אחותי כל הזמן מעירה לי על מה שאני אוכלת וזה ממש מעצבן מה לעשות??

תגידי לה "צאי לי מהצלחת ותתרכזי בשלך"

אני הייתי מתעלמת, זה מה שאני תמיד עושה. אבל אם את רוצה להגיד לה על זה אז פשוט תגידי לה שתסתכל בצלחת שלה ולא בשלך.
בכלל זה ממש לא במקום מצידה להעיר לך על אוכל

תקשיבי אני מבינה אותך אח שלי היה עושה לי את זה הרבה כל הזמן כמה ולמה וכל זה גם אם לא הייתי אוכלת הוא היה אומר לי את זה וזה לא היה מדאגה.
זה היה אבל אחרי שהבנתי שאני צריכה לשים פס על כולם ולאכול כמה, איך ומתי שאני רוצה הכי חשוב שזה לא עושה לי רע ופוגע לי בבריאות וגם שאין לי בעיה עם זה.
אבל עדיין זה פגע בי באיזשהו מקום כי זה בכל זאת אח שלי פשוט לא ראו את זה כלפי חוץ אבל לאחר מכן זה ממש עשה לי רע וכמעט קרו דברים בעקבות זה אבל בסוף ברוך ה' שלא
זה ברור שזה יהיה לך קשה כי היא בטח חשובה לך וגם אם היא רוצה לעזור והיא דואגת זה לא הדרך אני גם לא חושבת שאת צריכה לעשות לה את אותו הדבר כי אם זה פוגע בך זה כנראה גם יכול לפגוע בה והיא יכולה ללכת למקומות לא טובים וזה יעשה רע לשתיכן אל תעשי מה שלא נעים לך לאחרים
תגידי לה שתפסיק ושתסתכל על הצלחת שלה ולא על של אחרים וגם תראי לה שלא אכפת לך ושתגיד מה שהיא רוצה את בשלך עם כמה שזה קשה מתרגלים

תעשי לה את אותו הדבר ואז היא תבין שיצאה סתומה ותפסיק

"תסתכלי בצלחת של עצמך ותעזבי את שלי"

אולי היא דואגת לך

ואי כל כך מזדהה איתך.
אמא שלי ככה, פעם הייתי אנורקסית ועכשיו אני רזה מספיק בשבילה אז אני לא מקבלת הערות.
טוב מאוד שאת יודעת שהיא טועה.

והיוש
הדאגה הזאת חולנית, אמא שלי רצתה שאני ארד רק 2 קילו אז היא העירה לי כל יום על מה שאני אוכלת וזה גרם לרדת 8 קילו בחצי שנה, לא לקבל מחזור והיה לי מחסור במסחן הברזל, מחסור כללי בברזל
וכניסיתי לאכול יותר הרגשתי מפוצצת והיו לי כאבי בטן מאוד חזקים.
עכשיו אני 5 קילו יותר מאז, חזר לי המחזור, לא חסר לי ברזל, אני לא מרגישה חלשה יותר ביום יום שלי, אני לא מרגישה כאילו אני הולכת להתעלף!!!
אני שמה פס על מה שאמא שלי אומרת לי.

תבינו רגע מזה חולני, אני אוהבת חמאת בוטנים טבעית, אז אני שמה כפית של זה מעל דברים, מעל פנקייקים בריאים שאני מכינה, מעל עוגות בריאות וכו, לפעמים אני מכינה עוגיות חמאת בוטנים
בקיצור יש לי מלא מתכונים כאלה בריאים.
אמא שלי לא מבינה כלום בקלוריות אבל היא מרשה לעצמה להגיד על כל דבר כזה שאני אוכלת "זה כבד", "זה משמין".
אני יודעת שזה לא נכון, אין דבר כזה משמין.
אולי זה דחוס קלורית אבל משמין זה לא.
היא מרשה לעצמה להגיד את המשפטים האלה כל בוקר שהכנתי משהו מתוק בריא כזה לארוחת בוקר בזמן שהיא מטגנת לעצמה חביתה עם איזה 5 כפות שמן (לא הגזמתי!!), גם אני מטגנת חביתה אבל לא עם כל כך הרבה שמן.
מה שאני אומרת פה זה שאנשים כאלה הם הכי לא מודעים לקלוריות.
אב המזון הכי דחוס קלורית זה דווקא שמן ולא פחמימות.
אבל אמא שלי חושבת שכפית חמאת בוטנים שאני אוכלת כל יום זה "יותר משמין" משמן שהיא שמה לעצמה בחביתה (ועוד בכמות כזאת ענקית).
היא אומרת לי "שמן אף פעם לא השמין אותי, אותי משמינות רק פחמימות".
וזה כל כך קשה להסביר לה כי היא כל כך ראש בקיר.
הסברתי לה אתמול שבלחמניה שהיא אוכלת יש 300 קלוריות וככה התחלתי לעשןת לה השוואות גסות של קלוריות של מאכלים שונים בשביל שהיא תבין שזה תלוי איזה פחמימות היא אוכלת וכמה.
בלחמנייה 1 יש יחסית הרבה ובאמת פחמימות זה לא משביע כמו חלבונים ולכן אם היא תאכל חצי לחמניה יחד עם 2 ביצים מטוגנות בכמות נורמאלית של שמן זה יעזור לה.

אם יש לך את הכוחות לזה, תנסי להסביר לאחותך, היא אולי פוגעת את זה אבל היא עושה את זה מתוך חוסר ידע.
אולי היא תתווכח בהתחלה כמו אמא שלי, אבל לפחות ככה שתציבי לה עובדות אולי היא תפסיק להציק לך.