עוד כמה ימים יש לי מפגש עם המורה שלי והכיתה שלי ואני ממש ממש בלחץ

^תודה רבה❤

ובכיף אני תמיד פה בשביל לעזור

שואל השאלה:
^תודה רבה על העזרה ומקווה בשבילך שדודה שלך תחלים ותצאי שלילית3>

דבר ראשון תנשמי
כולנו עברנו את זה בחיים השנה אני אהיה בכיתה י' ורוב הילדים בכיתה אין לי שמץ של מושג מהם. והמורה שלי לפי איך שהיא מתנהגת בנתיים היא ממש נחמדה(אני בחרתי כלכלה ומדיה ודחפו אותי לגיאגרפיה ואמרתי לה שאני לא בחרתי גיאוגרפיה..והיא אפילו מנסה לשים אותי במגמה של מדיה כי מסתבר וזה אותו אשכולהכוונה שמדיה וכלכלה זה נמצא באותו אשכול)
וגם אני לחוצה כי מסתבר שהדודה החורגת שלי חולת קורונה ואני ממש רוצה לבוא ולהכיר את הכיתה שלי ואין לי עדיין תשובות אם אני חיובית או שלילית...זה הכי מלחיץ אותי שאני אחלים(אם אני חולה) ואז הגיע לכיתה ולא אכיר שם את הבנות וזה...
וגם אמא שלי לא כל כך עוזרת לי כי היא סיימה בית ספר לפני מיליון שנה...
וגם אני ביישנית אז מה שאני פשוט עושה זה כמו כל בן אדם יוצרת מסכה כזאת שתגן עליי
תבחרי את כל מה שאת רוצה להיות ותתנהגי ככה חפי מה שאותה הדמות הייתה רוצה לעשות
אני זוכרת ששנה שעברה הצטרפתי לנוער העובד והלומד ולא הכרתי אף אחד אז פשוט "זייפתי" את הביטחון שלי וככה הכרתי חברעם כולם עושים את זה
מקווה שעזרתי לך3>

וואו חבל אבל זאת לגמרי בחירה שלך❤ הייתי רוצה שתלכי רק בשביל לספר לנו איך היה

או שתאזרי אומץ ותגשי אל אנשים זו האופציה המועדפת או שפשוט תהיי שקטה וכבר מישהו יבוא וינסה ללמד אותך

אני בול כמוך, אבל תתנחמי בידיעה שהכל בראש שלך, תאמיני לי. אני מכירה את הלחץ הזה מקרוב, מקרוב מאוד אפילו, מה שאני עושה בדרך כלל זה פשוט לכתוב במחברת את מה שאני מרגישה לפני ואז כשאני חוזרת מהמפגש לכתוב מה שאני מרגישה אחרי. הכתיבה הזאת מלווה אותי ועוזרת לי להסתכל על החיים בתור סיפור ולא להעצים את הדברים יותר ממה שהם. אחרי כמה חודשים אני חוזרת לקרוא את מה שכתבתי ונזכרת בחוויות שלי וברגשות שלי ורואה את הדברים בצורה אחרת. את מוזמנת לכתוב לי בפרטי ואשתדל לעזור בכל מה שאת צריכה❤

שואל השאלה:
^תודה רבה על העזרה באמת אני מעריכה את זה בכמויות אבל החלטתי לא ללכת אני לא מסוגלת