אני באמת אוהבת מישהו אהבה עם עתיד לא לשחרר ממנו נכון?

תלוי, קודם כל תעשי מה שהכי טוב בשבילך.
תנסי למצוא את האיזון בין הלב לראש.. זה בסדר אם תמשיכי הלאה, את לא צריכה לחכות לאף אחד, לדעתי תמשיכי הלאה תחווי גם אנשים אחרים ואם יצא בסופו של דבר תנסו שוב

לשחרר ולהמשיך הלאה, בדיוק כמו שזה נשמע,
להכיל את העובדה שאתם לא תחזרו ולהעלים אותו מהראש שלך, בין אם זה קשה או לא את צריכה לעשות את זה בשבילך ובשביל השקט שלך,
נסי לא לחשוב עליו כמה שאת יכולה,
גם אם זה יקח לאט לאט זה יהיה תהליך, תעשי את זה בשביל ההרגשה הטובה שלך ושלא יכאב לך יותר שהוא עזב,
אולי נסי לצאת עם אנשים וחברים ותעשי חיים,
ככה או ככה הלב יתגבר אבל עדיף שתנסי להעלים אותו מהמחשבות שלך מרצון,
נסי להתעסק בדברים אחרים.

זוגיות לא אמורה להיות עול, אלא משהו משחרר. נכון שצריך להיות עם מוכנות נפשית כדי להצליח להעניק למישהו כרטיס כניסה ללב שלך וגם כדי להצליח לא לטאטא אותו אחרי 5 שניות, אבל נשמע לי קצת מוזר שזו הסיבה שזה נגמר. אני לא יודעת איך אפשר להמשיך לנהל מערכת יחסים ידידותית כשצד אחד אוהב יותר, וגם אם הוא אוהב כמו שאת אומרת- עוד יותר מוזר לי שאפשר להמשיך מערכת יחסים ידידותית כששני אנשים אוהבים. בדרך כלל זה מתנפץ אחרי לא הרבה זמן. הייתי מציעה לך לדבר איתו כי נשמע שאת תלויה באויר. זה לא שאני פסימית, אבל קחי בחשבון שעם כמה שהוא נסיך ומקסים ומדהים- אולי יש לו אינטרס להשאיר אותך שם ברקע. ולא כדאי להאמין לכל מילה שהוא אומר, הוא צריך לעבוד בשביל זה

שואל השאלה:
אין מצב שאני משחררת ממנו אבל אתם צודקים כל כך ואני הייתי עכשיו בשבוע דיכאון אמיתי לא אכלתי לא שתיתי לא ישנתי וכל היום הקאתי אישפוז מה לא עברתי
אני פשוט לא יכולה בלעדיו לא בקטע של תלות בקטע של בלעדיו ברגע זה אין לי משמעות לחיים

אפשרי לעשות הפסקה

שואל השאלה:
דיברתי איתו על הנושא אמרתי לו שאני תלויה הוא אמר אני לא אתרחק ולא ארדוף את חשובה לי תעשי מה שאת חושבת לנכון(בקצרה)

שמעי את אובססיבית אם ככה, זה תלות וחלילה לא ממקום של לשפוט אותך, אפילו יכולה להבין.
אבל ברגע שבן אדם יכול לקחת אותך למקום ככ קיצוני זה כבר קשר לא בריא, לא משנה כמה שאת אוהבת אותו זה פוגע בך, את לא צריכה לתת לבן אדם ככ הרבה קרדיט בחיים *שלך*, תתרחקי ממנו, תעבדי יותר על עצמך ואת תתגברי

אשמח לשלוח לך בפרטי מה שרשמתי לילד שאהבתי אולי זה יעזור לך

מה זה בעצם בלעדיו?
בלי מישהו שלא מעריך אותך? בלי מישהו שמחזיק אותך תלויה באויר? בלי מישהו שלא מוכן לתת לך את הלב שלו?
דווקא זה נשמע לי כמו חיים יותר נינוחים מאשר חיים עם משמעות.
יכול להיות שאת מתגעגעת לרגעי השיא שלכם ביחד, אבל להאחז בזה ולראות אותו עדיין כעוגן שלך- זה העונש הכי גדול שאת יכולה לתת לעצמך. זה כמו בית כלא, ואת הרי לא יכולה להעזר במי שהכניס אותך לשם. אז במקום סימן קריאה אחרי "אין מצב שאני משחררת ממנו", תשימי לך סימן שאלה. "האם באמת אין מצב? אולי דווקא כן? אולי אני סתם עושה לדמות שלו אידיאליזציה וזה כמו להתגעגע למישהו שכבר לא קיים?".
אני מבינה שמדובר במקרה קצת יותר עמוק ומסובך ממה שכמה מילים יכולות להעביר, אבל תדעי שבית הכלא הזה רק בראש שלך. את לא באמת תלויה בו והמצב הנפשי שלך לא באמת תלוי בו. נשמע שלא נעים לו להגיד לך להרפות כי הוא אולי מפחד או לא רוצה לפגוע בך, אבל צריך להתמודד עם האמת- אין שם עתיד והוא לא יכול להיות בשבילך מקום המפלט שאת כל כך מחפשת בו.
מצטערת על השאלה החודרנית, אבל ניסית להעזר בבעל מקצוע?

שואל השאלה:
אני מבינה מה את אומרת זה גם מה שהמוח אומר מי הוא בכלל
אבל הלב אומר משהו אחר
והאמת שלא ניסיתי הכל כל כך מסובך ואני לאניודעת אם אני בנויה לפתוח הכל מההתחלה זה תקופה של שנה

הלב לא אומר משהו אחר. הלב רוצה שיהיה לך טוב, והוא גם יודע שזה לא יכול להיות איתו. אני חושבת שהקשר בינכם והתלות הזאת מבוססים על דברים קצת יותר עמוקים וגדולים מהמלחמה הזו בין המוח ללב, ולכן זה לא עניין של לחכות לרגע שירגיש לך נכון- זה חובה לעשות את המאמץ כמה שיותר מהר ולהעזר בבעל מקצוע. כמו שאם הייתה כואבת לך הבטן במשך שנה- היית פונה לרופא במיידי בלי לחשוש.
נכון שזה לא פשוט, אבל זה לא יהיה קל מרגע לרגע. דווקא כאן הזמן יכול רק לפצוע, ולא לרפא, כי הפצע עצמו מזוהם וצריך לחטא ולהשמיד את מה שלא צריך להיות שם. וקשה לעשות את זה לבד

לפי דעתי אם זאת אהבה חזקה ואמינה אל תפסלי מהר ותמשיכי חזק

בחור טוב^
קראת את שאר התגובות בתוך השאלה?

שואל השאלה:
תודה