2 תשובות
1. חזרה - על המילים "אתה מדאיג אותי" "אתה שוב מדאיג אותי" מדגישה את האשמה העקיפה של האבא לבן שגורם לו לתחושת הדאגה המתמדת
2. שימוש בחושים - בבית השני יש שימוש ב:
חוש השמיעה: יללות, צעקות, דממה
חוש הראיה: אורות מהבהבים, אש, מים, עשן
חוש הריח: עשן
3. מטאפורה - "אני אבא ערפל". האבא הבין כי הוא החמיץ את ילדות הבן מרוב הדאגה הלא בריאה שלו שעטפה את הבן כמו ערפל וטשטשה את זהותו
4. סמל - המחזה בבית השני, השריפה, מסמלת את מציאות העולם הגדול והמאיים והסכנות הטמונות בו
5. ארמז מקראי - בסיפור הכותרת "והילד איננו" מזכירה את סיפור מכירת יוסף בו ראובן שב לבור ומגלה כי יוסף נעלם ומצהיר שהוא איננו. הכותרת מעלה ציפייה לאסון שגרם לו להיעלם, אך מהמשך הספור ניתן להבין את סיבת היעלמותו של הבן
6. ניגוד - ישנו ניגוד בין הדממה ששררה בין האב לבנו לבין הרעש של המחזה התהמלותי שלפניהם, וזה מבליט את הניתוק בין האבא לבן. האבא מדמה את המחזה למציאות העולם אך מפאת הניתוק הוא לא מסביר לו במילים אלא נותן לו להיחשף לסכנות על מנת שיזהר מלהיחשף להם. נוסף על כך, במציאות כזו עולה על הדעת כי האב ירחיק את הבן או יחבק אותו, אך מחוסר הקשר בינהם דברים אלו לא קוראים
2. שימוש בחושים - בבית השני יש שימוש ב:
חוש השמיעה: יללות, צעקות, דממה
חוש הראיה: אורות מהבהבים, אש, מים, עשן
חוש הריח: עשן
3. מטאפורה - "אני אבא ערפל". האבא הבין כי הוא החמיץ את ילדות הבן מרוב הדאגה הלא בריאה שלו שעטפה את הבן כמו ערפל וטשטשה את זהותו
4. סמל - המחזה בבית השני, השריפה, מסמלת את מציאות העולם הגדול והמאיים והסכנות הטמונות בו
5. ארמז מקראי - בסיפור הכותרת "והילד איננו" מזכירה את סיפור מכירת יוסף בו ראובן שב לבור ומגלה כי יוסף נעלם ומצהיר שהוא איננו. הכותרת מעלה ציפייה לאסון שגרם לו להיעלם, אך מהמשך הספור ניתן להבין את סיבת היעלמותו של הבן
6. ניגוד - ישנו ניגוד בין הדממה ששררה בין האב לבנו לבין הרעש של המחזה התהמלותי שלפניהם, וזה מבליט את הניתוק בין האבא לבן. האבא מדמה את המחזה למציאות העולם אך מפאת הניתוק הוא לא מסביר לו במילים אלא נותן לו להיחשף לסכנות על מנת שיזהר מלהיחשף להם. נוסף על כך, במציאות כזו עולה על הדעת כי האב ירחיק את הבן או יחבק אותו, אך מחוסר הקשר בינהם דברים אלו לא קוראים
1. חזרה - על המילים "אתה מדאיג אותי" "אתה שוב מדאיג אותי" מדגישה את האשמה העקיפה של האבא לבן שגורם לו לתחושת הדאגה המתמדת
2. שימוש בחושים - בבית השני יש שימוש ב:
חוש השמיעה: יללות, צעקות, דממה
חוש הראיה: אורות מהבהבים, אש, מים, עשן
חוש הריח: עשן
3. מטאפורה - "אני אבא ערפל". האבא הבין כי הוא החמיץ את ילדות הבן מרוב הדאגה הלא בריאה שלו שעטפה את הבן כמו ערפל וטשטשה את זהותו
4. סמל - המחזה בבית השני, השריפה, מסמלת את מציאות העולם הגדול והמאיים והסכנות הטמונות בו
5. ארמז מקראי - בסיפור הכותרת "והילד איננו" מזכירה את סיפור מכירת יוסף בו ראובן שב לבור ומגלה כי יוסף נעלם ומצהיר שהוא איננו. הכותרת מעלה ציפייה לאסון שגרם לו להיעלם, אך מהמשך הספור ניתן להבין את סיבת היעלמותו של הבן
6. ניגוד - ישנו ניגוד בין הדממה ששררה בין האב לבנו לבין הרעש של המחזה התהמלותי שלפניהם, וזה מבליט את הניתוק בין האבא לבן. האבא מדמה את המחזה למציאות העולם אך מפאת הניתוק הוא לא מסביר לו במילים אלא נותן לו להיחשף לסכנות על מנת שיזהר מלהיחשף להם. נוסף על כך, במציאות כזו עולה על הדעת כי האב ירחיק את הבן או יחבק אותו, אך מחוסר הקשר בינהם דברים אלו לא קורים
7. מוטיב המחבואים - בשיר מוזכרים מספר פעמים מחבואים: אביו של הדובר שהחביא את פחדין והילד מתחבא בין ערפילי הגליל העליון. המוטיב מדגיש את ההבנה כי הבעיה היא אצל האבא. במחבוא הראשון מוצגת השוואה בין הדאגה של הדובר לבין הדאגה של אבין של הדבור שהצליח להסתיר את פחדיו מעיני ילדיו, ובמחבוא השני בו הילד נעלם מודגשת הסיבה להיעלמותו (התבגר) ואת תחושת ההחמצה של האב שנגרמה מיתר דאגתו
2. שימוש בחושים - בבית השני יש שימוש ב:
חוש השמיעה: יללות, צעקות, דממה
חוש הראיה: אורות מהבהבים, אש, מים, עשן
חוש הריח: עשן
3. מטאפורה - "אני אבא ערפל". האבא הבין כי הוא החמיץ את ילדות הבן מרוב הדאגה הלא בריאה שלו שעטפה את הבן כמו ערפל וטשטשה את זהותו
4. סמל - המחזה בבית השני, השריפה, מסמלת את מציאות העולם הגדול והמאיים והסכנות הטמונות בו
5. ארמז מקראי - בסיפור הכותרת "והילד איננו" מזכירה את סיפור מכירת יוסף בו ראובן שב לבור ומגלה כי יוסף נעלם ומצהיר שהוא איננו. הכותרת מעלה ציפייה לאסון שגרם לו להיעלם, אך מהמשך הספור ניתן להבין את סיבת היעלמותו של הבן
6. ניגוד - ישנו ניגוד בין הדממה ששררה בין האב לבנו לבין הרעש של המחזה התהמלותי שלפניהם, וזה מבליט את הניתוק בין האבא לבן. האבא מדמה את המחזה למציאות העולם אך מפאת הניתוק הוא לא מסביר לו במילים אלא נותן לו להיחשף לסכנות על מנת שיזהר מלהיחשף להם. נוסף על כך, במציאות כזו עולה על הדעת כי האב ירחיק את הבן או יחבק אותו, אך מחוסר הקשר בינהם דברים אלו לא קורים
7. מוטיב המחבואים - בשיר מוזכרים מספר פעמים מחבואים: אביו של הדובר שהחביא את פחדין והילד מתחבא בין ערפילי הגליל העליון. המוטיב מדגיש את ההבנה כי הבעיה היא אצל האבא. במחבוא הראשון מוצגת השוואה בין הדאגה של הדובר לבין הדאגה של אבין של הדבור שהצליח להסתיר את פחדיו מעיני ילדיו, ובמחבוא השני בו הילד נעלם מודגשת הסיבה להיעלמותו (התבגר) ואת תחושת ההחמצה של האב שנגרמה מיתר דאגתו
באותו הנושא: