למה רוב האנשים היום מטריאליסטים אם רוב הפילוסופים בהיסטוריה היו אידאליסטים? (אפלטון,אריסטו,דקארט,לייבניץ,קאנט,הגל וכו)

אריסטו היה ריאליסט.

לדעתי יש כמה סיבות. ראשית בעקבות הגישה המכניסטית של גלילאו. ניוטון יישם אותה בפיזיקה, הובס יישם אותה בפסיכו-אנתרופולוגיה, יום יישם אותה בטבע האדם (ופרויד סיים את המלאכה), דרווין יישם אותה בביולוגיה וכו' וכו'. ובנוסף לכל זאת נוספו ביקורות קטלניות על המטאפיזיקה (זו של יום, זו של הפוזיטיביזם הלוגי וכד'). ההגנה על המטאפיזיקה נותרה חלשה, שכן קרנה של הדת (שהפילוסופים שלה היו מגיניה העיקריים של המטאפיזיקה) ירדה בעקבות עליית ערכי הנאורות וההשכלה, וקרסה כליל עם ביקורתו של ניטשה. האמפריציזם צמח להיות המתודה השלטת בכיפה, לכל היותר נמצא היום נאו־קאנטיאנים, הרציונלים נכחדו. לאמונה במטאפיזיקה לא היה באמת סיכוי לשרוד בעולם המודרני־אתאיסטי הזה (איני גורס שאין מטאפיזיקה, אנו עוסקים בשאלה מדוע אנשים לא מאמינים בה וזו דעתי).

שואל השאלה:
אז בעיקרון זה נובע מגישה מכניסטית של המדע וערכים אנטי דתיים של הנאורות?

כן, המתודה המדעית (מכניזם ואמפריציזם) וערכים אנטי־דתיים, לאו דווקא של הנאורות. אך זו רק דעתי, אינני היסטוריון של רעיונות.

שואל השאלה:
איזה עולם מעפן

^וזאת למה?

היום אנשים מאוד שטחיים בשונה מפעם

שואל השאלה:
^^ככה מהר הדרדרו מאידאליזם למטריאליזם פרימיטיבי

^גם בעבר רוב האנשים לא החזיקו בתפיסה אידיאליסטית, וזאת מהסיבה הפשוטה שאת ההמון לא מעניין השיח האינטלקטואלי הבין־דורי שמתרחש מתחת לאפם. אותם מעניין מה הדוגמנית הזו עשתה ומתי, מהו החוק החדש שהמנהיג ציווה, מי מאוהב בהיא, כמה ההוא מכניס ולאיזו שערורייה נקלעו ההם, השאלות הפילוסופיות הגדולות פשוט לא מעניינות (זה לאו דווקא רע). השיח בציבור הרחב לא באמת אמור לעניין אותך, עדיף להתרכז בחוגים של אלו אשר באמת חושבים על כך, ולא באלו שמנוונים את מוחם עם רכילות צהובה ופוליטיקה.

שואל השאלה:
לא אכפת מה ההמונים חושבים הם יחשבו מה שיגידו להם
לא כיף לראות בשיח אינטלקטואלים רק אנשים כמו דוקינז סם האריס או יובל הררי (וכל החנפנים שלהם) במקום אנשים כמו היידגר או לפחות מישל פוקו

גם הם אינם אלא פופליזטורים. ניקח למשל את דוקינס הדגול, כל התזה שלו בדבר הגן מקורה בהגות של הביולוג האבולוציוני ויליאם המילטון (ששימש עבור רבים מהסוציו־ביולוגים החדשים מורה רוחני), הגות מרהיבה אך חלשה ביותר, שאלמלא הכתיבה הפרוזאית והכריזמה מעוררת ההשתאות של דוקינס הייתה נמוגה כבר מזמן אל מחסן הרעיונות שזנחה האנושות. אותו דבר נכון גם לאחרים שהזכרת.

שואל השאלה:
אז תן שמות בשיח "אינטלקטואלי" שהם לא כמו אנשים שהזכרתי
לדעתי רק ז'יז'ק שריד מרוח של פעם ואולי אלן באדיו אבל הוא כבר לא מוכר

אלווין פלנטינגה, למשל.
אבל באמת השיח מדרדר.. החוג לפילוסופיה המפואר, שפעם כולם ערגו לאפשרות להמנות עם בוגריו, בתוך דור או שניים של העידן הנאו־אנאלפביתי הזה בקושי ימלא רבע אולם הרצאות.

שואל השאלה:
לא נורא אם יהיו יותר פילוסופים גרועים אתה תוכל לעקוף אותם ולכבוש את השיח