4 תשובות
יוצאת לעולם, יושבת בטבע ושומעת מוזיקה, רואה סרטים וסדרות או קוראת ספרים שמתקשרים לסיפור שלי, מדמיינית סצנות לפני שאני נרדמת.
בעיקרון, לא כותבת עד שהמחסום ''נפרץ'' כביכול
גיליתי שיש לי מחסום כתיבה כשאני כותבת מלא בפעם אחת ואז לא נשאר לי מה לכתוב לפעם הבאה (זה בהקשר לסיפורים)
מה שאני עושה זה להקציב לעצמי עד 4 עמודים של מחברת קטנה וזהו, גם אם יש לי רעיון ממש טוב איך להמשיך אני מפסיקה לכתוב כשאני מגיע לארבע עמודים, לפעמים פחות. אני לא מורחת את זה
ואז בפעם הבאה שאני כותבת כבר יש לי התחלה ואני לא נתקעת כי אני ממשיכה את הקטע שכתבתי

עוד משהו שעוזר לי זה לא לתכנן הרבה, יש כאלה שצריכים לתכנן כל פרט קטן מהסיפור לפני שהם כותבים אבל שמתי לב שזה הורס לי את הרצון לכתוב כשאני ממש מנסה לתכנן לעומק כל דבר. אני אוהבת כשיש לי את ההתחלה ותיאור כללי של הדמות ושל העלילה הראשית
את רוב הדברים אני ממציאה על הדף וככה אני יכולה להיות מופתעת בכל פעם שאני כותבת


במקרה שהשיטות האלה לא עובדות אני הולכת לצייר או לנגן בגיטרה או להקשיב למוזיקה או לקרוא
זה תמיד עוזר
לפי דעתי, אני חושבת שכשאת נכנסת למיטה לישון את צריכה לדמיין את הסיפור מאיפה שהפסקת ואז לראות את זה מנקודת מבט של הדמות שלך