5 תשובות
בן או בת?
שואל השאלה:
הקראש בן
הקראש בן
אנונימית
סתם שתדעי שזה ממשש לא בריא
אז תדמייני את שה אבל עם סלבריטי קראש או משהו
אתם מתחת לגשם ויש מטרייה אחת, את לא דיברת איתו יותר מידי לפני זה והוא רואה שאת צריכה ללכת ברגל ואין לך קפוצ'ון אפילו
את מסתכלת להיות ופתאום הוא נוגע בל בעדינות בכתף, את מסתובבת ורואה אותו עם כובע גרב חתיך ומעיל, והוא לא מדבר הוא פשוט מושיט לך את את המטריה, את עומדת ומסתכלת עליה ומהססת, את כמעט נוגעת באצבעות שלו כששניכם מחזיקים את המטריה ואת לוחשת: "זה בסדר? איך אתה תלך הביתה?"
הוא מסתכל עלייך ואז על הרצפה ומחייך קצת, הוא שואל אותך:"באיזה כיוון את הולכת?"
את מצביעה לשם ומסבירה את כל הדרך ואז את מובכת כי אמרת יותר מידי. הוא מצחקק. הוא אומר לך:" מעולה, אנחנו הולכים באותו הכיוון. אני אלווה אותך." אתם יוצאים מהמבנה ויש רוח חזקה שלא ציפיתם לה, המטרייה כמעט עפה אחורה אבל תפסת אותה באינסטינקט מהיר ורק אחר כך את מבינה שהאצבעות שלכם נוגעות. "טוב, תעזרי לי להחזיק אותה ליתר ביטחון, תשמרי עליה שלא תעוף:)" הוא אומר לך, כתירוץ להמשיך את האינטראקציה הקטנה הזאת איתך. אתם הולכים במדרכה הקטנה בכביש ואוטובוס נוסע ליד, לפני שאתם מספיקים להסתתר מאחורי המטרייה הוא משפריץ עליכם. אתם מסתכלים אחד על השניה "אוקיי שיט מה אנחנו עושיםם" את שואלת אותו בלחץ בזמן שאת קופאת מקור. "אני- אני לא בטוח". הוא מוריד את כובע הגרב שלו ואת רואה את השיער המבולגן החמוד שלו. ופתאום את קולטת כמה קרובה את אליו. כששניכם מסתתרים מאחורי המטרייה. רטובים וקפואים. "אנחנו נהיה חולים אם נמשיך"
אז תדמייני את שה אבל עם סלבריטי קראש או משהו
אתם מתחת לגשם ויש מטרייה אחת, את לא דיברת איתו יותר מידי לפני זה והוא רואה שאת צריכה ללכת ברגל ואין לך קפוצ'ון אפילו
את מסתכלת להיות ופתאום הוא נוגע בל בעדינות בכתף, את מסתובבת ורואה אותו עם כובע גרב חתיך ומעיל, והוא לא מדבר הוא פשוט מושיט לך את את המטריה, את עומדת ומסתכלת עליה ומהססת, את כמעט נוגעת באצבעות שלו כששניכם מחזיקים את המטריה ואת לוחשת: "זה בסדר? איך אתה תלך הביתה?"
הוא מסתכל עלייך ואז על הרצפה ומחייך קצת, הוא שואל אותך:"באיזה כיוון את הולכת?"
את מצביעה לשם ומסבירה את כל הדרך ואז את מובכת כי אמרת יותר מידי. הוא מצחקק. הוא אומר לך:" מעולה, אנחנו הולכים באותו הכיוון. אני אלווה אותך." אתם יוצאים מהמבנה ויש רוח חזקה שלא ציפיתם לה, המטרייה כמעט עפה אחורה אבל תפסת אותה באינסטינקט מהיר ורק אחר כך את מבינה שהאצבעות שלכם נוגעות. "טוב, תעזרי לי להחזיק אותה ליתר ביטחון, תשמרי עליה שלא תעוף:)" הוא אומר לך, כתירוץ להמשיך את האינטראקציה הקטנה הזאת איתך. אתם הולכים במדרכה הקטנה בכביש ואוטובוס נוסע ליד, לפני שאתם מספיקים להסתתר מאחורי המטרייה הוא משפריץ עליכם. אתם מסתכלים אחד על השניה "אוקיי שיט מה אנחנו עושיםם" את שואלת אותו בלחץ בזמן שאת קופאת מקור. "אני- אני לא בטוח". הוא מוריד את כובע הגרב שלו ואת רואה את השיער המבולגן החמוד שלו. ופתאום את קולטת כמה קרובה את אליו. כששניכם מסתתרים מאחורי המטרייה. רטובים וקפואים. "אנחנו נהיה חולים אם נמשיך"
"מה את מציעה לעשות?" הוא שואל. "רואה את הבניין הזה שם? בוא נלך נסתתר ונתייבש בחדר המדרגות שלו או משהו" את מציעה "ומה נעשה שם?" הוא בכמעט אדישות שמסתתרת הציפייה לשמוע ממך את מה שהוא רוצה לשמוע "נשב שם, עד שהגשם יפסיק." -"ואם הוא לא יפסיק?" "אז נחכה שמישהו מההורים שלנו יאסוף אותנו. אני לא רוצה שתסתכן ותהיה חולה בגללי" -"בסדר" הוא אומר, "בקשתך היא לי פקודה" הוא אומר ברשמיות תוך כדי שהוא קד קידה ומצחקק. אתם הולכים לבניין. מתיישבים בחדר המדרגות הקטן. הוא פותח את התיק ומוציא משם ג'קט שחור ענק עם פרווה סינטטית נעימה עליו. "הא. מסתבר שאבא שלי שם לי אותו בבוקר למרות שאמרתי לו לא"
שואל השאלה:
מרגש עד דמעות
מרגש עד דמעות
אנונימית
באותו הנושא: