7 תשובות
ברור, אני לא יודע איפה להתחיל אפילו.
מבחינה עולמית, חברתית, אישית. מכל דבר בערך אני חושש מה יקרה בעתיד אבל אין מה לעשות רק לחיות ולראות (:
מבחינה עולמית, חברתית, אישית. מכל דבר בערך אני חושש מה יקרה בעתיד אבל אין מה לעשות רק לחיות ולראות (:
אנונימי
מהטכנולוגיה. אני פוחד ששלושה אנשים ישלטו על מליארדי אנשים עם רעיון מבריק שקשור לטכנולוגיה.
רוב האנשים שיכולים להשתמש בטכנולוגיה משתמשים בה למטרות רעות כמו גניבת כסף מילדים , דיכוי של בני נוער ועוד...
אפילו הילדים של יוצרי החברות הללו לא יכולים להשתמש בדברים שההורה שלהם המציא, כי ההורה שלהם יודע עד כמה הדבר הזה מסוכן.
ובלי קשר , גם רובוטים שעוזרים במלחמות גורמים לי לחששות. אף אחד לא רוצה שרובוטים יקפצו מתחת לאדמה ויפציצו.
העתיד הוא דבר מפחיד...
רוב האנשים שיכולים להשתמש בטכנולוגיה משתמשים בה למטרות רעות כמו גניבת כסף מילדים , דיכוי של בני נוער ועוד...
אפילו הילדים של יוצרי החברות הללו לא יכולים להשתמש בדברים שההורה שלהם המציא, כי ההורה שלהם יודע עד כמה הדבר הזה מסוכן.
ובלי קשר , גם רובוטים שעוזרים במלחמות גורמים לי לחששות. אף אחד לא רוצה שרובוטים יקפצו מתחת לאדמה ויפציצו.
העתיד הוא דבר מפחיד...
כן.
הפחד שככל שאני אתבגר ככה גם הסביבה שלי תתבגר ואז אני אתחיל להישאר לבדי לגמרי.
הפחד שכולם יתחילו לצפות ממני להתנהגות אחרת, לצורת דיבור שונה, לא לעשות טעויות טיפשיות יותר.
הפחד שאני אצטרך להתמקם, משפחה, ילדים וכל זה כי אם לא אז אני אהיה הרווקה המסכנה שמעולם לא התחתנה למרות שאף אחד אף פעם לא שואל האם זה מה שאני רוצה בחיים שלי.
הפחד להישכח, לא להשיג כלום מהחיים, לא להגיע להישגים שאני יודעת שאני יכולה להגיע אליהם, להיות תקועה בעבודה, בחיים, לחזור על טעויות של המשפחה כמו בגידה וגירושים, מפחדת שהילדים שלי יפנו נגדי כמו שהרבה ילדים עושים כיום, מפחדת שאני בסוף אגיע לגיל 90 ואבין שכל חיי הייתי במרדף ואף פעם לא עצרתי רגע לנשום.
זה מצחיק שאני אומרת אגיע לגיל 90 כי אני בספק, אני מכוונת יותר לגיל 60 כזה. זה יספיק לי.
הפחד שככל שאני אתבגר ככה גם הסביבה שלי תתבגר ואז אני אתחיל להישאר לבדי לגמרי.
הפחד שכולם יתחילו לצפות ממני להתנהגות אחרת, לצורת דיבור שונה, לא לעשות טעויות טיפשיות יותר.
הפחד שאני אצטרך להתמקם, משפחה, ילדים וכל זה כי אם לא אז אני אהיה הרווקה המסכנה שמעולם לא התחתנה למרות שאף אחד אף פעם לא שואל האם זה מה שאני רוצה בחיים שלי.
הפחד להישכח, לא להשיג כלום מהחיים, לא להגיע להישגים שאני יודעת שאני יכולה להגיע אליהם, להיות תקועה בעבודה, בחיים, לחזור על טעויות של המשפחה כמו בגידה וגירושים, מפחדת שהילדים שלי יפנו נגדי כמו שהרבה ילדים עושים כיום, מפחדת שאני בסוף אגיע לגיל 90 ואבין שכל חיי הייתי במרדף ואף פעם לא עצרתי רגע לנשום.
זה מצחיק שאני אומרת אגיע לגיל 90 כי אני בספק, אני מכוונת יותר לגיל 60 כזה. זה יספיק לי.
אני גם מפחדת מכול הקטע של הבגרויות אוניברסיטה במה אני העבוד וזה אבל אני יותר פוחדת שבעתיד אני אצטרך להכיר ולהתחתן לא כאילו יש לי בעיה אני דווקא רוצה חבר אבל עכשיו לפחות ישלי את התירוץ לא להתעסק בזה אבל אז יהיה את מירוץ החיים האלה עבודה-בעל-ילדים וכול הלחץ הזה
יש לי חרדות רק מלחשוב על הבגרות
אנונימית
זה לא מטריד אותי הרבה אבל אני כן רוצה כיוון טוב שבנתיים זה לא מתקרב בשיט וזה מלחיץ אותי
אני מפחדת מהעתיד הקרוב
עכשיו הדאגות שלי זה הקבלה לתיכון ולמגמה, אז כן אני מאוד מפחדת ולחוצה מזה
עכשיו הדאגות שלי זה הקבלה לתיכון ולמגמה, אז כן אני מאוד מפחדת ולחוצה מזה