למישהו יש חומר על הסיפור "ברנש מסוכן מאוד"?

סיפור קצר- ברנש מסוכן מאוד"
*סוג המספר- מספר כל יודע משום שהוא אינו נמצא בסיפור אך יודע מה יקרה, מה יעלה בגורל הדמויות, רגשותיהן, מחשבותיהן וכ'ו.
*סיום- הסיום הוא סיום פואנטה משום שיש מידע מפתיע בסוף. מורגן ברח במקום להילחם בגאמבל החורק.
* דמותו של מורגן ג'והנסון- היא דמות עגולה משום שדמותו משתנה ומתפתחת במהלך הסיפור ע"י החברה. החברה מפיצה שמועה שמורגן ברנש מסוכן מאוד בשל מראהו החיצוני. לאחר שג'אמבל החורק מאיים עליו בסכין הוא בורח והשמועה משתנה: מורגן הופך לפחדן.
לפני התקרית רצה שמועה שהוא נלחם בכ- 20 גברים והצלקת מכדור עופרת. לאחר התקרית קיבל את הצלקת לאחר שניסה לגנוב מאישה.
*מסר מהסיפור-
1)"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו"- אל תפשוט אדם על פי חיצוניותו או מראהו אלא על פי פנימותו. הפיצו שמועה על מורגן בשל מראהו החיצוני.
2)"החיים והמוות ביד הלשון"- גורל האדם תלוי בדברים אותם אומר. המילה יכולה להרים אדם או להוריד. החברה אמרה על מורגן שהוא ברנש מסוכן ובכך הפכה אותו לאדם מפחיד שמכבדים ומפחדים ממנו ולאחר מכן הפכו אותו לפחדן ולגנב.

ברנש מסוכן מאוד
מבוא לניתוח הספרותי
בסיפור זה, ברנש בשם מורגאן ג'והנסון מגיע לעיירה וגורם לכך שיופצו שמועות עליו ואנשים יפחדו ממנו.
האירועים שגרמו לפחד מג'והנסון
1. הברנש מתיישב במערב – מקום מפוקפק בעיר.
2. הברנש לא מזכיר את מקום מוצאו.
3. הברנש לא מספר מאומה על עצמו.
4. בעל צלקת ומראה קשוח.
5. נועץ עיניים באנשים.
6. מפחדים להיכנס איתו לוויכוח.
7. כולם מפחדים ממנו.
מה המספר השיג בתיאורו המפחיד של מורגאן ג'והנסון?
המספר השיג בתיאורו המפחיד של ג'והנסון את המתח והמסתורין שמאפיינים את סיפור זה.
דמויות (פרט למורגאן ג'והנסון)
אנשי העיירה – לא מסופר הרבה, רק מסופר על כך שהם מאמינים בקלות לשמועות ומגבשים דעות קדומות במהירות.
גאמבל החורק – אדם נמוך וזקן אשר עוסק ברעיית צאן. גאמבל חולה קצרת ונוהג להגיע העירה פעם בחודש כדי להשתכר.
תקציר הויכוח בין גאמבל לג'והנסון
גאמבל היה שיכור ולכן ניגש ישירות לג'והנסון ואמר לו שהוא ברנש מסוכן מאוד. מיד גאמבל שלף את אולרו וטען שהוא רוצה לראות מה יש בתוך ג'והנסון שגורם לו להיות מסוכן. באותו רגע, ג'והנסון נס על נפשו.
מוסר השכל
"אל תסתכל לקנקן אלא במה שיש בו".
בסוף הסיפור, ישנה הבהרה לגבי מוסר ההשכל על ידי הסבא שמבהיר את מוסר ההשכל. מומלץ לקרוא קטע זה בעיון.
מושגים
פואנטה
נקודת החוד של הסיפור, נקודת השיא, שיש בו הפתעה המאירה באור שונה את הכתוב ומחייבת את הקורא קריאה שנייה.
סיפור פואנטה
סיפור שלכל אורכו זורעים רמזים למניעים, מגמות, להתנהגות הדמויות, אלא שדעת הקורא מוסחת מרמזים אלו עד שהוא מגיע לסוף הסיפור, לחודו. חוד זה נעשה כעת למפתח הסיפור. כל הרמזים מתפענחים בעזרתו והקורא נדרש כעת לקרוא שנית את הסיפור ולגלות רמזים אלה. שחזור הסיפור מאפשר ליהנות ממנו הנאה שלמה.
תהליך
השתלשלות, התפתחות מודרגת של פעולות בסדר מסוים המובילה ממצב אחד למשנהו.
אסוציאציה
הקשר אישי למושג או מילה (הבזק שיש לי לגבי המונח).
קונוטציה
הקשר למונח הוא קיבוצי (כלל האנשים).
קונוטציה מקראית
(נקראת גם רמיזה או הרמז) שיבוץ מהמקרא ביצירה מסוימת או רמזים למשהו שהתרחש במקרא.
(בסיפור "עץ התפוח", "הגן האחר" רמיזה לגן העדן. "העץ האסור" – רמיזה לעץ הדעת)
טכניקה של השהייה
הסיפור מעקב את התפתחות העלילה על מנת להביא אותנו לנקודת החוד, לשיא המתח.
מוטיב
רעיון או נושא החוזרים על עצמם ביצירה או בכמה יצירות.
אקספוזיציה
נתונים התחלתיים שהקורא מקבל כדי להתמצא בסיפור.
מאפייני הסיפור הקצר
(כולל רק מה שניתן בחומר למבחן (רק הדף הראשון במאפיינים))
בכלליות
הסיפור הקצר הינו יצירה ספרותית בעלת היקף מצומצם.
הסיפור הקצר הוא סיפור העוסק בזמן קצר ובלתי ממושך בחייה של דמות. לעיתים, הסיפור הקצר עוסק בפרק זמן ארוך אך זה קורה רק כשזה משמעותי מאוד. סיפור זה מתמצת מאוד בפרטים ומתאר לנו רק פרטים הכרחיים וחשובים להמשך.
לשון סיפור זה היא פרוזה (לשון לא חרוזה ולא שקולה).
יסודות עיקריים
א. העלילה – מורכבת מרצף של אירועים בזמן והנמקתם.
ב. הדמויות
ג. הרקע – הזמן והמקום בהם מתרחש הסיפור.
ד. הסגנון – הגישה, הטון והאווירה שנוצרים בעזרת צורות ההבעה הלשוניות והתחביריות – והמקצבים שהם יוצרים.
ה. משמעות היצירה – גילוי והבנת סמליה, אמיתותיה והרעיונות האצורים בה.
העלילה בסיפור הקצר
מבנה העלילה הוא:
1. אקספוזיציה – נתונים התחלתיים שיעזרו לקורא להבין את הסיפור.
2. הסיבוך – העימות בין הגיבור למתנגדיו, מקדם את העלילה מאירוע לאירוע. המתח עולה ומעלה את התעניינותו של הקורא בסיפור.
3. השיא (קלימקס) – המקום או הרגע המותח ביותר ביצירה – אחריו יבוא שינוי במצב הגיבור ובגורלו.
4. המפנה – בא לאחר השיא ולאחריו יבוא הפתרון לבעיות שעלו בסיפור.
5. הפתרון – סוף הסיפור.
מבנה הסיפור – ארגון חלקי היצירה השונים והקשר ביניהם. קרובים מאוד בהגדרתם למבנה הם המונחים: צורה וקומפוזיציה (מחבר).

בדיוק לפני שבועיים התחלנו לקרוא אותו בכיתה..
הברנש הגיע למערב הפרוע כשהיה בן 15, בגלל המראה המאיין שלו (שיער שחור, גבות עבות שחורות ומחוברות, כל פעם שהיה עובר נעץ מבט בעין שחורה) אנשים המציאו עליו שמועות כמו: שנלחם ב-10 אנשים בניו יורק, כעבור 30 ומשהו שנים, החורק שתה וכשהברנש הגיע, החורק תפס אותו ואמר "בחור קשוח הא?" ורצה להרביץ לו, הברנש ברח בריצה ממש מהירה, כולם נדהמו שהוא היה פחדן אבל היה רץ ממש מהר ועדיין חושבים שהוא רץ. לבסוף המספר אמר שסבא שלו היה שם והוא זה שסיפר לו את הסיפור.

זה בערך הסיכום שאני עשיתי