "כל הכבוד, אתה כבר בן 3 ויודע לדבר עברית בצורה תקנית"? אבל לא לכבד את לשון הפנייה שלהם בגלל זה, זה סתם מגעיל ואפילו חסר הגיון. על אותו העיקרון, אתה גם לא יכול להגיד: "מתתי מצחוק" או: "שירתתי בצבא".
גם המשפטים האלו הם לא תקינים מבחינה לשונית, בדיוק כמו שלפנות לאדם יחיד בלשון רבים זה לא תקין. ואני יכול לתת לך עוד המון דוגמאות לטעויות דקדוקיות שאתה משתמש בהן. אבל בכל זאת, זה לא מונע ממך מלדבר כך, ואתה גם לא מפסיק להשתמש בביטויים האלו בגלל זה, נכון? כך שהטיעון של: "זה לא תקין לדבר כך" לא תקף, וגם בכלל לא הגיוני.

אמרת שלא ככה לימדו אותך לדבר.
אבל אם אותי היו מלמדים לפנות לגברים בלשון נקבה, והייתי עושה את זה בתור פרנציפ ובידיעה שהדבר הזה עלול לגרום להם להרגיש לא בנוח. היית אומר שזה בסדר? כי סתם שתדע, יש המון גברים (גם טרנסג'נדרים וגם סיסג'נדרים) שלא מרגישים בנוח כאשר פונים אליהם בלשון נקבה. כנ"ל ללשון רבים.
מה שאני מנסה להגיד, זה שזה *מאוד* טריגרי להרבה אנשים. ועצם העובדה שאתה בוחר לא לכבד את הזהות המגדרית שלהם, למרות שהם מעירים לך על זה לא פעם ולא פעמיים, ואפילו אומרים לך עד כמה זה לא נעים להם, זה סתם מגעיל. מילא אם הם היו אומרים שלשון הפנייה זניחה עבורם, אבל ברוב המקרים זה לא המצב.

בגלל שזה יכול להיות טריגרי לחלק מהאנשים (בין אם הם סיסג'נדרים ובין אם לא), לא לכבד את הלשון פנייה שלהם, זה פשוט דוחה. לשם השוואה, זה כמו לספר בדיחות אונס לנפגעת תקיפה מינית, או בדיחות שואה לניצול שואה.
לצורך העניין, זה כמו שהם יעירו לך שוב ושוב, ויגידו: "אני לא בקטע של בדיחות כאלו. הנושא הזה מאוד רגיש אצלי וטריגרי בשבילי. בבקשה תפסיק עם זה." ואז אתה, ברוב חוצפתך, תגיד להם: "לא!!! זאת זכותי לספר בדיחות כאלו!!!". זה עובד על אותו העיקרון.