אני מרגישה שהילדות שלי מתבזבזת , אני לא באמת מצליחה להרגיש חיה

כל מה שרשמת זה בול אני

גם אני כמוך. מזמן הפנמתי שזה מי שאני כבן אדם ושיש אחרים שהם עם יותר "מזל".
תצאי מאזור הנוחות שלך, תעשי דברים שאת לא היית עושה בדרך כלל. תלמדי ותשפרי את היכולות שלך (לא רק לימודים, אלא כישורי שפה, חברה, פלירטוט, יצירתיות נחישות מיומניות בדברים אחרים.) זה מתחיל לאט, ואת עוד צעירה הכי חשוב שתזכרי. אם תשמרי על ראש פתוח ותהי נחושה עד גיל 21 אני בטוח שתעשי את כל מה שרצית לעשות (בגבול האפשרי כמובן)

אני בדיוק כמוך. אחת לאחת.
אני פשוט מקבלת את עצמי כמו שאני, בזמן האחרון בתחלתי לעשות דברים שלא הייתי עושה פעם, יצאתי מאיזור הנוחות. מצאתי גם תחומי עניין
זה כל מה שאני יכולה להגיד לך בנתיים כי אני באותו המצב
בהצלחה :)

זה מרגיש כאילו אני כתבתי את זה
זה ממש מה שאני מרגישה
האמת שגם אני כרגע נאבקת על להרגיש חיה ולצבור חוויות אבל קשה לי עם אנשים אני אף פעם לא מסתדרת איתם
ואני גם לא מכירה אנשים שממש חיים את החיים ומשתגעים כמו שאני רוצה
אז אני מנסה לצבור חוויות מסוג אחר
אני משקיעה בנגינה ומציירת עם שירים שאני אוהבת ברקע ככה אני יודעת שבעתיד בכל פעם שאני אשמע את השירים האלה אני אזכר בתקופה שהייתי נערה
מבחינתי אפילו לראות סדרה ב3 בלילה עם ארוחה טובה זה משהו שנחשב "צעיר" ומכניס בי קצת חיים
אני פשוט מנסה ליצור זכרונות וחוויות לבד כי קשה לי להנות עם אנשים אני כל הזמן חושבת על מה להגיד ועל המראה שלי
ואם לא יצאתי טיפשה ואחר כך גם משחזרת את אותו יום בראש כדי לוודא שהכל היה בסדר ככה שאני לא באמת נהנת עם אנשים
לכן אני מנסה ליצור חוויות קטנות לבד תנסי גם:)
ואני כאן אם את צריכה לדבר❤

את לא היחידה גם אני הרגשתי שכל הבגרות שלי עוברת אבל לאט לאט הבנתי שפשוט צריך לקום ולעשות להעיז לא משנה מה יגידו תשימו פס כי אף אחד לא מבטיח שיהיה מחר ואו שמחר יהי טוב יותר פשוט עושים כי לשבת ולא לעשות כלום לא יוביל לשום מקום