מאז שהתחלתי את התיכון

באותה סיטואציה כמוך
יש מגמות אז אני מקווה להתחבר עם אנשים יותר

תתחברי לאנשים כמוך שאת רואה שגם להם אין ממש עם מי להיות, ולאט לאט תרחיבי את המעגל החברתי שלך.
אל תלכי לאנשים שאת רואה שלא מעוניינים לדבר איתך, תלכי לאלו שנראים לך נחמדים וכאלה זורמים לשיחה.. גם יש מגמות כפי שאמרו שבהחלט זו דרך נוספת ליצור חבוריות חדשות עם אנשים.

בדיוק כמוני אבל אני בטוחה שתסתדרי כי את חזקה
מוזמנת תמיד לדבר איתי
תשמעי מוזיקה בהפסקות זה תמיד מרגיע ממחשבות אחרות

זה בגלל הקורונה לא היה לך את הזמן להפתח לאנשים זה ישתפר עם הזמן

אני מבין אותך, אני עליתי לכיתה ט וגם אני מרגיש ככה ממש לבד.
זה קשה אבל בכל זאת תנסי כמה שיותר לחייך לילדים אחרים ולנסות לדבר איתם ואם את מתביישת את יכולה גם בפלאפון.
תהיי נחמדה לילדים בגילך והם יהיו נחמדים אלייך בחזרה

את רק סיימת את השבוע הראשון שלך עכשיו.
תני לזה זמן.
ואם לא תמצאי חברות/חברים בתיכון תמיד יש זמן בצבא.
תנשמי עמוק ופשוט תציגי את עצמך.

בכל מקום יש אנשים נחמדים
ויש כאלה שפחות
תנסי להסתכל על אנשים בהפסקה ולראות למי מהם את יכולה להתחבר
ואז תנסי לגשת אליהם

עברו יומיים מתחילת השנה זה ממש בסדר שעוד לא מצאת את המקום שלך, תתני לזה זמן
אחרי שתתרגלי את תמצאי חברים ויהיה לך טוב. בנתיים את יכולה לנסות לדבר עם ילדים שאת לא מכירה
בהצלחה!

תתחברי עם בנות בכיתה שלך, כשהן הולכות ביחד בהפסקה תלכי גם איתן תדברי ולאט לאט תתחברי אליהן, תמיד תדברי ותגידי משהו. אין לך ממה לפחד. חוץ מזה, שכמו שאמרו גם במגמות מתחברים עם ילדים אפילו מזה שאת יושבת לידם, ואם את רואה ילדים גם בבית ספר שיושבים לבד תיגשו אליהם ותתחילי שיחה הם כנראה מרגישים כמוך וישמחו מאוד.
מקווה שיהיה לכולכם טוב ובהצלחה לכולם❤

תקשיבי הייתי ככה בול ומתישהו הכרתי אנשים, טעיתי, בכיתי ואז הפכתי מביישנית לבן אדם שאומר את כל מה שעולה לו לראש ויש לי חברות מדהימות שבמשך כל החיים שלי לא היו לי כאלה חברות מדהימות!!
תקשיבי זה פשוט יקרה אם תעשי כמה שיותר מאמצים להיות את ולקבל את עצמך כמו שאת וככה להראות את עצמך לכולם.
כשבן אדם מנסה להסתיר את עצמו מאחרים הוא הרבה פחות מעניין ולא נראה את התכונות הטובות שלו
אני רוצה שתלמדי להכיר את עצמך! קודם כל לפני שאת מוצאת חברים את צריכה לאהוב להיות בחברת עצמך.
את צריכה להיות בעלת הרבה דעות משל עצמך, להיות במקום סבבה בחיים
ככה חברים באים.
אצלי למשל, פעם (לפני כמה שנים) לא הייתה לי דעה פוליטית ופחדתי להביע את דעתי על כל מיני נושאים כי זכרתי שבעבר שפטו אותי ולא הרגשתי שאני מספיק מבינה בנושא.
התבגרתי ולמדתי על הנושאים האלה>הבעתי את דעתי בביטחון>אנשים שהתחברו לדעה שלי התחברו אליי.

זאת דרך אחת למשל.
עוד דרך זה פשוט לדבר עם אנשים ולהיות חברה טובה.
מזה חברה טובה? לפרגן, "אהבתי את השיער"/"אהבתי את הלק גל"/ "אהבתי את הגינס שלך!"/"תתחדשי"/ "את ממש יפה!"
כשאת שמה לב לדברים האלה ומחמיאה לבן אדם את מעלה לו את המצב רוח ואוטמוטית הוא יאהב אותך יותר, אבל חשוב להיות אמיתית ולא סתם לחרטט ולהגיד שנעליים ישנות ומלוכלכות של חברה נראות טוב.

להתעניין בבן אדם ולזכור עליו פרטים זה חשוב.
אם את לא זוכרת או לא מעוניינת לזכור דברים על הבן אדם, כנראה הקשר שלכם לא יחזיק מעמד הרבה זמן.
שם, שם משפחה, שם מכרים, תחביבים, תאריך יום הולדת
אם לזכור את הדברים האלה זה לא ברשימת העדיפויות שלך אז לא תיהיו חברים טובים.
גם אותו הבן אדם שאיתך בקשר צריך להתעניין הפרטים האלה עלייך (לזכור אותם אחרי כמה פעמיים, לא בהכרח לשאול אותך), ואם הוא לא זוכר אחרי כמה חודשים אולי את לא חשובה לו מספיק.

אני למשל אמרתי לחברה הכי טובה שלי "בואי נעבור את החלק המוזר הזה של לא לדעת את השמות של ההורים אחת של השנייה" וכל אחת כתבה ככה את השמות

תדברי איתי הפרטי... אני אעזור לך

מרגישה כמוך, אבל לאחרונה אני קצת פחות ביישנית ומסתבר שלא לוקחים את זה בתור נדחפת ומקבלים אותך

ולמשל אם את לא מבינה במשהו שחברים מדברים עליו אז חשוב להתעניין ולשאול "מה קרה" או שאלות אחרות שיעזרו לך להבין ולא לשבת בשקט ולחשוב "ואי אני לא מבינה במה מדובר" "איזה מביך זה, בטח יצחקו עליי שאני לא מבינה בזה".
פשוט תשאלי! מניסיון, ככל ששאלתי יותר שאלות ככה יותר הופעתי איך בכל פעם גיליתי שהיו עוד אנשים שגם הקשיבו לתשובה כי גם הם לא ידעו!
זה קורה בשיעור מתמטיקה וגם בחיים האמיתיים.
אם קרה משהו מעניין וכולם מדברים על זה ואת לא יודעת, תשאלי.
חשוב אבל גם להבין אם אותו הבן אדם רוצה לספר לך או דווקא לא רוצה לשתף ולא רוצה להיות בחברתך כי יש גם סנובים כאלה.
למשל, קרה לי שאמרתי לילדה מהכיתה "הגינס שלך ממש יפה", והיא פשוט התעלמה ממני.
בעבר הייתי חושבת על עצמי "ואי בטח משהו לא בסדר איתי", הייתי חושבת שאני אשמה, שאולי היא מתביישת בי או משהו.
היום אני מבינה שיש פשוט אנשים סנובים וזה בסדר, זה שהיא לא ענתה לי והייתה סנובית לא אומר שעכשיו אני צריכה לשתוק כי כולם יהין ככה! כי הם לא!!
רוב האנשים בכיתה שלי כל כך נחמדים!
היא בוחרת להרחיק את עצמה מכולם וזה הפסד שלה.
אל תכווני את האשמה עלייך במקרים כאלה.
בתור מישהי שהייתה ממש ביישנית, הייתי מעבירה אשמה עליי מלא.
למשל, אם אחותי הייתה צועקת עליי מסיבה שטותית, הייתי חושבת שאני אשמה ושהסיבה מוצדקת.
כמו שאת עושה טעויות וחשוב ללמוד מהם, גם אנשים מסביבך עושים טעויות.
חשוב שיהיה איזון בקטע הזה ושתדעי להגיד "טעיתי" אבל תדעי גם להגיד שהבן אדם האחר טעה כשזה קורה.
את לא מושלמת, אבל אף אחד לא מושלם.
אז כולם טועים, כולם עושים טעויות.
לכן אין לך סיבה כל הזמן להאשים את עצמך.
אני לא יודעת לאן אני חופרת כאן ואיך זה קשור חחח אבל אני מקווה שזה רלוונטי עבורך או עבור מי שקורה את זה ויעזור לך/ לכם.

.

תעשי את הצד הראשון, תדברי אני כל מי שאת חושבת שהם נחמדים.

גם אני, בדיוק עליתי לתיכון. הכל שונה וחדש, אני כבר מתגעגע לימים של החטיבה לא ידעתי שזה יהיה כל כך שונה פתאום מבחינה חברתית והכל. כל כך קשה לי להתחבר לאנשים בגלל טראומות מאנשים...

גם לי אין הרבה חברים ואלה שיד לי לא זורמים לכלום אני גם מגמגם קצת אז עוד יותר קשה לי לדבר עם אנשים חדשים אם בא לך המספר שלי הוא :0506537216 אשמח לדבר איתך בווצאפ

אגב החשבון הוא לא שלי משהו שלח את החשבון שלו כאן אז הוא לא הכי אמין קיצר קוראים לי אוריאל לא שלומי אבוטבול

את יכולה לשלוח לי הודעה בפרטי, אני הייתי ככה דווקא ביסודי ועכשיו אני מרגיש יותר טוב ואני אשמח שנדבר:)