מטריד אותי כמה אנשים מתמודדים עם הפרעות אכילה

נראלי לכולם זה מפריע אבל ככה זה

בתור אחד שסובל מהפרעת אכילה בולמוסים ללא נשלטים עם פיצוי הטהרות כמו הגבלת מזון /ספורט אינטנסיבי כדי לשמור על המשקל
בולימיה נוראית מאוד!! והרסנית
התרגלתי לחיות עם ההפרעת אכילה אבל היא הורסת את הגוף שלי

שואל השאלה:
אני מבינה אותך ככ, יש לי הא לא ספציפית ובולמוסים והקאות וצמצומים ופשוט נורא באמת. אני תמיד כאן אם בא לך לדבר על זה ואני מקווה שיגיעו ימים יותר טובים!!

אולי תנסי לפרוק או לפנות לעזרה מקצועית שתעזור לך אם את רוצה

את כל כך צודקת.
אני מתמודדת עם אנורקסיה שהתחילה שהייתי בת 12 (עכשיו אני 16) אחרי שנה וחצי זה קצת השתפר ואז שהתחילה הקורונה זה שוב חזר ואפילו יותר חזק ואני באמת כבר לא מצליחה להתמודד עם זה ועכשיו רוצים לאשפז אותי :(

אנונימית אל תוותרי על עצמך, זה יכול להשתנות שוב לטובה , נסי לפנות לעזרה מקצועית, אל תפחדי שוב לבקש עזרה, זה בסדר לא להיות בסדר , את יכולה לנסות להתגבר על זה. אני מאמינה בך ואני פה עבורך

כן אני נמצאת אצל פסיכולוגית פעם בשבוע דיאטנית פעם בשבועיים ופסיכיאטרית פעם בחודש ואני גם מטופלת בכדור לחרדות כי יש לי בנוסף גם חרדות חברתיות וחרדות נוספות.
ואני כבר לא מצליחה אני לא מספיק חזקה

את כן מספיק חזקה ואני גם עם חרדות ויש לי שיפורים קצת , את יכולה , דברי עם פסיכולוגית שלך וגם עם פסיכיאטרית שלך על הקושי, את יכולה להצליח ואת יכולה להיות אנושית חזקה , נסי לעשות דברים שיעזרו לך, מדיטציה ,יוגה, לטייל קצת בחוץ, להעסיק את עצמך, אל תוותרי על עצמך ,מגיע לך להיות מאושרת, לאט לאט , כל דבר בזמנו, אני מאמינה שיש לך אנשים שעוזרים לך ואת בידיים שלך, גם אולי יש משפחה שעוזרת לך אני מניחה, אל תמהרי לוותר על עצמך, תמשיכי את הטיפולים, תמשיכי להאיחז במשהו שעוזר לך, תני לעצמך חיזוקים, תעסיקי את עצמך , תדברי עם משפחה, תכתבי או תציירי , תראי סדרות מצחיקות. וגם תזכרי שזה בסדר לא להיות בסדר, זה חלק מתהליך שלך, מותר גם לפעמים לוותר קצת אבל לא הרבה מדי, את במסע ותהליך, עוד לא ברור מתי זה ייעלם אבל חשוב לזכור שאת יכולה לעשות את זה, הצלחת לעשות את זה בעבר ,נכון? תזכרי כמה קשה עבדת והצלחת להתגבר על זה, גם זה יחזור וחזר ,נסי לשחזר וגם לחדש את הדברים שעזרו לך להתגבר על זה,תזכירי לעצמך שאם הצלחת לעשות את זה אז תצליחי גם היום,תתפסי למעלה , את כן יכולה ומצליחה וגם מספיק, אנונימית אני אתך פה אם את רוצה קצת דיבורים או סתם להסיח את דעה שלך מכל השיט הזה. אני מבינה חרדות חבריות גם, אני בטיפולים וזה משתפר לי קצת. תני קצת אמון בדיאטנית שלך, שעוזרת לך גם בפסיכולוגית וגם פסיכאטרית וגם בעצמך. יום אחד עוד תראי את השמש מעבר לכל הגשם ועננים שיש עליך יום אחד עוד תרגישי הקלה ושחרור , תזכרי את המטרה שלך, ואת רצון להיות מאושרת, אם תוותרי מהר מדי, זה ישאר לך לנצח כל הרגשה הזו... אל תגידי לעצמך דברים מורידים ונוראים, מגיע לך טוב יותר, תאהבי את עצמך, נסי ללמוד איך לעשות את זה שוב, תזכירי בהצלחות שלך ותחדשי אותן, בבקשה תמשיכי להילחם וגם לחשוב על עצמך... למרות שאת מרגישה קושי ומעקה ורצון לוותר, תזכרי מה את עלולה להפסיד מזה אם תתני לזה להרוס אותך, זה קשה אבל זה שווה ממש את הימים שבהם תוכלי לנשום שוב לרווחה, תוכלי שוב לחייך באמת חיוכים מאושרים ולא סתם חיוכים של כאילו אושר ושמחה שמסתירים כאב, תולכי לצחוק,תוכלי לאכול בלי לשנוא את עצמך ולפחד מכל השמנה ומה יקרה, תוכלי להיות מאושרת ושמחה יום אחד, בשביל כל הדברים שאת יכולה לעשות בעתיד ולהיות ולחיות, תמשיכי . ולפעמים זה בסדר לוותר מה תוצאה האידלגית מבחינך ?זה ודאי קשה להיות חיובית אני שולחת אנרגיות חיובית לעולם עבורך, זה לא כיף להרגיש ככה , יש משהו שאוכל לעשות היום שישמח אותך וזה די קשה ודאי לראות משהו טוב בסיטאוציה הזו בואי ננסה להבין את זה ולמצוא לזה הגיון , אני יודעת שהרבה יכול להיגמר רע, מה יכול להיגמר טוב?וזה טבעי שתהיי שלילית לגבי כל המצב ויש מקום לכל האנרגיות טובות וגם רעות, זה קשה עברת דברים קשים בדרך ואני מאמינה בך אני פה עבורך.. כל הזמון אם בא לך.